עריכת הדף "פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/סח" (פסקה)

== א ==

'''הראש.''' עט"ז דע כי בגמרא חולין צ"ג ב' רישא בכבשא כ"ה גי' רש"י. וש"ד צ"א גורס בכבשן וסמ"ק ר"ה גורס דכבשא בדלי"ת כמו שהעתיק הב"י הביא זה הכה"ג בהגהות ב"י אות א' ופי' דתלוי במחלוקת בכבשא היינו הטמנה הא לצלי לא מהני אותביה אנחיריה ולגי' בכבשן היינו צלי ולגי' דכבשא ר"ל ראש של כבש הא של עוף אין דינו כן. והב"י הביא דברי תה"א ע"ז די"א דוקא למולגו הא לצלי לא מהני אותביה אביה"ש אבל הרמב"ם כתב דינו אצלי וכ"כ הר"ן דצלי מהני אותביה אנחיריה ולהסיר שער א"צ לאותביה אנחיריה ואין כן דעת הטור שהרי אטומן ברמץ למולגו כתב דינים אלו. והנה מבואר דכוונתו בין בצלי בין במליגה משוה מדותיו דהא בסי' ע"א הביא הטור בפירוש דלצלי אותביה אנחיריה ש"ד ואם כן יש לתמוה על הט"ז מ"ש בגמרא האי מאן דמטוי שלא נזכר בגמ' מזה והוא לשון בה"ג הביאו הרא"ש בפג"ה ושאר פוסקים. ומ"ש דב"י דקדק מטור דלמולגו לא לענין צליה והא בסימן ע"א כתב הטור דלצלי נמי הדין כן ומ"ש דלדינא אין חילוק והא בסעיף ג' מביא הב"י מחלוקת במליגה אי שרי או לאו. שוב ראיתי לכה"ג בהגהות ב"י אות י' והאורח מישור עמדו בזה במ"ש הט"ז דב"י דקדק מטור דלמולגו משמע לצלי לא מהני והא בסימן ע"א כתב בפי' לצלי נמי מהני אלא דלמולגו נמי בעינן אותביה אנחיריה. ועוד איך כתב לדינא אין חילוק ובס"ג הביא מחלוקת ובדמש"א תי' דבסימן ע"א הם דברי הרשב"א בת"ה לא דברי הטור והוא דחוק. ובקושיא דמטוי רישא לא הרגישו בזה דלא נזכר בגמרא ונראה דט"ס יש וצ"ל בה"ג איתא האי כו' והביא דברי בה"ג שהן דברי קבלה הרא"ש בפג"ה סימן ז' וי"ד והר"מ פ"ו ממ"א כתב לצלותו. וכל כוונתו דקשיא ליה כיון דבס"ג הביא ב' דיעות למולגו יש מי שמתיר וי"א הן שלש דיעות כמו שחשבן הכה"ג באות הנ"ל הר"ן סובר לצלותו הא למולגו א"צ התנאים האלו והרשב"א בית ג' ש"ג בשם י"א דוקא למולגו הא לצלותו לא מהני והטור משוה מדותיו דבין צליה ומליגה שרי יע"ש וכפי הנראה הוא ג"כ דעת הרשב"א למעיין בארוך ריש ב"ג ש"ג ולא אבין מה שציין הבאר הגולה רשב"א יע"ש. וא"כ מדהביא הב"י בס"ג ב' דיעות במליגה היה להביא ג"כ ב' דיעות בס"א בצליה דליש מי שאוסר בס"ד דרישא בכבשא למליגה בעינן תנאים אלו הא לצלי לא מהני. לכן כתב הט"ז בצלי הפסק כבה"ג דמטוי רישא כהר"מ ז"ל דפסק כן ולא להחמיר ולהסיר השער כתב ב' דיעות. ואין נראה מלשונו כן. והיה נראה דמשום הכי לא הביא הב"י בס"א ב' דיעות משום מאן דאוסר הטעם דחוטין וקרום המוח בעינן חתיכה לצלי שזהו עיקר טעם האוסרין עיין ר"ן פג"ה והרשב"א בארוך וכיון שהמחבר בסימן ס"ה הכריע כדיעה א' בסתם דלצלי א"צ חתיכה מש"ה לא הביא ב' דיעות בס"א והר"ב כפי הנראה מדבריו בסימן ס"ה דלצלי צריך חתיכה בחוטין ומ"מ לא הגיה כאן בס"א דצולה הרא"ש דסובר כמ"ש הרשב"א בארוך ס"ט דקרומו רך כ"ע מודים דלצלי לא בעינן חתיכה והדברים ארוכים אין מקומן כאן. ומ"ש דאין נ"מ לדינא ר"ל בין הטור והש"ע לא דאין נ"מ בין מליגה לצליה אלא אף דהש"ע שינה מלשון הטור אפ"ה הטור מודה דצליה שרי וכמ"ש בע"א: