עריכת הדף "ערך/תוספת יו"ט" (פסקה)

== מקור הדין ==
בגמרא ר"ה ט' א' מובאת ברייתא{{הערה|העוסקת בעניני [[ערך/יובל|יובל]].}} שמבואר בה <small>(בדרך אגב)</small> שיש דין ש"מוסיפין מחול על קדש".

ועל זה הגמרא שם אומרת: "ודמוסיפין מחול על קדש מנלן, דתניא, [[תנ"ך/שמות/לד#כא|בחריש ובקציר תשבות]]. רבי עקיבא אומר, אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר [[תנ"ך/ויקרא/כה#ד|שדך לא תזרע וגו']]. אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר, מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה".

וממשיכה הגמרא (שם): "ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על קדש מנא ליה, נפקא ליה מדתניא{{הערה| ברייתא זו מובאת ביומא פ"א ב' בגירסא שונה קצת: '''[[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש]]. יכול יתחיל ויתענה בתשעה, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|בערב]]. אי בערב, יכול משתחשך, תלמוד לומר בתשעה. הא כיצד, מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. ואין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|מערב עד ערב]]. ואין לי אלא יום הכפורים, ימים טובים מניין, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|תשבתו]]. אין לי אלא ימים טובים, שבתות מנין, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|שבתכם]]. הא כיצד, כל מקום שנאמר שבות מכאן שמוסיפין מחול על הקודש.'''}} [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|ועניתם את נפשותיכם בתשעה]]. יכול בתשעה, תלמוד לומר בערב. אי בערב, יכול משתחשך, תלמוד לומר בתשעה. הא כיצד, מתחיל ומתענה מבעוד יום מלמד שמוסיפין מחול על קדש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|מערב עד ערב]]. אין לי אלא יום הכפורים, שבתות מנין, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|תשבתו]]. ימים טובים מנין, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|שבתכם]]. הא כיצד, כל מקום שיש בו שבות מוסיפין מחול על קדש".