עריכת הדף "ערך/קריאת שמע שעל המיטה" (פסקה)

==מקור הדין==
בגמרא ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]] - [[בבלי/ברכות/ה/א|ה.]]}} אמר רבי יהושע בן לוי אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת מצוה לקרותו על מטתו. אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה. אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת.

ובברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}} אמר להו רבא לבניה כו' ואל תשבו על מטת ארמית, איכא דאמרי לא תגנו בלא ק"ש כו'.

עוד אמרו בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ס/ב|ס:]]}} הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע.

רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א#עד|שם ב. ד"ה עד]]}} כתב שהקורא ק"ש קודם צאת הכוכבים לא יצא ידי חובתו, ולפיכך אם הקדים וקרא בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים חובה עליו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא.

ובתוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|שם ד"ה מאימתי]]}} הקשו עליו שאם כן היה צריך לקרות על מטתו שלש פרשיות ואף היה צריך לברך על קריאה זו. ועוד שבגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|ד:]]}} מבואר שקריאת שמע שעל המיטה אינה אלא בשביל המזיקין ולכן אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרותה, ואילו לדברי רש"י בקריאה זו יוצא ידי חובת קריאת שמע שכל אחד מישראל מחוייב בה.

ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}} יישב שבאמת אף לדעת רש"י באופן שקרא קריאת שמע על סדר התפילה אחר צאת הכוכבים, אינו צריך לקרות על מיטתו אלא מפני המזיקין, ובאופן זה מדברת הגמרא שם. אלא שאם קרא בבית הכנסת קודם הזמן ישנו חיוב נוסף לקרות ק"ש על המיטה כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע עצמה.

עוד כתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כג#כד|במדבר כג כד]]}} "לא ישכב עד יאכל טרף", ופירש [[רש"י/במדבר/כג#כד|רש"י]]: לא ישכב בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום בא מחנה וגייס להזיקם הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים.