עריכת הדף "ערך/לא תגורו" (פסקה)

== גדר הלאו ==
בסנהדרין (ו:) ביארו ב' משמעויות בתיבת "תגורו", או מלשון פחד או מלשון אגירה, והיינו שאין לדיין לפחד מבעלי הדין אלא לומר את האמת, וכן אין לו לאגור את דבריו ולשתוק מפני בעלי הדין.

הרמב"ם כתב בספר המצוות (לא תעשה רעו) מביא רק את המשמעות הראשונה: "שהזהיר הדיין שלא לירא מאדם מזיק גוזם ודובר עתק ולא יחתוך עליו הדין והאמת, אבל הוא חייב לחתוך את הדין ולא ישים לב במה שיקרה עליו מן ההיזק מן האיש ההוא. והוא אמרו יתעלה "לא תגורו מפני איש" (דברים א יז). ולשון ספרי: לא תגורו - שמא תאמר מתירא אני מאיש פלוני שמא יהרגני, או שמא ידליק את גדישי, או שמא יקצץ את נטיעותי? תלמוד לומר לא תגורו מפני איש". וכן הביאו הסיפרי בספר החינוך (מצוה תטו) וספר הבתים.

היראים (שנח (רלו)) מביא את ב' המשמעויות: "ציוה הב"ה [לדיינים] שלא יכניסו דבריהם מפני איש, וכן צוה לכל יודעי המשפט ותלוי בידם לתקן, דכתיב בפ' אלה הדברים "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמר" וגו', וכתיב "לא תגורו מפני איש", ותניא בסנהדרין פ"א (ו:) משתשמע הדין ואתה יודע היכן הדין נוטה, אי אתה רשאי לומר איני נזקק לכם, שנאמר לא תגורו מפני איש, ר"י בן קרחה אומר, מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר, מנין שלא ישתוק? ת"ל לא תגורו מפני איש. ואמר ר' חנן אל תכניס דבריך מפני איש, ולא תגורו לישנא דכנושי הוא פי' מלשון אגרה בקציר מאכלה (משלי ו ח)".

רבינו יונה בשערי תשובה (ש"ג לג) כתב על לאו זה: "הוזהרנו בזה להאמין שלא יקרנו נזק מצד משפט הצדק כאשר לא נכיר בו פנים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן. וזהו פירושו כי המשפט לאלהים הוא שלא יבואכם נזק בסיבתו". והוא מחודש מאד שהמצוה והאזהרה אינה עצם העוז והאומץ לעשות דין ברשעים, אלא האמונה שלא יקרה כלום וממילא מפני זה אין לו ממה לפחד.