עריכת הדף "
סדר משנה/דעות/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''איזהו רכיל זהו שטוען דברים והולך מזה לזה וכו' יש עון גדול מזה וכו' והוא לה"ר.''' וכתב הראב"ד לא אלא קשה הראשון מן השני דהראשון תליתאי והורג נפשות והשני תניין ואינו הורג אלא את עצמו בינה זאת, וכוונתו הוא דמה שאמרו בגמ' דערכין ט"ו ב' במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו למקבלו ולאומרו קאי על מי שהוא אומר רכילות דמתוך שהרוכל הזה אומר ראובן חשב רעה על שמעון תעורר השנאה בין שניהם והורגים זה את זה וגואלי הדם של ראובן ושמעון בשמעם בשל הרוכל הלזה נעשתה הרעה הזאת הם הורגים את הרוכל וכן פירש"י שם ד"ה לישנא תליתאי וכן ד"ה לאומרו פירש"י לרכיל עצמו וכו' ועיין תו' ד"ה לישנא תליתאי ולא ניחא לי' לרש"י לפרש הכי דשמעון יהרוג את ראובן דחשב עליו רעה ואח"כ יבוא גואל הדם של ראובן ויהרג לשמעון, דהגואל הדם של ראובן יאמר כדין הרגו שמעון מפני שחשב עליו רעה חנם אבל נקרא לשון תליתאי הרכילות שהדבר נוגע ומזיק לשלשה, אבל בלה"ר שהוא מדבר דופי על ראובן בפני שמעון אין מגיע מזה הפסד אלא לשנים לראובן המדובר בו דופי ולזה המספר הלה"ר שהוא הורג את עצמו דאם ישמע ראובן שזה דבר עליו לשון רמי' יהרוג אותו אבל הגואל הדם של המספר לה"ר לא יהרוג את ראובן דידע הגואל הדם כי בנפשו הוא מפני שסיפר עליו לה"ר ולכן כתב הראב"ד דלה"ר נקרא תניין דהיינו שנים ודלא כמו שנראה מדברי מרן דמפרש לדעת הראב"ד לה"ר הורג שנים ולא ידעתי בזה לכוון מ"ש הראב"ד ואינו הורג אלא את עצמו, והנה המהרש"א בח"א שם כתב על פרש"י והתו' שהוא דוחק ודעתו דמש"ה נקרא לה"ר לישנא תליתאי דהוא שקול כנגד ג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ושפיכות דמים, והך לה"ר דשקול כנגד ג' עבירות ע"כ אין הכוונה על ההולך רכיל אלא על לה"ר ממש דמספר בגנות חבירו והראי' לזה דהתלמודא מייתי שם ראי' דלה"ר שקול כנגד ג' עבירות מדכתיב לשון מדברת גדולו' דאתי' בג"ש, וזה הוא במי שהוא מספר בגנות חבירו שהוא מדבר גדולות כאלו הוא משולל מכל הפחותים אשר העמיס על חבירו וכן פי' הרד"ק בתהלים בפסוק מדברת גדולות וכן כתב רבינו דקרא דכתיב יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו' קאי על לה"ר המספר בגנות חבירו והיינו מטעם האמור רק רבינו מוקי להאי קרא במי שהוא רגיל לעשות כך ולא במי שמספרו רק דרך עראי ומקרה, ועכ"פ מוכח דלשון מדברת גדולות היינו זה שמספר בגנות חבירו וההבדל הוא בזה דמי שהוא בעל לה"ר ורגיל בכך ענשו קשה ועליו נאמר יכרת ה' וגו' אבל המספר דרך מקרה אין עונשו קשה כ"כ, ושמעינן דהך לה"ר דשקול כנגד ג' עבירות הוא המספר בגנות חבירו וממילא לדעת המהרש"א מה דאמרו במערבא לישנא תליתאי היינו לה"ר שמספר בגנות חבירו והוא ההורג ג' לא רכילות וזה הוא כדעת רבינו דלא כראב"ד ומטעם שכ' מרן דגם זה הורג ג'. אמנם לדעת הראב"ד ג"כ קשה ולא בינת אדם לי להיות הלב מבין כוונתו בזה דאף לפי דעתו דרכילות הורג ג' ולה"ר המספר בגנות חבירו אינו הורג שלשה מכל מקום מה זו ראי' דרכילות חמור עונו מעון לשון הרע המספר בגנות חבירו דבערכין ט"ז כתב רש"י ד"ה אהנו מעשיו ואי קשיא אמאי לא מותיב לי' משפיכות דמים גלוי עריות דקאמר לעיל נגעים באים עליהן והכא תניא דבגדי כהונה מתכפרין דהתם מכפרין לאו עלי' דידי' אלא על האחרים שעל ידו נענשי' וכו' אבל לה"ר לא אשכחן דמיענשי אחרי', הרי להדיא דש"ד וג"ע גורמין רעה גם לאחרים (ובע"א הוא מפרש בקרא הרבה פעמי') שגם האחרים נענשים על ידו של זה שגילה ערוה או שפך דם ולא לו בלבד דם יחשב לאיש אשר שפך דם או עשה זמה בג"ע אלא גם לזולתו גורם רעה, אבל לה"ר אינו גורם רעה לאחרי' ואין אחרים נענשים על ידו וכן הוא ברכילות אין האחרים נענשים על ידו של זה שהולך רכיל ומכח הראי' עצמה שהביא רש"י אפ"ה קאמר בגמ' דלה"ר שקול כנגד ג' עבירות החמורות ואף אם נאמר דהך לה"ר דקאמר היינו רכילות הא אף בשביל עון רכילות אין אחרים נענשים על ידו אלא הוא עצמו בעונש שמים דאותן ב' שהרוכל ממית אינו עונש שמים אלא אשמעינן דענין רע דהרכילות גורם להיות נהרגים על ידו שנים, וש"ד וגילוי עריות גורמים עונש הרבה לאחרים ועוד במה נחשבו ג' ב"א נגד רוב העולם והאיך לה"ר המדבר בגנות חבירו או מדבר רכילות יהי' גדול עונם מש"ד וג"ע וע"א, וע"כ נאמר דגודל העון אינו תלוי במה שנענשו אחרים על ידו דאפשר שלא יגרום העון רעה לאחרים ומ"מ הוא חמור בעצמותו עד שענשו המגיע לו בעה"ב גדול ועצום הוא מהעונש המגיע לו על ג' עבירות החמורות ואין בשכל האנושי להשיג מסבת העונשין הנבדלים, על עבירה שאינה חמורה כ"כ מגיע ג"כ עונש לאחרי' ועל החמורה כגון רכילות ומספר בגנות חבירו העונש מגיע אל העובר לבדו, כי אל דעות ה' הוא יודע הפרטים אשר בעבורם יענשו גם אחרים שהי' לאל ידם למנוע העושה מעשות הרעה הזאת, ואותם שאין לאחרים כח למנוע בעליהן מהם ואין ידם משגת להסיר המכשלה אשר יצאה מתחת ידי הרשע ולכן נפש החוטאת היא תמות, גם אין אתנו יודע עד מה הג' עבירות החמורות ובאחרות שאינם חמורות כ"כ עונשן מסור לב"ד להמיתן וברכילות ולה"ר דשקול כנגד כולן לא תגע בו יד ב"ד להמיתן או ללקותן, זאת ידענו כי אל אמונה ואין עול הוא כל משפטיו צדיקים אמת דינו ואנחנו קרוצי חומר דעתינו קצרה, וא"כ גם לענין עון רכילות ועון לה"ר המספר בגנות חבירו אפשר לומר אף דבסבת הרכילות נהרגין ג' אפ"ה עון לה"ר חמור מעון רכילות אע"ג דאין נהרגין כ"כ בסבתו לדעת הראב"ד, אולי מפני שמבזה צלמו של האדם בתתו דופי בו או בסבה אחרת לא נודעה לנו, ואולי גם ענשו ליום הדין קשה יותר מעונש הרכילות ואפשר דהראב"ד ס"ל כיון דרכילות גורם לש"ד ובשביל הש"ד יגרום רעה גם לאחרי' שנענשו על ידו ולפיכך עון לה"ר דהוא רכילות לדעת הראב"ד חמור מג' העבירות החמורות אבל זה דוחק דהא סבת החומר ברכילות איננה מצד עצמותו אלא מצד הנמשך ממנו דהיינו ש"ד גם למה יהי' הגורם לש"ד חמור משלש החמורות יחד וצ"ע. ואתה תחזה מ"ש רבינו בהל' רוצח פ"ד דאעפ"י שיש עונות חמורים מש"ד כגון ע"א וחילול שבת אין בהם השחתת ישובו של עולם כש"ד וכו' הרי מבואר בעבירות חמורות כמו אלו וגם ענשם רב ועצום הוא מאד בעה"ב והרי בג"ע העונש חמור במיתת ב"ד החמורות מהעונש המגיע לש"ד דהוא בסייף מ"מ מפני שיש בש"ד חרבן ישובו של עולם יותר מכל מילי דאמר רחמנא לא תעבוד אי עבד ועבר אמימרא דרחמנא לחודא ולא תמשך מהם השחתה והפסד לאחרים, לפיכך על הב"ד להשגיח לבער שופכי דם נקי מה שאין עושין בשאר מחויבי מיתות ב"ד מפני תיקון העולם האמנם העון בעצמותו והעונש המיועד עליו קשה וחמור יותר מעון ועונש שופך דם האדם, הכי נמי אפשר לומר בעון רכילות דיש בו השחתת העולם כי ריב ומדון יתרבו בעיר ופירוד בין הדבקים יהי' ופתאום יבוא הפרץ ואין לך חרבן גדול מזה לכן אף דאין העון והעונש גדול כ"כ כמו שהוא עון ועונש לה"ר המספר בגנות חבירו דבזה אין כ"כ השחתת העולם כמבואר מלשון רבינו שכתב גבי רכילות הרי זה מחריב את העולם משא"כ בלה"ר המספר בגנות חבירו, אפ"ה אם הי' דינם של עוברי עבירה דרכילות ולה"ר מסור לב"ד להענישם הי' בהולך רכיל נענש אף במקו' דמצד עיק' הדין ראוי לפוטרו כמו הנך גווני שכת' רבינו בהל' רוצח בפ' הנזכר אפ"ה בהשפטו יצא רשע ולא הי' פוטרים אותו הואיל ויש בו חורבן העולם כמו בש"ד לא כן גבי לה"ר המספר בגנות חבירו, אף שעונו וענשו בידי שמים הוא חמור, אף אם היה דינו מסור לב"ד לא היה מחייבין אותו שום עונש אם היה באחד מן אופני הפטור שאמרנו לעיל, הואיל ואין העבירה הזאת גדולה אלא לאלקים נאץ נאץ את אויבי ה' אבל אין בו השחתת וחורבן העולם כלל, הרי העבירה הזאת כמי שעבר העבירות החמורות שבמקום שהוא פטור מעונש אדם מצד הדין, פוטרין אותו לגמרי מכל עונש אדם אף כי הב"ד יודעים בבירור ובודאי שעבר העבירה ההיא אלא שאין דינם ועונשם של הולך רכיל ושל לה"ר ובעל לה"ר מסור בידינו כלל, שהרי אין הב"ד לוקין עליהם וכמו שכתב רבינו וא"כ במה שרכילות הורג ג' ולה"ר שהוא המדבר מגנות חבירו שאינו הורג כי אם לעצמו לפי דעת הראב"ד אין מזה ראיה לדעתו ולא קושיא על רבינו שיהיה מוכח מזה שעון רכילות בעצמותו הוא עון גדול יותר מעון לה"ר לענין עונשי שמים דכבר אפשר לומר כדעת רבינו וכפשטיות לישנא דהגמרא דערכין הנ"ל דלה"ר המספר בגנות חבירו גדול יותר לענין עונשי שמים מעון רכילות. '''על זה אמר הכתוב יכרת ה' וכו' מדברת גדולות.''' וכתב רבינו על זה אמר הכתוב מאי על זה דקאמר נראה לענ"ד בס"ד כוונתו הוא עפ"י מ"ש מרן דרבינו מנה כאן ארבעה אנשים מצורעי המדות, אחד רכיל, השני מספר לה"ר, השלישי מוציא שם רע, והד' בעל לה"ר, דהיינו הג' הקודמים כגון המספר בגנות חבירו דרך מקרה ולפעמים זה אינו נקרא בעל לה"ר אלא נקרא בשם מספר לה"ר, אבל מי שמורגל בכך שתמיד מספר לה"ר איש כזה הוא הגרוע שבכולן הנקרא בשם בעל לה"ר וגריעותא הוא כמו שאומר שהרי רבינו לקמן בהלכות תשובה כתב שבעלי לה"ר אין להם חלק לעוה"ב והיינו דוקא ברגיל בכך וכמבואר שם הלכה י"ד לפיכך נקט רבינו שם בעל לה"ר ולא נקט המספר לה"ר דאינו רגיל בכך, וכדברי מרן ומי שאינו רגיל בכך אף כי גדול עונו ועונשו מרובה אבל יש לו חלק לעה"ב משא"כ מי שהוא רגיל בכך זה הוא שאין לו חלק לעוה"ב וא"כ זה שהוא בעל לה"ר שאין לו חלק לעוה"ב כלל איש כזה נכרת לגמרי מארץ החיים מעוה"ב ולא ישוב עוד לראותו משא"כ בג' אלה שמונה רבינו שאף שנידונין זמן זמנים טובא על רשעתן מ"מ אינן נכרתים לגמרי מעוה"ב שאחרי כלות עונשם ישובו עוד לראות באור פני המלך ד' צבאות בעוה"ב, ולפיכך דייק רבינו וכתב על זה אמר הכתוב יכרת ה' וכו' לשון מדברת גדולות וכו' שכבר כתבנו לעיל דלשון מדברת גדולות לא שייך ברכילות אלא על המספר בגנות חבירו ואשמעינן רבינו אף שאמר דוד שהמספר בגנות חבירו יהיה נכרת מעוה"ב אל יעלה על דעתך אפי' אם סיפר כן במקרה ודרך עראי עונשו שיהיה נכרת מעוה"ב אבל כוונתו על הבעל לה"ר שהוא רגיל בכך על זה האיש אמר דוד שיהיה נכרת מעוה"ב אבל לא אמרו על הג' המנוים פה ודע דגם מכאן יש קצת ראיה בס"ד לדעת רבינו דעון לה"ר גדול וחמור מעון רכילות ודלא כדעת הראב"ד בהשגות דהא מכח עון זה של לה"ר אפשר לו לבא שלא יהיה לו חלק לעוה"ב כלל דהיינו אם יהיה בעל לשון הרע משא"כ בהולך רכיל שלא מצינו לו בשום מקום שלא יהיה לו חלק לעוה"ב, ודע דמה שכתב רבינו בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ו' דבעל לה"ר אין לו חלק לעוה"ב אף כי מרן לא הערה מקורו נראה לענ"ד בס"ד דיצא לו כן מהא דדואג ואחיתופל דתנינן במשנה דר"פ חלק שאין להן חלק לעה"ב ולא מצינו בהם מה שעשו להתחייב בעונש זה אלא מה שספרו לשון הרע על דוד והיו רגילים בכך שהרי כל ימיהם רדפו לדוד בלשונם הרע דואג אמר על דוד שאינו ראוי לבא בקהל וכדאמרינן ביבמות דף ע"ו ע"ב ובילקוט שמואל א' פרשה כ"ב בד"ה ושמו דואג וכו' ר' חנינא אמר מה אדום מבלע זכיותיו וכו' אף דואג מבלע זכיותיו של דוד והיינו שסיפר עליו גנאי והיפך כל זכיותיו וטובותיו לרעה, וכן מה שאמר עליו יודע נגן עיין בסנהדרין דף צ"ג ע"ב דאמרינן התם כל הפסוק הזה לא אמרו דואג אלא בלשון הרע וכו', וברש"י שם ועיין לקמן הלכה ד' שכתב רבינו וכל המספר בטובת חבירו וכו' הרי זה אבק לה"ר וכו' ועיין בכ"מ שם, וכן מה שאמר שלקח מאחימלך לחם וחרב גלית הפלשתי לא בלבד שהיה בזה רכילות אף זו היה בזה לה"ר שהיה מגנה לדוד ולאחימלך הכה"ג שהם מורדים במלכות ומתגאים להיות מתנשאים לכל לראש ורודפי הכבוד והגדולה (ודלא כמרן שרוצה לומר שלא היה בו כי אם רכילות כי אם גם שניהם יחדיו) וכן כל ימי חיי שאול רדפו דואג בכל אלה, וכן אחיתופל רדפו בסיפור גנותו של דוד בחטא בת שבע עיין בסנהדרין דף ק"ז ע"א ובב"מ דף נ"ט ע"א דרש רבא מאי דכתיב ובצלעי שמחו ונאספו וכו' בשעה שהם עוסקים בד' מיתות ב"ד וכו'.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף