עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/מז/ב" (פסקה)

=== מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה ===
כתב הברכי יוסף (אורח חיים סימן נה): אדם הנוצר ע"י ספר יצירה העלה מהר"ר צבי אשכנזי בתשובה סי' צ"ג דאינו מצטרף לעשרה. ויליף לה מדאשכחן בסנהדרין דף ס"ה דאהדרי לעפריה. וראיתי במכתב להרב מהר"י ליב כ"ץ בן הרב שער אפרים שהביא ראיה מההיא (גיטין לח ב) דרבי אליעזר דשחרר עבדו ועבר אעשה דלעולם בהם תעבודו. ואם איתא דמצטרף יברא אדם ע"י ספר יצירה, דרבי אליעזר גדול כחו כמ"ש במדרש הנעלם (בזוהר ח"א דף צח. והנמשך), עכ"ד. ואנא דאמרי דאינה ראיה כלל דלאיי האיכא כח גברא רבה ר' אליעזר כי שיח וכי שיג לו ומי לנו גדול. מ"מ אפשר דממדת חסידות מעולם לא בעי עביד. ותו דלמא כל כי הא בעי הכנה הרבה והזמנה מילתא ולאו כל שעתא מצי עביד. [וציינו שם בהערות דהרשב"א בתשובה ח"א סי' תי"ג ד"ה וגם, כתב שבכל יום מימות השבוע תתחזק בו המלאכה שנבראה בו. ולכן עסקו בספר יצירה כל מעלי יומא דשבתא ולא עושין כן בזמן אחר אלא במעלי יומא דשבתא שבו היתה בריאת הבהמה, ע"ש]. ותו לפי מ"ש הר"ן פרק השולח (גיטין כ ב ד"ה כל) והביאו מרן כ"מ סוף הלכות עבדים, שלא אמרה תורה לעולם בהם תעבודו אלא משום שלא יתן להם מתנת חינם, וכיון דאיכא מצוה לאו משום חנינה דידיהו עביד אלא לצורך, הו"ל כנותן דמי עצמו, א"כ אין כאן הוכחה, דלא עבר אמידי. 
אמנם מש"כ בסו"ד דהיכא דעושה לצרכו אין בזה איסור מתנת חינם ראה במג"א [צ ל] וטורי אבן [חגיגה ב ב] שתמהו שהרי בסוגיין דנו בה משום מצוה הבאה בעבירה. וביאר החתם סופר [גיטין שם] שקושיית הגמרא הרי "לעולם בהם תעבודו" ו"נקדשתי" שתיהן מצוות שקולות הן, ואם כן אין לאדון עדיפות בקיום "ונקדשתי" ונמצא שמשחרר את העבד שלא לצורכו, ושוב היא מצוה הבאה בעבירה. וראה עוד בשאגת אריה [צז] ובהגהות אמרי ברוך לטורי אבן [שם], ובהגהות הגרא"מ הורביץ ומהר"ץ חיות, ובאגרות משה [או"ח א קפח].