עריכת הדף "מראי מקומות/בבא קמא/מב/א" (פסקה)

==בגמ', שדי זוטרי==
בטעמא דהוא זוטרי פירש"י בדף מא: דאיכא לאותובי מודה בקנס וכן ע"א פשיטא דפטור, והק' הר"ש [הובא בשיטה מקובצת מא:] דהרי שפיר משני קסבר כופרא כפרה, ויעויין בבעה"מ שיש לו גירסא אחרת.

והרא"ה [הובא בשיטה מקובצת] והמלחמות פי' דהמית ע"פ ע"א וע"פ בעלים כיון דמן הדין חייב מיתה אלא שאין כאן עדות בכה"ג פטור מכופר וכדאמרינן לקמן ע"ב דכל היכא דחייב מיתה אינו משלם כופר, והדר בי' ר"א מהך שינויא וכן הביא מד' רש"י שפי' דהדר בי' מקמייתא, ומבואר מדבריהם כמשנ"ת דהביאהו לב"ד ואשלם לך אין זה חסרון היכ"ת דהכא הרי אפשר לשלם ואעפ"כ פטור מכופר, ויש לפרש עוד בזה ע"פ המבואר ברשב"א [הובא בשיטה מקובצת מא:] דבגדרי אין השור בסקילה אין הבעלים משלמים כופר יש לפטור יותר ע"פ עצמו וע"פ ע"א משלא בכוונה, וביאו"ד דשלא בכוונה אין כאן כלל חיוב סקילה אבל בע"פ עצמו יש כאן מעשה המחייב סקילה ובזה הדין שאינו חייב כופר עד שיסקל וכמש"כ הכס"מ פ"י מנ"מ ה"ג בביאו"ד הר"מ, [ועיין אבן האזל פ"ח מנ"מ הי"ג ד"ה והנה הרשב"א שביאר כן] וא"כ י"ל דהדר בי' ר"א מע"פ בעלים וע"פ ע"א ודו"ק.

והי' מקום לומר דזהו טעמו של הר"מ דסבר דאין משלם כופר ע"פ ע"א, דס"ל דבכה"ג כיון דדין השור ליסקל אין משלם כופר עד שיסקל, אולם בפ"ה מסנהדרין הי"ד פסק הר"מ דמשלם כופר ע"פ עצמו, ואפשר דמיירי התם באופן שהשור נסקל וכדמוקי לה לק' מג: ודוחק.

וסבור הייתי דהראב"ד דס"ל דמאי דקאמר כופרא כפרה הוא משום ע"א אבל ע"פ בעלים לא מקשי מידי דליכא למ"ד כופרא קנסא א"א לו לפרש כפירש"י דזוטרי משום דקנס דאין זה טעם על ע"פ בעלים, וע"כ יפרש כהמלחמות, אכן ז"א דהראב"ד [הובא בשיטה מקובצת] כ' להדיא כד' רש"י וצ"ע.

ע"ע מש"כ לעיל מא: עוד אופנים דמשכח"ל גבי' מגופו ומש"כ הרע"א דהו"מ לשנויי הכי ועיין צמח דוד משה"ק עליו דהו"ל רברבי ולהמלחמות ניחא ודו"ק.