עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == <small>א')</small> ''' בגדי ''' ''' כהונה שלש מינים וכו'.''' <small> איתא בזבחים דף פ"ה למה נסמכה פ' בגדכ"ה לפ' קרבנות לומר לך דמכפר כתונת מכפרת על שפיכת דמים שנאמר וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם מכנסים מכפרת על ג"ע מצנפת מכפרת על גסי הרוח אבנט מכפר על הרהור הלב חושן מכפר על הדינים איפוד מכפר על ע"ז מעיל מכפר על לשה"ר וציץ מכפר על עזות פנים ופריך הגמ' דריב"ל אמר שני דברים לא מצינו להם כפרה בקרבנות ומצינו לו כפרה ממקום אחר ואלו הן שפ"ד מעגלה ערופה ולשה"ר מקטורת ומשני הא דידיע הא דלא ידיע כגון שהוא מזיד ולא אתרו בי' דלאו בר קטלא הוא הילכך ציבור מתכפרי בכתונת וקשה לי דבסנהדרין פ"א איתא דאם הוא מזיד ולא אתרו בי' מכניסין אותו לכיפה עד שימות וכן פסק רבינו בה' רוצח פ"ד א"כ בר קטלא נמי הוא וכל כמה דלא קטלי מענשי וכן פריך שם לשון הרע על לה"ר ומשני הא בצינעא הא בפרהסיא וכהא"ג פריך נמי בעירוכין דף ט"ז דקאמר על ז' דברים נגעים באים על לה"ר ופריך ממעיל דמכפר על לשה"ר וקשה לי מאי פריך הא איתא בשבועות דף ח' דממעט מקרא דלכל חטאתם ולא לכל טומאתם ופירך דר"ש בן נחמני אמר על שבעה דברים נגעים באים אלמא על חטאת אתי קרבן ומשני מנגעים איכפר לי' וקרבן לאישתרוי' בקדשים והקשו תוס' הא לא מייתיא בעלמא קרבן אהנך עבירות והיכיא תיסק אדעתין דאחטא מייתיא קרבן מצורע וכ' תוס' דס"ד דאתרווייהו מייתיא לכפרה ולאשתרויי בקהל ומשני דלאו לכפרה מייתיא אלא לאשתרויי בקהל ובח"ס או"ח סי' קע"ו תמה מגמ' דמנחות דף צ"א דמוכח דאתיא לכפרה נמי וראיתי בשו"ת גורן דוד שכ' לישב קו' תוס' על נכון דלא מיחייב קרבן אחטא דלא ידענו כמה תגדל חטאתו בלה"ר שיביא קרבן עליו אבל כיון דנצטרע ע"כ כבר הגיע לשיעור חיוב קרבן אחטאתו ע"כ ס"ד דקרבנות מצורע לכפר אחטא נמי אתי והוא מילתא דמסתברא אבל יקשה א"כ מאי פריך בעירוכין דבגכ"ה מכפר על לשון הרע הא שפיר מצינו למימר דאם חטא בלה"ר בשיעור שעדיין אין לחייבו בקרבן אלא דבוודאי גם בקצת לה"ר איכא איסורא ע"ז בגכ"ה מכפר ואם הגיע חטאתו לשיעור שיתחייב עליו קרבן נתנגע בנגעים כדי שיביא קרבן דאז אין בגכ"ה מכפר עד שיביא קרבן וצע"ג:</small><br>''' והנה ''' במה שאמרו שציץ מכפר על עזות פנים ראיתי בספר תורת העולה להרמ"א שכ' בשם הבע"ק וז"ל הציץ מכפר על עז"פ כי מי הוא אשר יראה כהן בגדולתו וציץ הזהב אשר שם המפורש חקוק בו עומד על מצחו שלא יכבוש פניו בקרקע מהביט אל האלקים ומשם יקח מוסר השכל לכל איש השלם והחכם כי אין ספק כי שם ד' נקרא עליו וראוי לירא מפניו ועי"ז הי' הציץ מונע העז"פ ומכפר עליו עכ"ל:<br>''' ובזה ''' נראה לפרש משנה פ"ה מאבות הוא הי' אומר ע"פ לגיהנם ובושת פנים לג"ע יה"ר מלפניך ד' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ופלא המשך הענין וכ' בתוס' רע"א בשם הרד"ך משום דבלימוד צריך שיהי' ע"פ כדקתני ולא הביישן למד אבל לעתיד לבוא תמלא הארץ דעה ולא נצטרך עזות אפי' בתורה ולזה משום דאמר תחלה ע"פ לגיהנם ובתורה שצריך ע"פ יה"ר שתבנה עירך ותשיב עבודת ביהמ"ק במקומה ואז יתבטל העזות מכל וכל אולם לפי דברי בע"ק יפורש כמין חומר דיה"ר שיבנה ביהמ"ק וכה"ג עומד ומשמש בציץ ועי"ז יכנע לבבו וימנע מעז"פ ומכפר עליו ג"כ:<br>''' והנה ''' הרע"ב מפרש דהכי קאמר כשם שחוננתנו זאת המדה שסימן לזרע אברהם ביישנים רחמנים ג"ח כן יהי' שתבנה עירך והוא באמת גמ' ביבמות דף ע"ט במעשה דגבעונים דלכן דוד גזר עליהם דאמר שלשה סימנים יש באומה זו רחמנים ביישנין וג"ח וכל שיש בו ג' סימנים האלו ראוי לידבק באומה זו ופירש"י והני גבעונים כיון דלא מירחמי אינן ראוין לידבק בהן:<br>''' ובהא ''' אמרתי לפשוט מה דנסתפק בשו"ת ביא"פ הא דאמרינן דעפ"י שניים עדים יקום דבר דאוקמינן אחזקת כשרות אי הוה זה עפ"י רוב או הוה זה דבר טבעיי שיש לו מלידה חזקת כשרות ובשו"ת בי"צ א"ה קי"ט כתב בזה דבר חכמה דבוודאי בענינים שבא לאדם מכח תאוה שזה כרוך באדם מלידה אז רק מכח חזקת כשרות אבל ענינים שאין בא מכח תאוה רק מכח תחבולת האדם במסחר ועניני משא ומתן במקנה וקנין שזה בא ע"י שכל האדם שמשכיל להרע וזה אין מטבע כי בוודאי טבע ושכל האדם רק אל הישר והטוב ע"כ בזה איכא חזקת כשרות מדרך הטבעי וא"צ לחזקה מכח רובא ולפמש"כ זהו מוכח מהך דגבעונים שהוא דבר טבעי והיינו במידי דהוא דבר שכלי כהאי דאמר שלשה סימנים יש בישראל רחמנים ביישנים וגומלי חסדים:<br><small> ב') </small> ''' והאבנט ''' ''' לבד רקום בצמר.''' <small> וכתב בכ"מ דפסק כרבי דהוה של כלאים דהלכה כרבי מחבירו וקשה לי הא ביומא איתא דר"ד סובר כראב"ש דשל כהן הדיוט הוה של בוץ וכן ר"ש דריש בת"כ בד ד' כלים והיינו כראב"ש ואין הלכה כרבי מחביריו אך להא י"ל דפסק כן יען דרי"ו סובר ביומא דף ה' דהוה של כלאים וכן בירושלמי פרק בא לו מפרש טעמא דרבי מקרא דועשית לאהרן ולבניו ככה מה אהרן יש בו כלאים אף בניו יש בהן כלאים אך אולם קשה לי מפ"ג דפרה דסובר דבגדי כהן הדיוט הוה של בוץ כמש"כ רבינו בפי' המשנה א"כ למה לא פסק כסתם משנה וצ"ע אך י"ל יען דסוגיא דעלמא כוותי' דרבי בעירוכין דף ג' דאמר בפשיטות ס"ד דאישתרי כלאים בכהנים וכן בריש מנחות ותמיד פריך בפשיטות דאסור משום כלאים מוכח דהלכתא הוא:</small><br><small> ג') </small> ''' והאבנט ''' ''' לבד רקום בצמר וכו'.''' <small> וכ' הכ"מ דפסק כרבי דהלכה כרבי מחבירו וקשה לי הא ר"ש סובר ג"כ של בוץ כדדריש בת"כ בגדי בד ד' כלים ונראה טעמו של רבינו דפסק כן דביומא דף ה' איתא דרי"ו סובר דהוה של כלאים וכן מוכח בירושלמי פ' בא לו יעו"ש אלא דקשה לי דהא סתם משנה פ"ג מפרה דהי' נעשה בכלי לבן א"כ מוכח דסתם משנה ס"ל כמ"ד של בוץ {{ממ|ובמשל"מ פ"ג דפרה תמה על פי' משניות דמפרש בגדי לבן בשל הדיוט כמו בשל כה"ג ותמה דהא לדעת רבינו של כ"ה ל"ה של בוץ והא לק"מ דרבינו ס"ל דע"כ משנה כמ"ד של בוץ דדוחק לפרש בגדי לבן היינו בגדי כה"ג}} אלא הא קשיא אמאי פסק כאן באמת כמ"ד דהוה כלאים ולא פסק כמ"ד של בוץ כיון דסתם משנה דפרה ע"כ אתיא כמ"ד של בוץ דהא קתני דנעשה בבדי לבן וכ"כ לעיל לישב:</small>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף