עריכת הדף "
מעשה רקח/תפילה/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''תפילת השחר וכו'.''' פ"ק דברכות ואמר רבי זירא מאי קראה יראוך עם שמש וכפירוש רש"י ז"ל. '''וזמנה עד סוף שעה רביעית וכו'.''' פי' משום שהיא כנגד זמן התמיד דתפילות כנגד תמידים תיקנום כמ"ש פ"א הל' ה' ובפ"א דתמידין ומוספין כתב רבינו וז"ל ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום ע"כ. אמנם מצאתי להרבינו יונה שכתב ההך דרבי יהודה בן תימא וז"ל ואומר במדרש שהמלך שלמה היה ישן עד ג' שעות כמו שדרך בני מלכים לעמוד בג' שעות ופעם אחת הטעתו בת פרעה וישן עד ד' שעות והקריבו תמיד של שחר בד' שעות ומזה היתה הקבלה ביד רבי יהודה בן בתירא והעיד שתמיד של שחר קרב בד' שעות ע"כ. '''ואם עבר או טעה והתפלל אחר ד' שעות עד חצות היום וכו'.''' וכתב מרן ז"ל דחצות לאו דוקא אלא חצי שעה יותר וכו' ע"כ והכי משמע מסוגיא דפרק תפילת השחר דף כ"ו אמתני' דקתני תפילת השחר עד חצות רבי יהודה אומר עד ד' שעות פריך ורמינהי מצותה עם הנץ החמה כי תניא ההיא לוותיקין דאמר רבי יוחנן וותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה ופריך וכו"ע עד חצות ותו לא והאמר רב מרי בריה דרב הונה בריה דר' ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים שחרית מתפלל מנחה שתים ומשני כולי יומא מצלי ואזיל עד חצות יהבי ליה שכר תפילה בזמנה מכאן ואילך שכר תפילה יהבי ליה שכר תפילה בזמנה לא יהבי ליה ע"כ וצ"ל דהך פירכא קאי בין ארבנן בין ארבי יהודה וכיון דלרבנן קאמר תלמודא דכולי יומא מצלי ואזיל מינה לדידן דקי"ל כר"י דכולי יומא אית ליה לצלויי אלא דלרבנן עד חצות יהבו ליה שכר תפילה בזמנה ומחצות עד הלילה שכר תפילה יהבו ליה שכר תפילה בזמנה לא יהבו ליה ולר"י נחתינן דרגא דעד ארבע שעות יהבו שכר תפילה בזמנה ומד' שעות עד שעת המנחה יהבו ליה שכר תפילה אבל לא בזמנה וה"ה עד הלילה דהא כשהגיע זמן המנחה נמי אית ליה תשלומים ומאי דנקטו הפוסקים עד חצות תירץ הרב ב"י או"ח סי' פ"ט דאיכא למימר דשאני אחר זמן המנחה שצריך להתפלל תפילת המנחה קודם וכו' וראיתי להרב שם שהקשה על דרך זה ממ"ש רבינו ואם עבר או טעה וכו' יצא י"ח וכיון דמדין תשלומין ילפינן ליה היינו דוקא בטעה או נאנס אבל לא בהזיד וכמ"ש רבינו פרק זה הל' ח' ומכח קושיא זו הוצרך לתרץ דחצות דוקא ולא ילפינן לה מתשלומין אלא מדאמרי רבנן עד חצות כי היכי דלא נשוי כ"כ פלוגתא בין ר"י ורבנן וכי היכי דלרבנן אפילו בהזיד ה"נ לרבי יהודה אפי' בהזיד אלא דלא יהבו ליה שכר תפילה בזמנה ובהא פליגי וא"כ אחר חצות אינו מתפלל כלל ושכן הבין מדברי הרשב"א פ' תפילת השחר וכו' וסיים ז"ל וזה מחזיק ביד הדרך השני ע"כ. ''' וראיתי ''' להרב לח"מ שהקשה על זה דכיון דטעמא דרבנן דאמרי עד חצות היינו משום דס"ל דתמיד קרב עד חצות ואנן קי"ל כר"י מנין לו לתת זמן לר"י עד חצות כלל ע"כ ולזה י"ל דכיון דעיקר חיובא הוי מצות עשה מן התורה ואין לה זמן קבוע אלא שחז"ל הצריכו ג' תפלות ואסמכינהו זמנייהו כנגד תמידין הם אמרו דעד חצות יהבו ליה שכר תפילה בעלמא כיון דמן התורה זמנה כל היום וכיון דאכתי שחרית הוא אף דלא הוי עיקר שחרית מ"מ שכר תפילה לא הפסיד והכי מוכח קצת בירושלמי ר"פ תמיד נשחט עיי"ש ולא דמי לקרית שמע דאמרינן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות דזמנה כל היום ויהבו ליה שכר כקורא בתורה כמ"ש רבינו פרק ב' דהתם שאני דובשכבך ובקומך כתיב וזמן קימה מיהא הוי כל היום בפשטיה דקרא. והר"ח אבולעפיה נר"ו הקשה עוד כשהקשו עד חצות ותו לא וכו' ותרצו עד חצות יהבו ליה שכר תפילה בזמנה מכאן ואילך שכר תפילה יהבו ליה וכו' הו"ל לתרוצי עד חצות אפילו עבר במזיד מכאן ואילך טעה אין מזיד לא ע"כ משמע דר"ל דבמקום תירוץ שכר תפילה בזמנה וכו' הו"ל לתרוצי הכי לפי סברת רבינו ולזה אפשר דאי הוה מתרץ הכי הוה אמינא דאחר חצות בטעה יהבו ליה שכר תפילה בזמנה ובמזיד אפילו שכר תפילה לא יהבו ליה כיון דהזיד בכך ומה גם דהשתא נמי ממילא הוא מובן דכיון דברייתא קתני טעה ומתני' קתני סתמא אית לן לאוקומא בהכי דהא ע"כ מתני' לא הויא כמו הברייתא בהא כיון דמתני' קתני סתמא וברייתא קתני טעה דוקא וממילא משמע וכמו שתירצו התם אברייתא דמעוות לא יוכל לתקון וכו' ואי קשיא הא קשיא ממאי שאמרו שם להדיא כולי יומא מצלי ואזיל ואם נפרש עד חצות דוקא היכי קאמר כולי יומא הא בציר לן חצי שעה מחצות עד זמן המנחה שהיא מו' שעות ומחצה ואילך. ותו קשה לי דמרן ז"ל הכא תפס הדרך הראשון שכתב שם ולא נרגש מעבר שכתב שם רבינו ונראה משם שהסכים לדרך השני והאמת הוא דפשט דברי רבינו היינו עד חצות דוקא וכן הבינו האחרונים ז"ל יעויין עליהם וכן מוכיח לשון רבינו לקמן הל' ט' אלא דלפי דברי הש"ס צ"ל דלאו דוקא וכן הסכימו ז"ל והיינו טעמא שמרן ז"ל כאן עשה עיקר מהדרך הראשון ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף