עריכת הדף "מעשה רקח/ספר תורה/ז" (פסקה)

== א ==

'''מצות עשה וכו'.''' סנהדרין דף כ"א מימרא דרבא וכו'. והקשה הר"ח אבולעפיה נר"ו בספר עץ החיים פרשת שופטים וז"ל וליתא דבפ"ג דנדרים דחו זו וילפינן מלמען תהיה השירה לעד עכ"ד. וט"ס הוא וצ"ל פ"ד דף ל"ח דאיתא התם אמר רבי יוסי בר חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו וכו' ומשה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל וכו' מתיב רב חסדא ועתה כתבו לכם את השירה הזאת השירה לחודא למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל אלא פלפולא בעלמא ע"כ ופירש רש"י כתבו לכם אלמא שניתנה נמי להם לישראל למען תהיה לי לעד שילמדו כל התורה וילמדו אותה אלמא לישראל נמי ניתנה פלפולא בעלמא להבין דבר מתוך דבר הוא דניתן למשה ונהג בו טובת עין ונתנה לישראל ע"כ.<br> ''' ולענ"ד ''' נראה דלא קשה מידי משום דהגמרא מתחילה הוה בעי לדחויי דאין להוכיח מקרא דועתה כתבו לכם את השירה הזאת שר"ל כל התורה לאותובי ארב חסדא דאימא דהשירה הזאת ר"ל שירת האזינו לחוד אמנם כדמותיב מאידך קרא דמוכח מיניה להדיא דשירה ר"ל כל התורה כולה מעתה ה"נ קרא דועתה כתבו לכם את השירה הזאת ע"כ היינו כל התורה כולה וא"ת דמ"מ רבינו הו"ל לאתויי קרא דלמען תהיה לי דמוכח טפי אנפשיה ליתא דמהך קרא ליכא למילף מצות עשה וגם רבא יליף לה מהך קרא גופיה בפ' כה"ג דף כ"א וכן העתיק סמ"ג וסמ"ק ז"ל עיי"ש.

'''שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה.''' עיין להרב מהור"י בי רב ז"ל סי' ס"ב שהשיב בפשיטות שאין לברך שום ברכה על הכתיבה ודי כשקורא בו ברבים ומברך ברכת התורה והסכימו עמו הר"ש בן עזרא והר"ש אלגזי והר"י בן גאמי"ל ז"ל עיין עליהם והרא"ש ז"ל כתב דבזמן הזה מצות עשה לכתוב (או לקנות) חומשים ומשנה וגמ' ופירושיהם וכו' כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה דכתיב ולמדה את בני ישראל וכו' ואסור למוכרם וכו' ע"כ ופי' דבריו הרב ב"י ז"ל דבא לומר דגם זה בכלל המצות עשה וכו' ומ"מ עיקר המצוה לכתוב כל איש מישראל ס"ת וכו' כדקאי קאי עיי"ש.

'''לפי שאין כותבים וכו'.''' הקשה הר"ח אבולעפיה נר"ו שם וז"ל ועוד קשה דכותבים התורה חומשים כמ"ש פ' הניזקין ופי' שם הרמב"ם וכו' ע"כ נראה דכוונתו להקשות לטעם דיהיב רבינו דעל כרחך קרא דועתה כתבו לכם את השירה הזאת היינו כל התורה כולה תדע דקי"ל שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות ולזה הקשה נר"ו שאין זה הכרח דהא קי"ל כותבים את התורה חומשים וא"כ אימא דכוונת הכתוב לומר שיכתבו אותו חומש שזאת השירה בו לבד ואם לזה כיון לענ"ד נראה אין זה קושיא דמאי דאמרינן כותבים התורה חומשים לאו היינו חומש אחד לבד ותו לא אלא ר"ל כל החמשה חומשים דוקא תדע שרבינו פסקו לקמן הל' י"ד וכתב ע"ז דאין בו קדושת ס"ת ואם כוונתו לחומש אחד לבד מהיכא תיתי שיהא בו קדושת ס"ת אלא ודאי כדאמרן וקמ"ל דאע"פ שהם ה' חומשים כל התורה כולה אין בו קדושת ס"ת כיון שלא נתפרו יחד והכי מסתברא דהא קי"ל תורה חתומה ניתנה וחומש אחד לבדו אסור ועיין בגיטין דף ס'.

'''ואם כתבו וכו'.''' מנחות דף ל' א"ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני אמר רב ששת אם הגיה אפילו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו ופי' התוס' ז"ל דהגיה אות אחת קאי אלקחו מן השוק דוקא וכ"כ הרא"ש וסמ"ג ז"ל וכתב הדרכי משה בשם המרדכי ז"ל שכן עיקר והרב ב"י משם הנמוקי יוסף כתב דיש למדת הרחמים לומר כמו שתיקן זה כך אם היה מוצא טעיות רבות היה מתקן אותם ע"כ. ושורש תיבת הגהה כתב הרב מעדני מלך ז"ל בשם ר' אליהו המדקדק בס' התשבי שהוא לשון נוגה ואורה ואני שמעתי שהוא לשון הסרה כמו כאשר הגה מן המסילה אלא שמה שנקראים גם כן הגהות מה שכתובים בגיליונות הספרים שמתחדשים או מוסיפין דינים או ביאורים כמ"ש גם כן שם בתשבי הוא מסכים יותר לפי' הר' אליהו אע"פ שיש לי לצדד ולומר דגם הם נקראים הגהות לפי שכוונתם להסיר המכשולות שהיה אפשר להבין מתוך הפנים בפנים אחרים ממה שהוא ע"כ.