עריכת הדף "
מהר"ם חריף/בבא קמא/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== {{מרכז|[א]}} <small>דברי המכילתא שאין עונשין ממון מן הדין יש לפרש דוקא בבור, ותוס' בקושיתו מתכוין להוכיח מהמשנה שגם בבור עונשין ממון מן הדין</small>{{ש}} '''{{עוגן1|כל}}''' הנ"ל{{הערה|בסימן זה מתרץ ב' קושיות הנ"ל בסימן הקודם. אמנם כלל הדברים אינו קשור לזה, והוא עומד כסימן בפנ"ע.}} כתבתי דרך פשיטות. אמנם יש אתי לאלוקי מילין, ליישב הני שתי קושיות{{הערה|תוכן שתי הקושיות הללו, הובאו בהערה להלן {{ממ|[[#ב|ריש אות ב']] ד"ה והשתא}} במקום שבא ליישבם.}} בדרך אחר, ולירד לעומקא של הלכה זו בפלפול ובסברא. '''{{עוגן1|ומקודם}}''' אבאר דברי תוס' בד"ה ולא זה וזה כו', 'וקצת קשה דמשמע דעונשין ממון מן הדין, ובמכילתין תניא כי יפתח וכי יכרה, אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן, אלא מכאן שאין עונשין ממון מן הדין. ומיהו בפרק הפרה דרש לה לדרשא אחרינא, שעל עסקי כריי' ופתיחה באה לו, או להביא כורה אחר כורה' כו', [עכ"ל]. '''{{עוגן1|ויש}}''' לדקדק, אמאי נטרי תוס' להקשות קושיא זו [עד השתא], בתר דהקשו כל הקושיות ותירצו כל התירוצים. הוי ליה להקשות קושיא זו אתחילת מתניתין, דקאמר 'לא הרי שור כהרי מבעה', והיינו, דקשיא ליה [לתנא] דליתני חדא ותיתי אידך מיני', ומשמע דעונשין ממון מן הדין, [על זה הו"ל להתוס' להקשות מיד], והא אמרינן במכילתין דאין עונשין ממון מן הדין. '''{{עוגן1|ולפי}}''' פשוטו י"ל, דלא היה מקום להקשות קושיא זו על [רישא דמתניתין], לא הרי שור כהרי מבעה וכו'. דיש לתרץ דהא דתני במכילתין דאין עונשין ממון מן הדין, ולמד מקרא דכתיב גבי בור, היינו דוקא גבי בור אין עונשין מן הדין. אבל בשאר אבות דמתניתין, עונשין מן הדין. ושפיר קאמר במתניתין לא הרי שור וכו', דלכתוב חדא ותיתי אידך מיני'. בין לרב {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ג/ב|ג' ע"ב]]}} דאמר מבעה זה אדם, ובין לשמואל דאמר מבעה הוא שן, דבשאר אבות מצינן [שפיר] למילף בקל וחומר. '''{{עוגן1|וכן}}''' בתר הכי דקתני, ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי אש וכו', נמי אין מקום להקשות קושיא זו, הא אין עונשין מן הדין, דזה הוא דוקא גבי בור. '''{{עוגן1|אבל}}''' בתר דהקשו תוס' {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/ב/א#ולא|ד"ה ולא זו"ז]]}} וכתבו, 'ובסיפא [גבי בור] הוי מצי למימר לא הרי בור שתחילת עשייתו לנזק כשור ומבעה', ותירצו, 'ולא חש לפי שהפסיק באש'. והדר הקשו, 'ובור לא רצה לשנות קודם אש', [ותירצו], 'דאם כן הוי אתי אש מבינייהו, דכולהו אתי מבור וחד מינייהו, כדאמרינן בגמ' {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ה/ב|ה' ע"ב]]}}, וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיא כולהו במה הצד' (עכ"ד). א"כ [הרי מוכח דהמשנה סוברת שגם בבור ילפינן לחייב מן הדין]. '''{{עוגן1|[מהשתא]}}''' שפיר קשיא להו על המכילתין, דיליף מקרא דאין עונשין ממון מן הדין בבור, וא"כ [לפי המכילתא] לא מצינו למילף שום דין מבור. והכא מוכח ממתניתין דעונשין ממון מן הדין, אפילו בבור. [כמו שכתבו תוס' לפרש הסדר במשנה], דאי הוי תני בור קודם אש [הוי] ילפינן [אש] מבור, דאל"כ תקשי קושיתו המוקדם [של תוס'], דליתני [לא הרי] בור, קודם לאש{{הערה|פי', דמכח קושיתם דהו"ל למימר לא הרי הבור, קודם לא הרי האש, ולא להפסיק באש. צריך לומר כתירוצם, דהוי ילפינן אש במה הצד מבור וחד מהנך. וא"כ מוכח ממתני' דאפשר למילף מבור.}} , כמו שהם סדורים במתניתין ובקרא, תחילה בור קודם אש{{הערה|פי', וזה עדיף טפי, דהוי גם כסדר הרישא של המשנה דשנינו השור והבור המבעה וההבער, דבור קודם למבעה. וסדר זה הוא ע"פ סדר הכתובים בפרשה כמ"ש תוס' בד"ה השור.}} . וא"כ קשה מן המתניתין דהכא על המכילתין. דבודאי המכילתין לא יוכל להיות נגד המתניתין. '''{{עוגן1|בשלמא}}''' ארבא דאמר לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ה/ב|ה' ע"ב]]}}, וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיא כולהו מיני', לא קשה מן המכילתין, דאיכא למימר דסובר [רבא] כתלמודא לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מט/ב|מ"ט ע"ב]]}}, [דקאמר] דלכך כתיב כי יפתח וכי יכרה, [ש]על עסקי פתיחה וכריי' וכו', או {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/נא/א|לקמן נ"א ע"א]]}} להביא כורה אחר כורה. אבל על המכילתין קשה מהמתניתין דהכא, וק"ל. <small>רש"י בדבריו בא להוכיח דלפי המשנה עונשין ממון מן הדין גם בבור</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ובזה}}''' יש לבאר דברי רש"י בד"ה הצד השוה שבהן כו', [שכתב], בגמ' מפרש לאתויי מאי. דקשה מאי בעי רש"י לבאר בזה. '''{{עוגן1|ולפי}}''' [מה] שכתבתי אתי שפיר, דהא בד"ה לא הרי השור כו', כתב רש"י וז"ל, כלומר, אי כתב רחמנא שור לא נפיק מבעה מיני' כו'. ולהכי נקט ברישא כהרי המבעה, ולא נקט להו כסדר לא הרי השור כהרי הבור, משום דלא הוי מצי תו למיתני לא זה וזה שיש בהן רוח חיים, דהא בור אין בו רוח חיים, עכ"ל. '''{{עוגן1|ולכאורה}}''' קשה דאין מקום לקושיתו, דאע"ג דהוי מצי למיתני [לא הרי כסדרן ברישא, שור ובור, ולמיתני], לא הרי השור כהרי הבור, דהיינו דנכתוב רחמנא שור ונילף בור מיני', ועלה קאמר לא הרי השור, [היינו], דלא מצי למילף בור משור, דשור כוונתו להזיק, כהרי הבור וכו'. אבל [מ"מ] לא הוי מצי למיתני [לאידך גיסא], 'ולא הרי הבור כהרי השור', פירוש דנכתוב רחמנא בור ונילף שור מיני', ועלה קאמר, לא הרי וכו'. דהא אפילו אי ליכא שום פירכא [ללמוד שור מבור, בלא"ה] נמי לא מצי למילף שור מבור, דהא אין עונשין ממון מן הדין. ולכל הפחות מבור. '''{{עוגן1|דהא}}''' אמרינן [במכילתא] דבבור, [דגלי קרא] דלא ילפינן כריי' מפתיחה, אפילו מצד הק"ו. מכל שכן דלא ילפינן מבור במה הצד מידי{{הערה|הנה מדברי התוס' מבואר דכמו שאין עונשין מן הדין דק"ו, ה"ה דאין עונשין במה הצד כמ"ש תוס' דממתני' דקאמר לא הרי כו', משמע שעונשין ממון מן הדין, וס"ל דע"י לימוד במה הצד נמי מיקרי לענוש מן הדין. וכן מבואר ג"כ בתוס' נדרים {{ממ|[[תוספות/נדרים/ד/ב#ל"ל|ד' ע"ב ד"ה ל"ל]]}}, ובר"ן שם {{ממ|[[ר"ן/נדרים/ד/ב#תיתי|ד"ה תיתי]]}}, וכן הביא המל"מ {{ממ|[[משנה למלך/נזיר/ב#יז|פ"ב מנזיר הי"ז]]}} מהרשב"א חולין {{ממ|[[רשב"א/חולין/צח/ב|צ"ח סוף ע"ב]]}}.{{ש}}והנה הגהמ"ח הבין בדעת תוס' דהוא בדרך כל שכן, שאם אפילו בק"ו אין למדין ליתן לחמור ענש הקל, כל שכן היכא שהוא בדומה לו, שאין למדים במה מצינו לחייב גם עליו.{{ש}}אבל הפמ"ג בגינת ורדים, וכן החת"ס, כתבו די"ל דבמה הצד שפיר למדין לענוש. ועי' מהרש"א סנהדרין {{ממ|[[מהרש"א - חידושי הלכות/סנהדרין/סד/ב|ס"ד ע"ב]]}}, שלפ"ד מובן מילתא בטעמא, ודו"ק.}} . [וא"כ י"ל] לכך לא נקט להו כסדר, [לא הרי השור כהרי הבור], אלא קאמר לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה וכו'. דהשתא קאי שפיר לא הרי, כדמפרש לקמן בגמ', בין לרב [דמבעה זה אדם] ובין לשמואל [דמבעה זה השן]. וא"כ אין מקום לקושית רש"י, וק"ל. '''{{עוגן1|אלא}}''' [דס"ל לרש"י] דודאי זה נסתר, דעל כרחך התנא דמתניתין לא סבר כלל כדעת הספרי{{הערה|היינו כדעת המכילתא שהביאו התוס'.}} , וזה מוכח [לדעת רש"י ממה דאמר לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ו/א|ו' ע"א]]}} הצד השוה שבהן לאתויי מאי, וקא מפרש לאתויי אבני סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצוי' והזיקו, וקא מקשה עלה, היכי דמי אי דאפקרינהו היינו בור כו', ומסיק לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור, דמה לבור שאין כח אחר מעורב בו, תאמר באבנו סכינו שכח אחר מעורב בהן, וקאמר עלי' אש תוכיח, מה לאש שכן דרכו לילך ולהזיק, בור יוכיח, הצד השוה וכו', אף אני אביא אבנו סכינו וכו'. '''{{עוגן1|הרי}}''' להדיא מוכח דהתנא דמתניתין לא ס"ל כדעת הספרי, אלא ס"ל דאפילו בבור עונשין ממון מן הדין, דאל"כ היאך מצינו לאתויי במה הצד מבור, הא לא ילפינן מידי מבור, דאין עונשין ממון מן הדין, וקרא דוכי יפתח וגו', [על כרחך] ס"ל כתלמודא לקמן, לאתויי כורה אחר כורה. '''{{עוגן1|וכן}}''' מוכח מאינך אמוראי דלקמן ממ|שם}}, דרבא מפרש דמה הצד אתי לאתויי בור המתגלגל, ורב אדא בר אהבה אמר לאתויי דפותקין ביבותיהן ברה"ר וכו', ורבינא קאמר לאתויי הכותל ואילן שנפלו לרה"ר כו'. כל הני אמוראי מפרשים דילפינן במה הצד מבור ושור, עיין לקמן. כל הני [אמוראי] חולקים על המכילתא, וסבירא להו [בפירושא דמתניתין] דאפילו מבור עונשין מן הדין. וקרא דוכי יפתח, כתלמודא לקמן, להביא כורה אחר כורה. וא"כ מוכח להדיא דתנא דמתניתין ס"ל דעונשין מן הדין אפילו מבור, דאם לא כן יקשה, הצד השוה שבהן לאתויי מאי, כיון דלא ילפינן מידי מבור, וק"ל. '''{{עוגן1|וזהו}}''' כוונת רש"י [הנ"ל] בד"ה הצד השוה שבהן כו', [שכתב], 'לקמן מפרש לאתויי מאי'. והיינו דכוונת רש"י לחזק [בזה את] דבריו שכתב לפני זה בד"ה לא הרי השור וכו'. דהקשה [רש"י], דליתני לא הרי שור כהרי בור, כסדר דפתח ברישא השור והבור. והוצרך לתרץ תירוצו, משום דלא מצי תו למימר לא זה וזה וכו', [כנ"ל]. והי' קשה [לרש"י] על זה כמו שהקשיתי, דלמא משום הכי לא מצי למיתני לא הרי השור כהרי הבור, משום דלא מצי למימר [האי לא הרי לאידך גיסא], לא הרי בור כהרי השור. פירוש, דנכתוב בור ותיתי שור מיני', דהא לא ילפינן מבור, דאין עונשין ממון מן הדין כדעת הספרי. '''{{עוגן1|ולכך}}''' מבאר רש"י וקא מפרש, 'הצד השוה שבהן, בגמ' מפרש לאתויי מאי'. [וכונתו כלומר], וא"כ לכולהו אמוראי דלקמן דמרבינן מן הצד השוה שבהן, מוכח דהתנא דמתניתין לא ס"ל כדעת הספרי, אלא דעונשין ממון מן הדין [גם מבור], כמו שכתבתי. ומשום הכי [שפיר] הוצרך רש"י בד"ה לא הרי וכו', לתרץ תירוצו, וק"ל. '''{{עוגן1|ואחר}}''' שכתבתי [זאת], מצאתי ג"כ בחידושי רשב"א {{ממ|[[רשב"א/בבא קמא/ב/ב|ב' ע"ב]]}} שכתב, מה דתנא בספרי דאין עונשין ממון מן הדין, דכתיב כי יפתח וגו', איכא למימר דוקא בבור, אבל בשאר אבות נזיקין, עונשין ממון מן הדין ע"ש, ונהניתי שכוונתי לדעתו.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף