עריכת הדף "
לחם משנה/שכירות/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''השוכר או המקבל שדה וכו'. ''' כתב ה"ה והרמב"ן הקשה עליו ופירש וכו' ואי בקבלנות אמאי יזרענה פשתן כיון שקבלה לתבואה וכו' קשה דמנא ליה דקבלה לתבואה דילמא דקבלה סתם כמ"ש ה"ה בדיבור המתחיל שכרה או קבלה וכו'. ונראה לומר דאפילו קבלה סתם מ"מ דעתו שיזרע לו תבואה ולא פשתן שמכחיש הקרקע זהו לפי דעתו של הרמב"ן ז"ל: '''השוכר או המקבל וכו'. ''' כתב ה"ה ואפשר שהוא סובר דר"פ לאו לענין דינא ממש קאמר וכו' קשה טובא דהא לכ"ע מאי דקאמר ר"פ דאיתי' בחכירות וכו' ע"כ לאו לענין דינא קאמר אלא שיש מהן דלא אישתני ומשום דהוא פשוט לא איירי אלא בחד מינייהו דהא משנה דהחוכר שדה מחבירו בעשרה כורים חיטים ולקתה נותן לו מתוכה היו חיטים יפות וכו' ע"כ דהאי דינא בקבלנות נמי איתא אלא שכתב שם רש"י ז"ל דלא איירי בקבלנות משום דהוי פשיטא וכן משנה דהחוכר שדה מחבירו ולא רצה לנכש וכו' ע"כ האי דינא נמי בקבלנות אלא דהוא פשיטא דלא שייך התם לומר מאי איכפת לך כדכתב רש"י ז"ל שם וכן מוכרח הוא דכל המפרשים יפרשו כן ומדברי ה"ה שכתב כמו שפירש הרשב"א משמע דרש"י ושאר המפרשים לית להו הכי וזה א"א כדכתיבנא ותו קשיא דההיא דשביעית מן המנין או אין שביעית מן המנין ע"כ בחכירות וקבלנות איירי כדכתב ה"ה ז"ל ובודאי שהיא בין בחכירות בין בקבלנות וליתא שום חידוש בקבלנות יותר משכירות וא"כ קשיא לכולהו פירושי לרב פפא דהיכי קאמר דאיתי' בחכירות ליתי' בקבלנות הא ההיא איירי בתרוייהו. מיהו לזה י"ל דאותה היא אחרונה מכולהו ובההיא לא איירי ר"פ אבל הא דיזרענה פשתן או לא יזרענה היא מן האמצעיות וכיון דמאי דמתני בתר הכי איתא בהו לכללא דר"פ דמאי דאיתי' בחכירות ליתי' בקבלנות ומאי דאיתי' בקבלנות ליתי' בחכירות משום הכי קשה ליה לה"ה ז"ל על רבינו ז"ל דודאי דהאי מתני' נכנסת בכללא דר"פ כיון דהיא מן האמצעיות והוצרך לתרץ דסובר רבינו דאין החידוש אלא בקבלנות אליבא דרבינו דס"ד אמינא ברישא דמאי דבעי ליזרע א"נ איפכא דבסיפא לא יזרענה פשתן כיון דקבלה לתבואה כדכתב הרמב"ן אבל בחכירות לא איצטריך ומשום הכי אמר ר"פ דליתא בחכירות משום דלא איצטריך וכדפירש הרשב"א ז"ל. ועוד קשה כי היכי דתירץ הכא דר"פ לאו לענין דינא קאמר למה לא יתרץ כן גבי ההיא דאכלה חגב דכתב שם דאיירי בחכירות דוקא וכתב שהוא מוכרח מההיא דר"פ ודחק עצמו לומר דהמקבל דקאמר ר"ל בשכירות ומה הכרח יש לו שם מכאן כי היכי דכאן תירץ לדעת רבינו דלאו לענין דינא קאמר לישני התם נמי הכי דחידושא דמתני' לא אתא אלא לקבלנות. מיהו לזה י"ל דמסברא קשיא ליה דודאי דבקבלנות אין סברא שינכה דמה שימצאו יחלוקו אלא שאין הלשון מתיישב יפה שכתב ומוכרח מההיא דר"פ ומה הכרח הוא הא אפשר לדחותו כדכתיבנא אם לא שנאמר דמשמע ליה דלא מצי לשנויי דחידושא לא אתא אלא לקבלנות דבחכירות נמי איכא חידוש ועדיין צ"ע. ותו קשיא דהך חלוקה דפשתן דמיא לההיא שהביא לקמן החוכר שדה מחבירו לזורעה שעורים לא יזרענה חיטים וכו' תדע לך דהא רש"י ז"ל דאית ליה הכא דזורע פשתן וגבי קבלנות אית ליה נמי התם דזורע חיטים ולדעת הרמב"ן ז"ל שכתב כאן דבקבלנות אפילו בסיפא לא יזרע פשתן גם שם אית ליה דאפילו קבלה לחיטים לא יזרענה שעורים א"כ רבינו ז"ל דאית ליה דהכא איירי בין בחכירות בין בקבלנות דאין רשאי להכחיש הקרקע א"כ גם דינא דהתם צ"ל דאיירי בחכירות וקבלנות וא"כ למה כתב רבינו ז"ל לקמן גבי דינא דזריעת שעורים החוכר ולא כתב המקבל כי היכי דכתב גבי הנהו דאיתנהו בחכירות וקבלנות דמדלא כתב ההוא דינא אלא גבי חוכר משמע דבקבלנות ליתיה לההוא דינא ומאי שנא מהכא. וי"ל דשאני התם כיון דאין ההכחשה דקרקע כל כך אית ליה דגבי קבלנות כיון דבעל הקרקע נוטל חלק והוא נהנה שייך לומר ליכחוש ארעא ולא ליכחוש מרא ויזרע מאי דבעי אבל הכא דפשתן הוא מכחיש הקרקע הרבה אפילו בקבלנות אית ליה דלא מצי לזרוע פשתן כיון שהוא מכחיש כל כך. ולקושיא הראשונה י"ל דהנך משניות דכתב רש"י ז"ל דליתא בקבלנות משום דהוי פשיטא הרי המשנה עצמה מוכחת דלא איירי בקבלנות דלא שייך לומר מאי איכפת לך גבי חוכר שדה ולא רצה לנכש וגם בההיא דחיטים יפות לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק ודאי דבמקבל ליתא הך טעמא דודאי המקבל נוטל החלק אבל המשניות דאין מוכיחות מתוכן כ"כ אי איירי בתרוייהו אי בחדא ע"כ היה נראה לומר דצריך ליישב דלא איירי אלא בחד גוונא לכך כתב שם בשם הרשב"א ז"ל דאפילו המשניות דאינם מוכיחות כל כך דאיירי בחד מינייהו מצינן למימר דדינא הוי בתרוייהו ולא איצטריך חידושא אלא לחד מינייהו: '''שכרה או קבלה וכו'. ''' כתב ה"ה ז"ל ובודאי שהיא בין בחכירות בין בקבלנות וכו' כלומר כיון דלשבוע אחד שביעית מן המנין בודאי שדין זה הוא בין במקבל בין בחוכר כיון דקבל או חכר לשבוע אחד שביעית מן המנין:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף