עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/סא" (פסקה)

== א ==

א) '''[סעיף א'] יקרא''' ק"ש בכונה באימה וכו'. בזוהר חדש במדרש רות דק"ט ע"ב תפליג מאד בענין אמירת קריאת שמע בכוונה ועל כן רציתי להעתיקו להראות כמה גדולה מעלת קריאת שמע וז"ל שם:

א) '''חלון''' אחרא דבסטר דרום ביה קיימין שית משקופין לאעלאה לאינון דלעאן קריאת שמע ברעותא ובכונה כל יומא, א"ר פרחיא האלהים כד אסתכלנא בההוא חלונא דפלגא קריב ההוא ממנא '''נענאל ''' שמיה די ממנא על תרעא דסטר דרום. אמר לי קים בקיומך וחמי האי חלון דלית רשו לאעלא תמן ולא למחמי ביה בר אינון דלעאן קריאת שמע כדקא יאות, וכל אינין דלעאן ק"ש כדקא יאות שתין ממנן עאלין קמיה דמשיח ומכתירין ליה בכתרין קדישין ואמרין ליה דא הוא כתרא דפלוני דלעא בק"ש כדקא יאות, שאילנא ליה ואמרית ליה מארי ק"ש כדקא יאות מאי היא, אמר לי אי חסיד רזא עילאה איהו הכא בק"ש ואית בה ד' פרשיין, פרשה קדמאה דייחודא דאיהו יחודין בתריסר תיבין, שית תיבין ביחודא עילאה ושית תיבין ביחודא אחרא, פרשה תניינא והיו הדברים האלה במ"ב תיבין ברזא דשם דמ"ב אתוון {{ממ|והוא של אנא בכח וכו' כמ"ש בפע"ח שער ק"ש פ' כ"ד בשם הזוהר יעו"ש ושער הכוו' בדרושי הלילה דרוש ה' ודרוש ט'.}} פרשה תליתאה והיה אם שמע דאתכליל לימינה בשמאלא, ושמאלא בימינא, ואיהו ברזא וסתרא דרתיכא קדישא עד ושמתם, דאיהי פרשתא דשלטא על כולא איהי ברזא דע"ב תיבין גו רזא דע"ב שמהן דרתיכא קדישא {{ממ|והוא שם ע"ב של ויסע ויבא ויט כמ"ש בפע"ח שם פ' כ"ג ושער הכוו' שם}} פ' רביעאה ושמתם דאיהי חמשין תיבין דאיהי לקבל חמשין תרעין דבינה. פ' דציצית כלילא מכולהו וסלקין פרשיין למניינא [אברוי] דאדם וכו' ותא חזי כל מאן דאשלים ייחודא כדקא יאות ומכוין בפרשיות אלין בכל יומא זכי לאלין משקופין וחלונין למראה, שליט הכא ולית מאן דיעכב על ידוי ובלבד דיקרי כדקא יאות ויכוין בהני רזין עילאין ואחוד בימינא דילי. ואמר לי אי חסידא תא חמי יקר דאינון דמיחדי שמא קדישא כדקא יאות ולעאן ק"ש כגיונא דא. אעילנא בחד היכלא ובההוא היכלא הוו שס"ה היכלין בחושבן יומי שתא. אברהם יצחק ויעקב שליטין בההוא היכלא ואדם הראשון בגיוייהו. וחמינא כמה חבילי נשמתין מתלבשאן בחידו ברקימו דאילנא דחיי וכמה גוונין דיקרא עילאה ועיילין גו היכלא, ''' ויופיאל ''' רב ממנא על כולא רב ממנא דאורייתא בהדייהו, פתחו ואמרו התעטרו קדישי עלמא הא בניהון דקא מייחדי שמא קדישא ומכווני ברעותה דפרשייין דק"ש, ואדם הראשון קא חמינא דמשתדל בהו' ובשעתא דעאלת ק"ש דקרי בר נש סליקת בקדמיתא להאי היכלא וארח בה אדם הראשון. אי חסיר אות אחת מק"ש לא מקבל לה דהא חסר בנינא דאדם דאיהו רמ"ח באינון תיבין דחוזר הש"ץ. ואי אשכח יתה כדקא יאות מקבל לה ונטלין לה אברהם יצחק ויעקב מניה ונשקין לה. מאן חמי חדוה מאן חמי ערבוביא בכל אינון צדיקייא דבגינתא דעדן דקא אתיין בההוא חדוה. ובשעתא דייתי להאי עלמא מאן יחמי חדוה דיליה דאותבין ליה אבהן לגבייהו תרי זמני ביומא. ובכל יומא נחית עליה טלא מרישא דמלכא ובההוא טלא ידעי ואכלי מיכלא די מלאכי עילאין אכלין וידעין מה דהוה ומה דיהוי ומה דזמין למיהוי עד זמנא דקב"ה יוקים לגופי דסרחן בהאי עלמא ויוקים לון קב"ה בבניינא מתתקנא כדקא יאות עכ"ל, הרי ידעת כמה גדולה מעלת האומר ק"ש בכוונה וא"כ צריך האדם ליזהר תמיד לזכור דברים אלו בכל זמן שיקרא ק"ש ערב ובקר חק נתן ולא יעבור, ולפחות יתן לבו להבין פי' המילות ולא יחסר תיבה או אות ובפרט כוונת השמות: