עריכת הדף "
יצחק ירנן/נדרים/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''כתוב ''' אצלי בחי' מס' נדרים וז"ל דף י"ח ע"ב מתני' סתם וכו' ופי' להקל וכו' עיין פירוש רש"י בב' פנים והר"ן פי' כפי' ראשון של רש"י, ומ"מ רש"י בפי' ראשון איירי דשיילינן ליה והר"ן לא איירי בהכי. והרמב"ם פי' כפי' ראשון של רש"י יעו"ש. ובדבריו יש מקום עיון והן קדם נקדים מ"ש הרשב"א בחי' וז"ל ולענין הלכה קי"ל דסתם נדרים להחמיר ופי' להקל וכו' וכן פסקו הפוסקים אלא דקשה לי דהא טעמא דסתם נדרים להחמיר משום דמעייל איניש נפשיה לספיקא וכדאיתא בשמעתין ואילו לקמן פ' קונם ובקידושין דף ס"ד פליגי ר' מאיר ור' יוסי יעו"ש ואוקימנא פלוגתייהו במעייל איניש נפשיה לספיקא דר"מ סבר מעייל ור"י סבר לא מעייל וקי"ל כר"י לגבי ר"מ וי"ל דהתם היינו טעמא משום דספקו חמור מוודאו כדאמרינן בשמעתא כדעתיה דר"י וכו' יעו"ש אלו דבריו ז"ל.<br>''' והמה''' תמוהים דמה יענה אבנר להרמב"ם דפסק כאן להחמיר דמעייל איניש נפשיה לספיקא ובפ"י ה"ז פסק בעד פני הפסח דוקא עד שיגיע דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא וכר' יוסי דברייתא דהלכה כוותיה לגבי ר' מאיר וא"כ איך תירץ כן לדעת הפוסקים ולא זכר שר להרמב"ם דא"א לתרץ כן.<br>''' ולע"ד''' נראה לחלק בין מעייל איניש נפשיה לספיקא דהכא לדהתם דהכא אמרינן מעייל איניש נפשיה לספיקא לפי דלחד צד הוי נדר ולחד צד לא הוי נדר וכיון דלהצד האחד לא הוי נדר אמרינן ודאי שדעתו לנדור ועייל נפשיה בספיקא דאי לאו הכי למה אמר דברים אלו משא"כ התם גבי פני הפסח דאי אמרינן מעייל לספיקא הוי הנדר עד סוף הפסח ואי אמרינן לא מעייל לספיקא הוי נדר עד תחילת הפסח נמצא דבין הכי ובין הכי איכא נדר אמרינן לא מעייל איניש נפשיה לספיקא כיון דהא מיהא איכא נדר ודבריו יש להם מקום לנוח דלא הוו לבטלה והוא חילוק נכון ואין להקשות לזה ממ"ש הרמב"ם פ"י ה"ב נדר שאיני טועם יום ה"ז ספק ואסור מעת לעת וכו' והא התם דמשום הספק אזלינן לחומרא ואף דמ"מ איכא נדר גם להצד האחר דהיינו י"ב שעות דהתם לאו מטעם מעייל איניש נפשיה לספיקא נגעו בה אלא התם הענין הוא דאיכא ספיקא אי קרו בני אדם לי"ב שעות יום או לכ"ד שעות יום וכמו שנראה מדברי הרמב"ם פ"ט וההא כתב כן בפ"י ואינו ענין לעניינינו.<br>''' אך''' קשה לכאורה לחילוק זה ממאי דגרסי' בנזיר דף ח' ע"א ר' יוחנן אמר אפילו תימא ר' יהודה התם לא נחית ליה לנזירות הכא נחית ליה לנזירות במאי לסלוקי וכו' והוי ממש היפך הסברא שכתבנו.<br>''' ולענ"ד''' יש לחלק דשאני התם דבמ"ש הריני נזיר מלא הקופה בדבריו אלו מוכרח דאיכא נזירות דל' יום וכיון דנחית לנזירות במאי לסלוקי משא"כ הכא דאף דלא יזכיר פני אלא שאומר עד הפסח כבר איכא נדר עד הפסח ומה שהוסיף תיבת פני איכא לספוקי אי פירושו עד שיגיע או עד שיצא וכיון דגם בלא פני חייל הנדר עד הפסח לא שייך למימר במאי לסלוקי דלאו מכח פני הוא דחל הנדר עד הפסח ודוק כי הוא חילוק דק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף