עריכת הדף "הר המוריה/מעשה הקרבנות/ב" (פסקה)

== א ==

'''הם ''' 

''' הנקראים וכו'.''' עיין ברכות ט"ו א' פסחים צ"ו א' ב"ק י"ג א' קדושין ל"ו ב' זבחים ה' א' ט' ב' י"א ב' כ"א ב' מ"ג א' מ"ד א' מ"ה א' ע"ו ב' צ' א' קי"א א' קי"ח א' מנחות מ"ד ב' מ"ה א' נ"א ב' פ"א ב' פ"ג ב' פ"ט ב' צ' ב' ק"ה ב' ק"ז ב'.

''' נקראת''' 

''' מנחת וכו'.''' שבועות י"א ב' זבחים מ"ב א' ק"ט ב' מנחות ח' א' י"ב ב' כ' א' כ"ב א' נ"א א' נ"ז א' נ"ט א' ס' ב' ס"א א' ע"ד ב' ק"ו א' ק"ז א' מעילה י' א'.

''' לא''' 

''' תנופה וכו'.''' הא דאין טעון לבונה עיין מנחות ח' א' נ"ט א' ובתו"כ ויקרא פט"ו פרשה י"ג. והא דאין טעון לא תנופה ולא הגשה עיי"ש ס' ב' וס"א א' ובתו"כ שם פי"ג פרשה י"א יעו"ש.

''' טעונה''' 

''' מלח. ''' מנחות כ' א' כ"א ב' תו"כ שם פי"ד פרשה י"ב.

''' וכולה''' 

''' נשרפת וכו'.''' עיין זבחים מ"ג א' מ"ב א' ק"ט ב' מנחות י"ב ב' ס' א' ב' ע"ד ב' ק"ז א' מעילה י' א' ובתו"כ ויקרא פי"ג פרשה א'.

''' ואין''' 

''' נותנין וכו'.''' זה פשוט בסוכה מ"ח ב' מ"ט א' יעו"ש כל הסוגיא היטיב מעילה י"א ב' ועל כרחך לא פליג שמואל בזבחים צ"א ב' דהמתנדב יין מזלף ע"ג אישים היינו דווקא במתנדב משום דכתיב אשה ריח ניחוח לה' אבל בנסכים הבא בשביל הקרבן לכו"ע מתנסך ע"ג המזבח ועיי"ש ברש"י יעו"ש היטיב וגם במתנדב פסק רבינו דמנסכו לשיתין עיין לקמן פט"ז ה"ד ושם יבואר אי"ה וע"ע מנחות ע"ד ב' ק"ז א' יעו"ש היטיב וע"ע תוס' מנחות צ"א ב' ד"ה דמייתי וכו' יעו"ש היטיב.

''' אלא''' 

''' מגביה וכו'.''' עיין מרן ז"ל שכתב שזה לאו דווקא יעו"ש.

''' על''' 

''' היסוד וכו'.''' עיין בהשגת הראב"ד שכתב ע"ז וז"ל א"א זה שבוש שלא היה יוצק על היסוד אלא בספל של יין שהי' בקרן מערבית דרומית עם ספל של מים של ניסוך המים בחג עכ"ל ועיין במרן שכתב דהך סוגיא דסוכה שם מיירי בחג אבל בכל שאר ימות השנה הי' על יסוד ואע"ג דבזבחים צ"א ב' איתא דהיה מנסך לספלים היינו לאפוקי ע"ג האישים יעו"ש ועי' בלח"מ שכתב דכוונת רבינו דהיה מנסך בספלים ולא אתי לאפוקי רק דלא היה נותן ע"ג האישים יעו"ש היטיב ועיין מש"כ לעיל פ"ב מהל' בית הבחירה ה"י והי"א יעו"ש היטיב ומכאן משמע שהבין רבינו כי השיתין הם ביסוד ממש יעו"ש היטיב מש"כ בזה ואם נאמר שהשיתין היו מתעקמין ויורדין מקרנות המזבח עד נקבי היסוד שהי' המזבח מנוקב למעלה והיה הולך עד היסוד בעיקום ושם היה מנוקב היסוד ונכנס לשיתין א"כ שפיר משמע כדברי הלח"מ. ועיין היטיב שם בפרק ב' מש"כ בזה.