עריכת הדף "העמק שאלה/פח" (פסקה)

== א ==

{{העמקש|א}} '''דאילו מאן דמתיילד בי' נגעא כו'.''' ידוע דרבינו לא כתב אלא בדינים הנוהגים בזה"ז וא"כ מובן דסובר שרואין נגעים בזה"ז. וכ"כ הרמב"ם פי"א מה' טומ"צ. והוא עפ"י תוספתא דנגעים פ"ח ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית. ומטהרין בגבולין. והכי מוכח בברכות ד' ה' דקאמר ר' יוחנן נגעי' אינן יסורין של אהבה ופריך מדתני' כל שיש בו א' מארבע מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה ומשני הא לן והא להו ופרש"י דר"י מיירי בא"י שהיה שלוח מחנות מש"ה אינן יסורין ש"א והקשו התו' דשל"מ לא הי' אלא בזמן שהיובל נוהג והיאך ר' יוחנן מדבר במה שלא הי' בימיו מבואר דעיקר דין נגעים פשיטא להתוס' שודאי נוהג גם בזה"ז [והנה לפי פרש"י ותו' הא דברייתא כל מי שיש בו אחד מארבע מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה מיירי בחו"ל ור' יוחנן מיירי בא"י. וקשה לומר דהברייתא נשנית בחו"ל דוקא. ותו דא"כ מאי אירי' ד' מראות נגעים. אחרי שהכפרה היא הצרעת בעצמה. ולולי פירושי רבותינו ז"ל הייתי אומר להיפך דהבריית' בא"י דשם נוהג דיני צרעת. ובזה הוא מזבח כפרה. כמו שכ' בה"ג בה' נדוי דמנהג שהוא נוהג בנדוי הוא הכפרה על העון. וכן פירש רש"י בברכות שם דהוו כו' שהאבלות מכפרת על עוונותיו. פי' מנהג אבלות שהוא נוהג כדין וה"נ. מנהג מצורע מכפר. משא"כ בחו"ל שאין שלוח ולא שמירה מב"א שלא לטמאם. מש"ה אינן יסורין של אהבה. ור' יוחנן אמר לתלמידי חו"ל שישבו לפניו כמש"כ רש"י ותו' שבת דף ט' ב']. והא שאין אנו נוהגים לראות את הנגעים משום שאין לנו כהן מיוחס ומספק אי אפשר לנהוג טומאה זו ולהתגלח בטהרתו ראשו וזקנו. להכי יותר טוב שלא ליכנס לבית הספק. שלא לבא לידי חיוב כמו דאיתא בפסחים ד' ע' ב' שפירש יהודה בן דורתאי לפני זמן חיוב חגיגה וביטל מצות עליה לרגל כי היכי דלא לבא לידי חיוב מצות חגיגה ע"ש. אבל אי היה כהן מיוחס ודאי נוהג גם בזה"ז וגם טהרת הצפרים נוהג בזה"ז. דאין בצפרים משום שחוטי חוץ. ואע"ג שלא יוכל להקריב קרבנותיו ביום השמיני. לא שייך בזה ביטול מצות קרבן. כיון שא"א להקריב. אבל מצות גילוח שיבטל אין זה מצד אונס אלא מטעם ספק. ואולי הוא מחויב להתגלח ומבטל מ"ע להכי יותר טוב שלא לבא לידי חיוב. וע' שאילת יעבץ ח"א סי' קל"ו. ונגעי בגדים אין לנו וכבר כתב הרמב"ם פי"ו ה"י דאינו ממנהגו של עולם. אלא אות ופלא היה בישראל ע"ש. ואם נמצא כהיום ודאי נוהג כדין: