עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/רצז" (פסקה)

== א ==

ואסור לישראל שיתן בהמתו לנכרי שירביענה לו. ז"ל ב"י בפרק הפועלים איבעיא להו מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה מי אמרינן אמירה לנכרי שבות ה"מ לענין שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא. א"ד ל"ש ולא איפשיטא ולחומרא. וכ"פ הרמב"ם עכ"ל ב"י. ואני אומר דמדאבעיא ליה להגמרא לענין חסימה ולא לענין הרבעת בהמה ש"מ דהרבעת בהמה וכן בהרכבה דאילן פשוט להאבעיין ששם אסור ולאו מטעם אמירה לנכרי שבות באיסור לאו אלא משום דבני נח מצווין על הרכבת האילן והרבעת בהמה וכן כתב הרמב"ם בהדיא בפ"ו מהלכות מלכים. ודקדק רבינו וכתב ואסור ישראל שיתן בהמתו לנכרי הא אם הנכרי עשהו מעצמו אין הישראל צריך למחות בידו משא"כ בהרכבת האילן דכתב רבינו בס"ס רצ"ה ז"ל אסור להניח לנכרי להרכיב בשלו. והטעם כתב רבינו בכל אחד בצידו דשם בהרכבה מסיק וכתב ז"ל ואסור לקיים המורכב וכיון דאסור לקיימו למה יניחנו. משא"כ כאן בהרבעת בהמה מסיק רבי' וכתב ז"ל הנולד מהכלאים מותר בהנאה ובאכילה כו' והטעם דבהרבעה לא קפיד רחמנא כי אם אשעת ההרבעה אבל אחר שהרביע והטיל זרע בהנקיבה נפרש ממנה זה שאינו מינה והולד נוצר בהנקיבה מאיליה משא"כ בהרכבת האילן דכל ימי גידול הפרי נעשה באיסור שנרכב מין אילן זה אמין אחר והיניקה באה משניהן וק"ל. וא"ת מ"ש מסירוס דאם יתן הישראל לנכרי בהמתו לסרסו או סרסה הנכרי מאיליו באשר יודע שניחא לישראל בזה דקונסין אותו וצריך למכור הבהמה וכמ"ש רבי' בא"ע ס"ס ה' ע"ש ולמה לא קנסוהו ג"כ בהרבעת בהמה. אפשר לומר דבסירוס דבהמה המסורסת הולכת לפנינו ונהנה במה שאסרה התורה דוקא קנסוהו משא"כ בהרבעה דאחר המעשה אין כאן דבר איסור דהא נפרדו שני המינין זה מזה ואי משום הולד הנולד מהן הא כבר כתבתי כיון דנגדל באמו מעצמו לאחר הטלת הזרע בה אין עליו שום דבר מאוס שאסרה התורה וצ"ע: