עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/קצה" (פסקה)

== ט ==

ולא בשאר כל המטלטלין כו' אבל בהמה פי' ר"י כו' כבר כתבתי בפרישה בשם התוס' שכן כתב בשם ר"ח ור"י דכלים שמשתמשין בהן ושור וחמור כנעל דמי ונעשה חליפין לכ"ע דדמי לכלים הואיל ומשתמשים בהם וחזיא למלאכה עכ"ל ועתה באתי להוסיף דע דכתב הג"א בשם מהרי"ח שם בכרק הזהב ונראה דטלה וכיוצא בו שאין ראוי למלאכה מודה ר"י דלא חשיב כלי עכ"ל אבל הר"ן כתב בר"פ הזהב ז"ל דשור ופרה כיון דב"ח הוה לאו פירי נינהו דלא מיקרי פירי לענין חליפין אלא מה שאינו ראוי אלא לאכילה שהוא הולך ומתרקב אבל בב"ח שראויים למלאכה ככלי דמי עכ"ל. ועיין בב"י מ"ש בשם הר"ן בקיצור מסקנתו ונראה שכן ג"כ דעת הרא"ש שם שכתב אהא דאמרינן משך בעל החמור את הפרה כו' ז"ל מהכא שמעינן דב"ח חשיבי פירי לענין חליפין כו' דמדכתב סתם ב"ח אף טלה בכלל ואף שהב"י כתב דיש להסתפק בדבריו משום דמסיק הרא"ש שם וכתב ז"ל אלא ודאי חמור ופרה לא חשיבי פירי ולא הוכיר טלה שהוזכר גם כן שם לע"ד אין כאן מקום ספק אלא משום הכי נקט פרה וחמור משום דמנהו התחיל לדייק בברייתא הנ"ל ולא נקט אלא פרה וחמור וכתב עליו ב"ח להודיענו דל"ד קאמר הברייתא פרה וחמור ואדרבה מדמסיק שם בגמרא דף מ"ז ז"ל הב"ע דא"ל חמור בפרה וחלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה ולא הו"ל משיכה מעליא עכ"ל משמע דגם בטלה שייך משיכה ואף שי"ל דר"ל דלא הוי משיכת הפרה משיכה מעליא כיון דלא משך כל החליפין מ"מ משמעותו הוא דמשיכת הטלה הוה דומיא דמשיכת הפרה. ובהיות כן נראה פשוט דס"ל להרא"ש והר"ן דגם דעת התוספות בשם ר"ח ור"י הוא כן דאם לא כן לא אתיא לא כרש"י ולא כתוס' ולא הוי שתקי מלהזכירם והא דנקטו התוס' בשם ר"ח ור"י בלשונם שור וחמור משום דקאי שם בברייתא דקידושין דף כ"ח בשור וחמור תדע שהרי רש"י כתב שם ז"ל ויש משנין סוגיא זו וס"ל דר"נ ל"פ אלא בפירות ולא במטלטלין כו' ולאו מילתא היא כו' וכתבו התוס' עליו שר"ח ור"י מקיימין פירוש זה כו' ע"ש בד"ה הניחא לרב ששת כו' ש"מ דס"ל דאפי' בשאר מטלטלין נעשו חליפין גם לר"נ והיינו כל דבר דשייך למימר עליו שראוי קצת למלאכה ומה"ט נמי סתם רבינו וכתב ז"ל אבל בהמה פירש ר"י שהוא כמו כלי וקונין בה עכ"ל ולא כתב דוקא שור וחמור ופרה וגם לא כתב הטעם משום דעושין בהן מלאכה אלא ודאי ס"ל דר"י ל"ד שור וחמור קאמר ודוק. וכתב ב"י תמיהני על רבינו שכתב סתם פירש ר"י בבהמה כאילו אין חולק עליו והו"ל לכתוב דעת רש"י עכ"ל ואין זו תמיה כל כך דמשום דרבינו נמשך אחר דעת הרא"ש דסתם דבריו ג"כ כר"י וכמ"ש לעיל משום הכי קיצר ומ"מ רימו הפלוגתא מדכתב פר"י ולא כתב סתם אבל בהמה הוא כמו כלי ש"מ דוקא ר"י פירש כן אבל איכא מאן דפליג וק"ל: