עריכת הדף "דרישה/אבן העזר/פא" (פסקה)

== א ==

שהוא שלו ע"כ כדפרישית יש מקשים הלא כתב רבינו בס"ס שקודם זה שכן דעת הר"י ושהרמ"ה חולק עליו ומשמע דס"ל לרבינו כהרמ"ה מדכתבו באחרונה וכמ"ש הר"ן בפרק אע"פ בפשיטות כן וז"ל דבר ברור כו' וכתבתיו בס"ס שקודם זה וא"כ למה כתב רבינו כאן בפשיטות איפכא ונלע"ד דלק"מ כי כך הוא לשון המשנה בפרק אע"פ דף נ"ח ע"ב המקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת. המותר ר"מ אומר הקדש ר"י הסנדלר אומר חולין עכ"ל המשנה והלכה כר"י הסנדלר ונ"ל שמהא יליף ר"י שדוקא בעיקר מעשה ידיה יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה ולא במותר דקשה ליה מ"ש דבמעשה ידיה ל"פ ולכ"ע קתני הרי היא עושה ואוכלת ובמותר פליג ר"מ ואומר הקדש אלא ודאי משום דבמותר אינה יכולה להפקיע ממנו וס"ל לר"מ אדם מקדיש מה שלא בא לעולם אבל הרמ"ה דס"ל דכ"ש הוא כמ"ש בשם הר"ן צריך לדחוק וליישב דמה שהכל מודים דבעיקר מעשה ידיה אינו יכול להקדיש מיירי בחייה ומה שפליגי במותר היינו לאחר מיתה שאז יורשה הבעל חל ההקדש ור"י הסנדלר פליג ואמר דאפי' לאחר מיתה אינו הקדש משום דאין אדם מקדיש דשלב"ל וכ"כ הר"ן בהדיא שם דבהא פליגי וגם כתב שם סוף דף תצ"ב וז"ל וכ"ת אמאי נקט פלוגתייהו במותר ולא נקט במעשה ידיה עצמן ולאחר מיתה י"ל דת"ק ה"ק מחיים דידה ל"מ דאינו מקדיש מ"י אע"ג דשכיחי ואע"ג שהוא רוצה להעלות לה מזונות לפי שיכולה לומר איני ניזונת כו' אבל לאחר מיתה אפי' מותר אע"ג דלא עבידי דאתי ואע"פ שלא מעלה לה מה שהוא כנגדה קדוש וכ"ש מע"י עצמן עכ"ל הרי שלפנינו איך שצריך לדחוק וליישב לפי האי סברא שגם במותר יכולה להפקיע את עצמה מבעלה. ורבינו משום שרצה לשנות המשנה דפשוט לה דבמע"י פשיטא דאינו יכול להקדיש אלא אפי' במותר וגם רצה לכתוב בקיצור ולא לכתוב ולחלק בין מחיים לאחר מיתה לכך כתב אפילו במותר שהוא שלו ע"כ כדפרישית וכפי דעת ר"י אע"פ שאינו פשוט ואפשר שלא ס"ל כן לעניין דינא דסילוק. והיותר נראה דמש"ה כתב כדפרישית לרמז שיש פלוגתא בזה אלא שלרבותא דר"י דס"ל דאינה יכולה לומר כו' ושהוא שלו בע"כ אפ"ה מודה בזה דאינו יכול להקדיש ודו"ק: