עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== א) '''ביבמות''' [[תוספות/יבמות/ג/א#|דף ג' ע"א]] בתוס' בריש העמוד ובת אשתו היכא דנכנסה לחופה ולא נבעלה נראה לר"י דחייב על בתה אע"ג דערות אשה ובתה לא תגלה כתיב דמשמע ביאה דסברא הוא דאין תלוי בביאה כו' ואין סברא לומר דבתרווייהו תליא מילתא עכ"ל ויש להעיר לסייע מהא דלהלן (דף י"ז ע"ב] שומרת יבם שמתה אסור באמה וזיקה הרי לא עדיפא מנכנסה לחופה וש"מ כהר"י. אולם לפ"מ שעלה על דעת הר"י דילמא תרווייהו צריכי קדושין וביאה י"ל דגם בביאה דלפני קידושין סגי לקיים לגלות ערותה ואפשר ביבמה שכבר בא עליה לפני נשואי אחיו. וצ"ע: ב) '''[[בבלי/יבמות/ג/ב|דף ג' ע"ב]]''' לרב ולרב אסי ליתנינהו לפי שאינה בצרת צרה. והנה להלן דף י' ע"א הקשו התוס' ד"ה לעולם דאי מודו רבנן לר"א בקידושין בחוץ מפלוני כדמספקא ליה לאביי בגיטין דף פ"ב ע"ב ליתני נמי במתניתין אשת איש דמשכחת לה אפילו לרבנן כגון שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה סתם ומת שמעון וכו' ותירצו דלא קרינן גבי' אשת המת דכבר נאסרה עליו מקודם וכו' וקשיא לי דאכתי ליתני לדרב ומשכחת לה בצרת צרה בשקידש המת חוץ מאח אחד או יותר דלא אסירא גבי' כמו לעלמא דכיון דאמר חוץ אינה אשת אח לגבי' ומתו הני ונפלו קמי אח שלא נכלל בחוץ: '''והנה''' על דרב אסי אפסר לומר דיסבור דרבנן לא מודו לר"א אף בקידושין והוי פלוגתא ויסבור רב אשי דבפלוגתא לא מיירי רב או יסבור דבקדושין אף ר"א מודה דלא מהני כמידבעיא לן התם בגיטין או יאמר דפלוגתא דתנאי היא לקמן דף ט"ו ע"א הכיר בה ולא הכיר בה איכא בינייהו עיי"ש. אבל לרב דלא מצינו מאן דפליג עליה תקשי להני אמוראי דסברי דאיירי רב בפלוגתא ליתני להא ובדאמר חוץ או לר' אבא דמספקא ליה אי פליגי רבנן עלי' דר"א בקדושין לפשוט מהא ותירוץ התוס' לא שייך כאן, כמובן. '''וקצת''' יש ליישב דבהא דרב דצרת סוטה אסורה מ"ט טומאה כתיב בה כעריות כו' לקמן י"א ע"א נתלבטו הראשונים ז"ל דסוגיא זו סותרת לסוגיא דסוטה דף ה' ע"ב אמאי תתייבם נמי יבומי אר"י אמר קרא ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר לאיש אחר ולא ליבם וכתבו התוס' יבמות דף י"א ע"א ד"ה צרת סוטה דדוקא גבי סוטה ודאי כתיב טומאה ואינה עולה אף לחליצה כערוה אבל בסוטה ספק לא כתיב אלא שעשאה הכתוב כודאי לחומרא ולא לקולא ולהכי חולצת ולהכי תמהו אמאי דאמרינן בסוגיא דסוטה ותתייבם גמי יבומי ויש ליישב דאה"נ דהוה מצי לשנויי דלחומרא עשאה הכתוב כסוטה ודאי ולהכי לא תתייבם לחומרא אלא דקושטא קאמר מקרא לאחר ולא ליבם דנ"מ טובא בינייהו דאלו לטעמא דלחומרא הוי כודאי אם נתיבמה תיבעי גם גט דלקולא נשארה ספק ומקרא דלא ליבם עקרה תורת יבום כל עיקר ולא בעיא גט. והנה התוס' סוטה שם ד"ה לאחר [קמא] הוכיחו מהא דערכין דף כ"ה ע"ב דטעמא דכתב רחמנא איש הא לאו הכי הו"א דאם מכר לאחיו לאו אחר הוא ולפי"ז אמינא דגם הכא המיעוט הוא לאחר ולא לאחין בין במקום יבום בין שלא במקום יבום. אלא דמכיון דשלא במקום יבום אין נ"מ דביכו"בכ אסורה משום אשת אח וממילא נוגע זה רק ליבם והא דלא ליבם לאו פירושא דנעקרה תורת יבום אלא דקיימא בלאו הבא מכלל עשה דהוי עשה ולמסקנא קיימא דרשה דרב גידל דיש לך אחרת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום להלן (דף כ' ע"א) לאיסורי עשה ובסוטה ודאית דהוה כערוה אינה עולה לחליצה: '''ולפי"ז''' נמצא דאף זה שאמר עליו חוץ אף דלגביה לא הוה אשת אח ולאו יבם הוא מ"מ י"ל דלאו אחר הוא וקאי באיסור עשה ר"ל אף דאיסור אישות של אחיו ליכא לגבי' מ"מ איסור שהי' רובץ על המת מצד סוטה (בין סוטה ודאי ובין סוטה ספק שעשאה הכתוב כודאי לחומרא) דאיסור זה אינו מקושר עם ענין החוץ שלאחיו ודי לזה במה שהי' האישות שלו לגבי הבועל איסור זה גורם לאחיו שאינו אחר למיקם עלי' בעשה ויסברו דאי דאסורא לא קתני ואינה בצרת צרה, ודוחק: '''ויש''' להעיר מהא דלהלן (דף צ"ב ע"ב) אמר רב גידל ארחב"י אמר רב יבמה קדושין אין בה נשואין יש בה כו' ואיב"א מאי נשואין יש בה בזנות כדרב המנונא דא"ר המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה ונראה שכדין סוטה הוא לכל פרטיה וא"כ לרב דאמר סוטה טומאה כתוב בה כערוה מכיון שזנתה ונטמאה צריכה למפקע זיקה כמבואר להלן (דף ח' ע"א) כי איצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואח"כ נשא חי וא"כ קשה מדתנן בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/יא/א|דף י"א ע"א]]}} אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם והרי אם זנתה בעודה שומרת יבם פקעה זיקה לרב וקיימא באשת אח וממילא אינה אשתו מכניסתו דלא תפסי בה קדושין ואין כאן עיקר שבועה וממה יגלגל והרי ממ"נ הוא אם לא זינתה למה נשביענה ואם זינתה הרי לאו אשתו היא ואינה חייבת עיקר השבועה ואין לנו ממה לגלגל וצ"ע. ועיין בתשובות רע"א סי' ר"ו ונזכרתי שש"ב רבנו הגאון מאוה"ג מוהרח"ס זצ"ל העיר על דברי התוס' ב"מ צ"ז ע"א ד"ה ביום אם יש גלגול שבועה באופן זה שלבד החיובי של טענת הגלגול אין מקום לעיקר השבועה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף