עריכת הדף "
דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''ואלו מהדברים שנאמנים הגדולים להעיד וכו'.''' בש"ס אמרו הטעם כיון דקיום שטרות מדרבנן המנוהו רבנן בדרבנן והקשו הקדמונים על הרמב"ם דהא להרמב"ם דמדאורייתא אינו שטר כלל וכבר כתבתי לעיל מזה וכעת נראה דהנה בטעם דמעיד אדם על חתימת קרובו נראה לפענ"ד דבר חדש כיון דעיקר הקיום הוא שמא זייף חתימת העדים א"כ כל שלא נודע שהוא חתימתו אינו קרוב ואימתי נעשה קרוב בשעה שנתקיים לאחר הגדתם שזה חתימת קרובו וא"כ שוב על כרחך שזה חתימת קרובו וא"ל כיון דמדאורייתא כמי שנחקרה שוב הוי קרוב דזה אינו דממנ"פ מן התורה א"צ קיום כלל דלא חיישינן לזיוף ומדרבנן דחיישינן לזיוף אינו נעשה קרוב עד לאחר הגדה וזה ברור כשמש. ומעתה לשיטת הרמב"ם דאינו שטר כלל מה"ת וכדהקשו עליו מהך דכמו שנחקרה ובשו"ת אבקת רוכל סי' ל"ז כתב ליישב דלאחר שתקנו חז"ל דלא חיישינן לא צריך קיום מדאורייתא רק מדרבנן עיי"ש ולפ"ז אדרבא כיון דמן התורה אינו שטר כלל וחיישינן לזיוף ודלא כמהרי"ט ועי' מ"ש לעיל בפ"ג א"כ בודאי כשר להעיד ומדרבנן שמועיל הקיום המנוהו רבנן בדרבנן ודו"ק. ותלמידי שאר בשרי מוהר"א נ"י אמר ע"פ מ"ש בשטמ"ק דלכך עד נעשה דיין בקיום שטרות כיון דמן התורה אין עדותו עדות שפיר נעשה דיין והוי כאילו לא היה עד בדבר ועל זה הקשיתי לעיל מהש"ס כאן ואמר תלמידי דגם כאן יש לומר כן כיון דלא היה עד עדיין שוב אינו מעיד על קרובו דהא קרובו לא העיד עדיין כלל ומדרבנן דעדותו חשיבא עדות המנוהו רבנן בדרבנן ודו"ק: ''' ודרך ''' אגב אזכיר מה שראיתי ברי"ף בר"ן בהלכה הלז פ"ב דכתובות שכתב לענין עדי קיום אם יכולין להיות קרובים לעדי השטר שכתב בזה"ל ולא דמי לשני אחים קרובים שא"צ שידע האחד בעדות האחר דהא קיי"ל שומעין דברים של זה היום וכו' והוא תמוה דזה דוקא בדיני ממונות ולא בדיני נפשות והוא בעצמו סיים ואע"פ שאילו לא העיד חבירו לא היה נהרג וכל הענין שם מיירי גם בד"נ יעו"ש וצע"ג וגם ברז"ה ורמב"ן שם ראיתי מ"ש הרז"ה ראיה דכל שנוגע בדינו הוה כנוגע בעדות והביאו דברי הירושלמי בגיטין פ"ב והרז"ה כתב דתלמודא דידן ס"ל דכיון שכשר בעד אחד הגדתו אינו כלום והרמב"ן חולק עליו עיי"ש ועיין בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא חלק אהע"ז סי' קכ"ח מ"ש בשם הפנ"י ומ"ש הוא בעצמו לחלק ולא נזכר מדברי הרז"ה אלו שלפי תלמודא דידן כל שנאמן ע"א לא חשיב נגיעה כלל ולהירושלמי הוה נוגע גמור וחילוקו של הנוב"י לפי דברי הקצוה"ח סי' ל"ז בין אם מעיד לעצמו נתבאר חלוקו של הנוב"י עיי"ש וצ"ע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף