עריכת הדף "דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/ד" (פסקה)

== א ==

'''עידי נפשות צריכין שיהיו שניהם רואים.''' בש"ס פריך מנין לעדות מיוחדת שהיא פסולה שנאמר לא יומת על פי עד אחד מאי אחד אילימא אחד ממש מרישא שמעינן ליה על פי שנים עדים אלא מה אחד אחד אחד מכאן ראיה למ"ש רבינו פט"ז מסנהדרין ה"ו דאיסור עצמו בעד אחד הוחזק וא"צ שני עדים אלא בשעת מעשה דאל"כ משכחת לה שיהרג ע"פ עד אחד כגון שעד אחד מעיד שזו חמותו וכדומה ואח"כ בא עליה שאז חייב מיתה ע"פ עד אחד וא"כ נתקיים הרישא והסיפא דע"פ שנים עדים יקום דבר היינו בשעת מעשה שהוא עת הקמת דבר ולא יומת ע"פ עד אחד היינו אפי' שכבר הוחזק האיסור ואפ"ה לא יומת ע"פ עד אחד ועל כרחך שבאמת יומת בזה ע"פ עד אחד וכדברי הרמב"ם ז"ל ודו"ק. והנה בהא דאמר רב נחמן עדות מיוחדת כשרה בדיני ממונות דכתיב לא יומת וכו' מתקיף לה רב זוטרא אלא מעתה בדיני נפשות תציל אלמה תנן הוא והן נהרגין קשיא. וקשה דלמא שאני בד"מ דידיעה בלא ראיה סגי ועדות מיוחדת עכ"פ ידיעה בלא ראיה הוא משא"כ בד"נ דלא סגי בידיעה בלי ראיה ועיין בשבועות דף ל"ד דפלפלו בזה אי בד"נ סגי בידיעה בלא ראיה ובסנהדרין דף ל"ז עיי"ש. ומיהו יש לומר דעדות מיוחדת כה"ג שיש שתי כתי עדים שיש כת אחת שידעו וראו בודאי ראוי שיהיה כשר גם בד"נ לענין שתציל ולפי מ"ש הריטב"א בחידושיו בלא"ה לא קשה ודו"ק ועיין בש"ס שם מתרה שאמרו אפילו מפי עצמו אפילו מפי שד ועיין ברמב"ם בפי"ב מהלכות סנהדרין ה"ב שלא העתיק אפי' מפי השד והעתיק דבר אחר במקומו ועיין כ"מ שם והוא מפני שנודע שאינו מזכיר זאת וכן לענין גיטין שהשמיט הך דבואה דבבואה ועיין בסי' י"ז באה"ע בב"י שם:

''' אם נמצאת כת אחת מהן זוממין הוא והן נהרגין שהרי הוא נהרג בעדות כת השניה.''' כאן משמע דלא שנא אם מזימין את הכת הראשונה שהעידה בתחלה או להיפך והקשה תלמידי שאר בשרי מוהר"א נ"י למה יהרגו הכת שניה אם מזימין אותם הא יכלו למימר גברא קטילא קטלנו דהרי כת הראשונה כבר העידה ובאמת הוא נהרג על פיהם וא"כ מה אכפת לן בהגדתם והראיתי לו דכעין זה הקשה הש"ס בשבועות דף ל"ב ובב"ק דף ק"ד ע"ב ועיין מכות דף ה' ע"א ועיין בתוס' מכות דף ו' ד"ה והוא ובירושלמי שם ודו"ק וכעת צ"ע. אמנם יש לומר דבר חדש כיון דהתורה חייבה מכאשר זמם והרי באמת זממו להרוג אף שבאמת נהרג ע"פ העדים הראשונים מ"מ התורה חייבה על מחשבתם הרעה וגם הם זממו להרוג אותו ועד כאן לא אמרו בסנהדרין דף מ"א דיכולין לומר לאסרה על בעלה באנו היינו דוקא שם דלא זממו להרוג כלל אבל כאן הרי זממו להרוג ועיין כעין זה במכות דף ה' ועוד דהא לא ידע אם כת הראשונה אומרת אמת ואולי יזומו הם ועל כרחך דרצו להרוג אותו ועיין בחידושי הריטב"א במכות דף ה' שם דאף שאמרו האחרונים בערב שבת קודם לכן הרג פלוני את הנפש כל שלא נגמר דינו כיון דאיכא בעדים כמה חקירות ובדיקות אולי לא יכוונו עדותם וכאן אף שכבר נחקרו ונדרשו מ"מ כל שלא נגמר דינו למיתה חייבין משום דהיה להם לחוש שמא יזומו וגם כיון דיכול להיות סתירה ביניהם כיון דמעידים על עדות אחת עדיף מההיא דדף ה':