עריכת הדף "ברית משה/לא תעשה/מג" (פסקה)

== א ==

'''שלא (א) ליתן אבן משכית כו'.'''  ואבן משכית מפרש הדינא דחיי ז"ל וז"ל אבן מצויירת במלאכה מחוכמה וכן אבני גזית מגוררות במגירה עכ"ל נראה דסובר בדעת רבינו ז"ל דדוקא על רצפה של אבנים מצויירים או מגוררות במגירה אסור מה"ת להשתחוות אבל לא על רצפה של סתם אבנים וכן סברו ז"ל החינוך מצוה שמ"ט ודבר המלך שער ב' פי"ב ולכאו' מנא להו זה וצ"ל דסברו דפירושא דאבן משכית כן היא ובאמת בפירושא דאבן משכית כבר חלקו הראשונים ז"ל רש"י פ' בהר פרשה כ"ו פ"א כתב וז"ל ואבן משכית לשון כסוי כמו ושכותי כפי שמכסין הקרקע ברצפת אבנים עכ"ל ולפי פירושו על כל אבנים קאי לאו זה אבל הראב"ע שם כתב וז"ל משכית שם כמו מרבית וטעמו אבן מצוייר מגזרות עברו משכיות לבב שכיות החמדה עכ"ל והתוס' עה"ת שם כתב וז"ל אבן משכית אבן שיש בו צורה ובני אדם מסתכלין בה ומשתחווים עליה ודומה שמשתחוה לצורה ומשכית לשון שכיה שהכל סכין ביפיה עכ"ל וגם הרד"ק והרשב"ם שם מפרשו אבן מצוייר נמצא לפי פירושם לא קאי הלאו זה רק על אבן מצוייר וכן נראה מהרמב"ם ז"ל סה"מ מל"ת י"ב וא"כ ממ"נ ק"ל על החינוך והדד"ח ודה"מ הנ"ל אי סברו כרש"י בפירושא דאבן משכית מדוע לא כתבו דעל כל אבנים קאי לאו זה ואי סברו כהראב"ע ודכוותיה א"כ היכי כתבו דאבני גזית מגוררות במגירה בכלל איסור אבן משכית הלא להראב"ע ודכוותיה לא אסרה התורה אלא אבן מצוייר, וע"כ נ"ל דלמדו את שיטתם מהרמב"ם הל' עכו"ם פ"ו הל' ז' שכ' על הדין דאבן משכית וז"ל במד"א בשאר הארצות אבל במקדש מותר להשתחוות על האבנים שנ' בארצכם בארצכם אי אתם משתחוים על האבנים אבל אתם משתחוים על האבנים המפוצלות במקדש כו' עכ"ל ומדכ' על האבנים המפוצלות נראה דסובר דלא אסרה התורה אלא על אבנים מפוצלות ופירושא דמפוצלות כתב הכ"מ הל' בית הבחירה פ"א הל' ח' מגוררות במגירה וא"כ צ"ל דסובר הרמב"ם בחיבורו דפירושא דאבן משכית אבנים מגוררות במגירה ומסה"מ נראה דסובר כהראב"ע ודכוותיה כהנ"ל וכדי שלא יהא סתירה בדבריו עכצ"ל דאין חילוק בין אבנים מצויירים לאבנים מגוררות במגירה וא"כ שפיר למדו מהרמב"ם זה את שיטתם, ובפרשת הכסף הלכות עכו"ם הל' הנ"ל ראיתי שהקשה על החינוך והדד"ח דפירושא דאבן משכית אבן מצוייר לא נזכר לא בגמ' ולא בשום אחד מן הפוסקים וגם צוה לעי' בסה"מ מל"ת י"ב ובאמת פליאה לי עליו הלא מהראב"ע והרד"ק והרשב"ם והתוס' עה"ת מוכח בפירוש דג"כ מפרשו כן כהנ"ל וגם מהסה"מ שצוה לעי' ג"כ נראה להיפך כמו שכתבנו וא"כ שיטת החינוך ודכותי' עולים יפה. אבל לכאורה עדיין ק"ל על הדד"ח דהיכי כתב אליבא דרבינו כן בשלמא החינוך לעצמו כתב שפיר משום דסובר כהראב"ע ודכותי' אבל הדד"ח דכ' אליבא דרבינו מנ"ל דרבינו ס"כ דילמא באמת סובר בפירושא דאבן משכית כרש"י הנ"ל וגם מלשון רבינו נר' דיש להוכיח דס"כ מדכ' אבל במקדש מותר להשתחוות לשם על האבנים ול"כ על האבנים המפוצלות כמ"ש הרמב"ם נראה לכאו' דסובר כרש"י, אבל אח"כ ראיתי שרבינו בקיצור הסמ"ג שלו כתב וז"ל משכית ענין ציור שמכסין הקרקע ברצפת אבנים כו' עכ"ל מוכח בפי' דסובר בפירושא דאבן משכית כהראב"ע ודכוותי' וע"כ כתב הדד"ח שפיר כמובן: