עריכת הדף "ארצות החיים - ארץ יהודה/אורח חיים/כה" (פסקה)

==סעיף א==
===א===
(א) '''שמעלין בקודש.''' בב"י בשם הנ"י דיש להקדים ציצית לתפילין משום דתדיר שנוהג בשבת ויו"ט, ועוד דציצית שקולה נגד כל המצות עכ"ד, משמע דסובר כדעת הרמב"ם דכסות יום פטור מציצית בלילה, דאם איתא דס"ל כדעת הרא"ש {{ממ|סי' יח}} דכסות יום חייב בציצית בלילה הול"ל דציצית תדיר שנוהג גם בלילה אבל תפילין א"נ בלילה, לא מבעיא לדעת הרמב"ם {{ממר|הובא לקמן סימן ל'}} דאסור מה"ת להניח תפילין בלילה, אלא אף לדעת רוב פוסקים שהוא רק מדרבנן הא מ"מ אינו נוהג בלילה ואינו תדיר דמה לי אם אינו תדיר מפני איסור תורה או מפני איסור דרבנן, גדולה מזו כתב הריטב"א בחדושיו לסוכה {{ממ|[[ריטב"א/סוכה/מו/א|ד' מ"ו]]}} עמש"ש דלרבנן דרבי דסברי דסוכה כיון דלא מפסקו לילות מימי' כולהו ז' כחד יומא אריכתא דמו ואינו מברך אסוכה אלא יום א', ס"ל דתפילין אין מברכין עליהן אלא שחרית, והקשה הלא אנן פסקי' דלילה ז"ת והי' ראוי שלא יברך גם בשחרית דהא לא אפסיק' לילות מימים. ותירץ כיון דמה דלילה ז"ת הוא הלכה ואין מורין כן מפסקי לילות מימים עכ"ד, וכ"ש שיועיל מה שאין מורים להניח תפילין בלילה לענין שלא נקרא תדיר, דמה שקרוי תדיר או אינו תדיר עקרו תלוי אם נוהג תמיד או אינו נוהג וכל שאינו נוהג יהי' מפני איסור דאורייתא או דרבנן או שאין מורין כן מקרי אינו תדיר, וזה דלא כשו"ת ש"א {{ממ|[[שאגת אריה/כח|סי' כ"ח]]}} שהשיג על הנ"י בזה ודעתו דתפילין מקרי תדיר לדידן משום דקיי"ל לילה זמן תפילין:

'''גם''' מה שהשיג בש"א שם דציצית לא מקרי תדיר רק מצוי כמ"ש בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/צא/א|דף צא]]}} דשלמים לגבי חטאת ואשם לא מקרי תדיר אלא מצוי משום דאין תדירתן חובה כפירש"י שם, לק"מ דשלמים ע"י שאין תדירתן חובה יכול הוא שלא להתנדב שלמים כלל ואינו תדיר בכל יום, אבל בציצית נהי שאם אין לו בגד בת חיובא פטור מציצית הא מ"מ חל עליו מ"ע להיות עליו טלית בת ד' כנפות (כמ"ש בסי' כ"ד ועמש"ש ב[[ארצות החיים - המאיר לארץ/אורח חיים/כה#ה|מ"ל ס"ק ה']] ובהשמטה) וכבר נהגו להתעטף בציצית בכל יום בעת התפלה ושוינהו עלייהו מצוה תדירית, דמה שהוא תדיר או אינו תדיר בדעת בני אדם תלוי כנ"ל. והראיה דהא בזבחים {{ממ|שם}} רוצה לפשוט בעיא דתדיר ומקודש איזה מהם קודם ממ"ש ב"ה ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אע"ג דברכת היום קדושה, הרי דאע"ג שאין חיוב או מצוה לשתות יין קראה תדיר וע"כ משום שנוהג בכל יום ויום וה"ה ציצית שנוהג בכל יום ויום, דא"ל שזה משום דלא ידע עדיין מתירוץ רבא שחידש דשלמים מקרי מצוי לא תדיר אבל למה שחידש רבא דשלמים לא מקרי תדיר גם ברכת היין לא מקרי תדיר ומה שקדים לברכת היום הוא משום דגם הוא מקודש מקרי כמש"ש אטו שבת לברכת היום מהני לברכת היין לא מהני, ומה שקרא ברכת היין תדירה היינו שהוא מצוי, דהיכא שאין מעלת מקודש נגדו, גם מצוי הוה מעלה כמ"ש {{ממ|ב[[בבלי/ביצה/כ/א|ביצה דף כ']]}} לענין סמיכה, ז"א דא"כ במה שמקשה על רבא שם אטו מצוי לא תדיר הוא והתניא אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהוא תדיר, שע"כ עיקר קושייתו דאם מילה הוא רק מצוי לבד לא שייך לקרותו בלשון תדיר, וא"כ איך קרא ברכת היין בלשון תדיר אם אינו רק מצוי, דאין לומר דמצוי שייך לקרותו בלשון תדיר וקושית הגמרא הוא דאם מילה רק מצוי לא תדיר הרי פסח מקודש דהא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/ה/א|דף ה]]}} אמר מפסח ותמיד וכו' שכן צורך גבוה, ממילה ותמיד שכן ישנם לפני הדיבור, מבואר דמילה לא מקרי צורך גבוה, וא"כ פסח הוה מקודש נגד מילה, ולכאורה יש ראי' לזה מדברי התוספת פסחים {{ממ|[[תוספות/פסחים/סו/א#מה|דף ס"ו ד"ה מה לתמיד שכן תדיר]]}} שהקשו ונילוף מבינייהו דתמיד ומילה וק' הא תמיד ומילה ג"כ תדיר וכבר עמד על זה בשו"ת ח"צ {{ממ|[[חכם צבי/קנב|סי' קנ"ב]]}}.

ואין לומר דס"ל להתוס' כתירוץ הראשון שבזבחים מאי תדירה תדירה במצות הא מ"מ הוי מצוי דהוי ג"כ מעלה, וע"כ דס"ל להתוס' דפסח הוה מקודש ומצוי אין מועיל נגד מקודש, וא"כ גם קושית הגמ' בזבחים הוא כן דאם מילה רק מצוי איך אומר ולא אוציא את המילה שהוא תדיר (ר"ל מצוי) הלא פסח הוא מקודש ועדיף ממצוי, אבל באמת ז"א, דהא ברייתא זו דלא אוציא את המילה היא נשנית בתו"כ {{ממ|ויקרא דבורא דחובה פרשה א'}} שיליף שם שעל פסח ומילה אינו מביא חטאת על שגגתם, וע"ז אמר שנוציא ממיעוט אשר לא תעשינה רק פסח ולא מילה וגבי למודים כאלה אין שייך זה דאף שפסח יש לו מעלת מקודש מ"מ נאמר עדיין שמילה לא אתמעט כי י"ל מעלה שהוא מצוי אף שבצד אחד פסח עדיף מינה שהוא מקודש על מה הצד פרכינן כל דהו וזה מוכרח דא"כ לפי הה"א שסבר תחלה דמילה מקרי תדיר או לפי מה שמתרץ מילה לגבי פסח כי תדיר דמיא, ומדוע לא פשיט מברייתא זו האיבעי' דתדיר ומקודש תדיר קודם, דהא מילה שהיא תדירה חשובה מפסח שהוא מקודש, ומוכרח שאין זה ענין לקדימה כלל, ועיקר הדיוק הוא ממה שקרא את המצוי בלשון תדיר ולפ"ז הדרא קושיא לדוכתא איך קרא ברכת היין בשם תדיר הלא הוא רק מצוי וע"כ דברכת היין תדיר מקרי דהגם שאינו חובה הא נוהג בכל יום משא"כ שלמים שאינם תדירים בכל יום, כ"ש מצות ציצית כיון שנוהג בכל יום ואין לך אדם שאינו לבוש תמיד בבגד של ד' כנפות מקרי תדיר כיון שנוהג גם בשבת ויו"ט וראיתי בשו"ת ש"א {{ממ|[[שאגת אריה/כא|סי' כא]]}} פי' שם דלכן קורא לברכת היין תדיר מפני שאין מקדשין ומבדילין אלא על היין וכן ברכת אירוסין ונשואין אינם אלא על היין וכל הני דברים שבחובה הן, אבל ברכת היום אינו אלא קידוש לבד עכ"ד, ואין דבריו נכונים דהא גם במקדש על הפת מקדים ברכת המוציא לברכת היום מה"ט דתדיר קודם כמ"ש רש"י והרשב"ם בפסחים וברכת הפת אין נוהג בברכת אירוסין ונשואין, ודוחק לומר דברכת הפת הוה תדיר נגד ברכת היום משום דבסעודה שלישית של שבת חייב לבצוע על הפת ואינו חייב בברכת קידוש ז"א דא"כ לדעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שבת/כט#|פכ"ט מה' שבת]]}} דגם בסעודה שלישית חייב לקדש או להפוסקים שהביא הב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/רצא|סי' רצ"א]]}} דבסעודה שלישית אין חייב לבצוע על הפת מה נעשה, וא"ל דברכת היום אין אומרים בשחרית ופת אוכלים בשחרית דז"א דמ"מ הקידוש הוא במקום ברכת היום, ועוד במקדש על היין איך נקראהו תדיר הא יכול לקדש על הפת ואין חיוב שיקדש דוקא על היין, וגם א"ל משום יין הבדלה ונאמר דברכת היום דהבדלה אינו נחשב עם ברכת היום דקידוש אחר דברכתו משונה ולכן היין מקרי תדיר שנוהג בקידוש והבדלה וברכת היום דקידוש והבדלה משונה, ז"א דהלא יכול להבדיל על השכר שהוא ג"כ ברכה אחרת, וא"ת שהכל בכלל ברכת היין אע"פ שזה ברכתו שהכל וזה ברכתו פה"ג, כן מוכרח דברכת היום דקידוש והבדלה ג"כ ענין אחד ועוד הא אם יושב ואוכל מבעוד יום אינו מברך על היין ובירושלמי {{ממ|פ"ט דברכות}} הקשה למה קידוש פותח בברוך הלא היא ברכה הסמוכה לחברתה ומשני משום שאם הי' יושב ושותה מבעוד יום וקדש היום עליו אינו אומר ברכת היין ומה שהיין מברכין עליו ברכת מילה ואירוסין מבואר שזה רק מצוי כמ"ש בזבחים דמילה הוה מצוי, וע"כ כמ"ש דיין מקרי תדיר מצד שדרך לשתותו בכל יום אף שאינו חובה הא מ"מ נוהג בכל יום, וכ"מ מדברי התוס' ברכות {{ממ|[[תוספות/ברכות/נב/א#ור"י|דף נ"ב ד"ה ור"י]]}} שהקשה אמאי מקדימין ברכת המזון לברכת היין לב"ה ובקידוש והבדלה מברכין על היין קודם, ולכאורה דבריהם תמוהים דהא שני הטעמים שנתנו ב"ה לא שייכים לענין בהמ"ז (וכבר עמד מהרש"א שם בזה) וע"כ סברי דעכ"פ טעם השני של ב"ה דיין תדיר שייך גם לענין ברכת המזון דיין תדיר יותר ממזון. הרי דמה שהיין תדיר הוא משום שנוהג בכל יום:

'''עוד''' הקשה בשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/כח|סי' כ"ח]]}} על דברי הנ"י דהגם שציצית הוה תדיר נגד תפילין, הא תפילין הוה מקודש לגבי ציצית דתפילין הם תשמישי קדושה וציצית הם רק תשמישי מצוה כמ"ש בפרק בני העיר {{ממ|[[בבלי/מגילה/כו/א|דף כו]]}} וכיון דלא אפשיטא האיבעי' קי"ל דתדיר ומקודש איזה שירצה יקדים וכמ"ש הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ט#ב|פ"ט מה' תו"מ ה"ב]]}} עכ"ד, וכן הק' במו"ק. הנה הרע"ב {{ממ|[[רע"ב/זבחים/י#י|פרק כל התדיר משנה יוד]]}} כתב דתדיר קודם למקודש, וכ"כ הט"ז לקמן {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרפא#|סי' תרפ"א]]}} (והגם שטעמו משום דתדיר הוא כלל בתורה הוא דחוק דגם מקודש הוא כלל בתורה ונפ"ל בהוריות {{ממ|[[בבלי/הוריות/יא/א|דף יא]]}} מקרא, וכמ"ש הש"א [ודברי ה[[תוספות יום טוב/זבחים/י#י|תוי"ט]] דחוקים] לדעתי יש ראי' ברורה מדברי הירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/נזיר/ז/א|פ"ז דנזיר הלכה א']]}} שעמ"ש במשנה כ"ג ונזיר רא"א יטמא כ"ג ואל יטמא נזיר וחכמים אומרים יטמא נזיר ואל יטמא כ"ג אמר ר' הונא בשם ר' יוסף אתיא דר"א כב"ש דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש קודם ר"ל כמו דס"ל לב"ש דמברך על היום קודם להיין דברכת היום קדישא וקודם לברכת היין התדירה כן ס"ל דנזיר שהוא מקודש חשוב יותר מכ"ג אע"פ שקדושתו תדיר לפ"ז רבנן דס"ל יטמא נזיר ולא כ"ג ס"ל דכ"ג שהוא תדיר עדיף מנזיר המקודש והלכה כרבנן דכ"ג עדיף וגם שמבואר שהש"ס ירושלמי לא ס"ל הדחיה שמדחה בבבלי אטו שבת לברכת היום מהני לברכת היין לא מהני רק ששבת לא מהני לברכת היין שבא גם בחול ולכן הוה ברכת היום מקודש נגד ברכת היין. וא"כ לדידי' נפשטא האיבעיא מדברי ב"ה שסברי דמברך על (היום) [היין] ואח"כ מברך על (היין) [היום] שתדיר קודם למקודש, וכן מבואר בירושלמי דיומא {{ממ|[[ירושלמי/יומא/ז/ב|פרק בא לו הלכה ב']]}} אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אומר מקודש קודם לתדיר כך עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין עבודת היום קודמים למוספי היום, ולפ"ז ס"ל להירושלמי דקדושת היום לא מהני רק לעבודת היום לבד, ולפ"ז לדידי' קיימו כל הראיות שפשט מהם הש"ס שתדיר קודם למקודש ממ"ש תמידין קודמין למוספין אע"ג דמוספין קדושי, וכן ממה שמוספי שבת קודמים למוספי ר"ח ומוספי ר"ח קודמין למוספי ר"ה, וממ"ש ר"י הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספים ואע"ג שבגמ' דחה ראיות אלה ס"ל להרע"ב שהוא דרך דחי' לבד, ואחר שהש"ס ירושלמי פשיטא לי' דתדיר קודם, לא דחינין ודאי דהירושלמי מפני ספיקו דש"ס דילן (ועיין בספר דרך הקודש למהר"ח אלפנדרי {{ממ|דף ד'}} ובספר מלך שלם {{ממ|דף צד ע"ג}}, ולפ"ז י"ל דגם הנ"י ס"ל דתדיר קודם למקודש):

'''אולם''' אף אם תאמר שהנ"י ס"ל כדעת הרמב"ם דתדיר ומקודש איזה שירצה יקדים י"ל דלזה הוסיף בנ"י הטעם השני משום דציצית שקולה נגד כל המצות ר"ל דמצד זה הוה ציצית גם מקודש כיון ששקול נגד כלם דאף שגוף הציצית אין בהם קדושה מה בכך הא אנן על המצוה דנים אם להקדימה אם לאחרה, ומצות ציצית מקודשת ממצות תפילין כיון ששקולה נגד כל המצות, וממילא גם כל הפלפול הנ"ל אך למותר הוא, דגם אם ציצית לא מקרי תדיר רק מצוי וכדעת הש"א מ"מ קודם לשאינו מצוי, אחר שהוא מצוי ומקודש, אך למה שכתב בש"ע שמעלין בקודש מבואר דעתו דמצות תפילין מקודש יותר ממצות ציצית (ועי' פי' דבריו במ"ל) צ"ל כמ"ש למעלה דציצית הוה תדיר לא מצוי, ובשגם שלמ"ש {{ממ|בסי' י"ח}} להחמיר כשני הדעות ממילא לדידן מצות ציצית נוהג לחומרא גם בלילה אבל מצות תפילין אין נוהג בלילה:

'''ומ"מ''' אין לומר בזה כמו שכתב אחד מן האחרונים דיש להקדים ציצית לתפילין משום דלדעת הרא"ש דכסות יום חייב בלילה מצות ציצית קודם למצות תפילין, וכמ"ש בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/נב/א|דף נב]]}} וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא, וזה ליתא דאלה הם דברי ב"ש אבל לב"ה דברכת היין קדים ומפרש בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/צא/א|דף צ"א]]}} דרצה לפשוט האיבעיא דקדם ושחטו לשאינו תדיר אם צריך להיות ממרס בדמו עד שישחט התדיר ממה שמקדים ברכת היין לב"ה אע"ג דכבר קידש היום ועדיין יין לא בא, הרי דמעביר על קידוש היום שחל קודם ומקדים ברכת היין התדירה הבא אח"כ ודחה דהכא כיון דאתין כמאן דשחוטי תרוייהו דמיין, וה"ה פה הגם שמצות ציצית חלה תחלה אחר שעתה בא גם חיובא דתפילין כמאן דשחיטו תרווייהו דמיין, ואין שייך בזה אין מעבירין על המצות, אחר שעכשיו באים שני המצות לידו בפעם אחד ושניהם הגיע זמן חיובם אין שום יתרון מה שאחד הגיע זמן חיובו קודם ועי' בשו"ת ש"א {{ממ|[[שאגת אריה/יט|סי' י"ט]]}} ביאר דבר זה היטב:

'''ויש''' להסתפק בלובש טלית של משי לדעת המחבר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/ט#|סי' ט]]}} שא"ח בציצית אלא מדרבנן או הלובש טלית שאולה אם יש להקדימה לתפילין או לא, דמן הסברא י"ל דיש להקדים מצוה דאור' למצוה דרבנן, אולם בשו"ת שאגת ארי' {{ממ|[[שאגת אריה/ב|סי' ב']] [[שאגת אריה/כב|סי' כ"ב]]}} כתב דאין למצוה דאורייתא קדימה על מצוה דרבנן, וראייתו ממ"ש (בה' ברכות) דמברך על היין ואח"כ מברך על היום אע"ג דברכת היום דאור' וברכת היין דרבנן, הנה מלבד שאין מזה ראי' כלל דהא ע"כ מיירי שכבר אמר קדושת היום בתפלה, דאל"כ איך אמרי ב"ה שהיין גורם לקידוש הלא גם בלא יין מחויב להזכיר קדושת היום באיזה נוסח שיהי' לצאת ידי חובת הזכרת קדושת היום, וכבר הוכיחו מזה האחרונים (עי' פ"י וצל"ח) דב"ה מיירי רק במי שכבר התפלל אבל מי שלא התפלל עדיין מודים ב"ה דיקדים ברכת היום לברכת היין, וא"כ גם קידוש היום הוא דרבנן כיון שכבר הזכיר חובת היום בתפלה, אבל גם לו יהי' כדבריו דמיירי אם לא התפלל עדיין שאז קידוש היום דאור' אין ראי' לכאן, שדין קדימה דאור' לדרבנן לא שייך רק בשני מצות נפרדות לא במצוה אחת דמצוה אחת שתקנו חכמים הסדר שבה לפעמים סדרו מה שהוא מתקנתם קודם למה שהוא מעצם המצוה כיון שהכל נכנס בכלל המצוה שלקידוש היום שהוא דאור' תקנו שיסדרנו על היין, ממילא הכל שייך לעצם המצוה, ובזה מיושב מ"ש בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|דף יג]]}} אריב"ק למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע וקשה להאומרים דרק פ' שמע הוא מה"ת אבל פ' והי' אם שמוע הוא דרבנן הלא בדין יש להקדים דאור' לדרבנן והפר"ח רצה להוכיח מזה שגם והי' אם שמוע הוא מן התורה וכן אמאי קאמר התם שוהיה אם שמוע קדים לפ' ויאמר משום דוהי' אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום, והא ויאמר הוא מדאור' מפני זכירת יצ"מ שבה ופ' והי' אם שמוע רק מדרבנן. ומוכח דאחר שכל השלשה פרשיות תקנוהו חכמים למצות ק"ש הכל נכנס לקיום מצות התורה ואין להקפיד על סדרן, דהא בספק קרא ק"ש חוזר וקורא גם פ' והי' אם שמוע, וכן אם לא קדש בתפלה ונסתפק אם קדש על היין צריך לקדש על הכוס, ואם נסתפק אם בירך ברכת המזון חוזר ואומר גם ברכת הטוב והמטיב אף שהוא דרבנן, מבואר שאחר שתקנוהו חכמים על עצם המצוה שהוא מדאור', דין הכל כדין המצוה עצמה וכאילו הכל מצוה דאור' משא"כ בלובש טלית של משי ותפילין שהם שני מצות מפורדות יש להקדים דאור' לדרבנן, וכן בדין מי שיש לפניו ברכת המזון וספירת העומר צריך להקדים ברכת המזון שהוא דאור' ולא כשו"ת ש"א {{ממ|[[שאגת אריה/כב|סי' כ"ב]]}} שהרשות בידו להקדים ספירת העומר, וא"ל ממ"ש בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/א|דף ד']]}} דר"י ס"ל דק"ש ואח"כ תפלה וריב"ל ס"ל תפלה ואח"כ ק"ש ושניהם מקרא אחד דרשו ובשכבך ובקומך ר"י ס"ל מקיש שכיבה לקימה מה קימה ק"ש ואח"כ תפלה אף שכיבה, וריב"ל ס"ל מה קימה ק"ש סמוך למטתו אף שכיבה ק"ש סמוך למטתו והשתא קשה לר"י ל"ל לאתויי מקרא הא מן הדין יש להקדים ק"ש שהוא מן התורה לתפלה שהוא מדרבנן, [והתינח לדעת הרמב"ם דתפלה פעם אחת ביום הוא מדאורייתא (וגם לדעתו י"ל דהלילה הולך אחר היום) אבל לדעת הרמב"ן שהכל דרבנן קשה] די"ל דאחר שריב"ל דריש מקרא בהכרח לר"י לפרש קרא כדעתו שאם פי' הפסוק כריב"ל אין מועיל מה שק"ש הוא דאורייתא:

'''ובענין''' מ"ש הכנה"ג שמי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין ציצית קודם משום שתדיר אין לו ראי' מדברי הנ"י. דבשלמא כשעושה שתי מצות יש להקדים התדיר אבל היכא שצריך לבטל מצוה אחת מפני מצוה האחרת י"ל שיש לבטל מצות ציצית מפני מצות תפילין דהא אם אין לו טלית ד' כנפות פטור מציצית אבל בתפילין הוא בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין. וכיוצא בזה כתבו התוס' בשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/כג/ב#תדיר|דף כג ע"ב ד"ה תדיר]]}} דכשחל ר"ח טבת להיות בשבת מפטירין בנרות דזכרי' משום פרסומי ניסא, אע"ג שמקדימים לקרות של ר"ח משום דבקריאה דאפשר לקיים שניהם תדיר ופרסומי ניסא תדיר קודם אבל הכא דאי אפשר למיעבד תרווייהו פרסומי ניסא עדיף:

'''והנה''' בסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/נד/ב|דף נ"ד ע"ב]]}} מיתבי' ר"ח טבת שחל להיות בשבת שיר של ר"ח דוחה שיר של שבת ואם איתא לימא דשבת ולימא דר"ח, אמר רב ספרא מאי דוחה דוחה לקדם, אמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, אר"י לידע שהוקבע החדש בזמנו, והקשו התו' דבלא רב ספרא היה יכול להקשות ולמ"ש למעלה י"ל עפ"י מ"ש בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/סוכה/ה/ו|פרק החליל ה"ו]]}} מוספי שבת ומוספי ר"ח מי קודם ר' ירמי' סבר מימר מוספי ר"ח קודם. חיילי' דר"י מן הדא שיר של שבת ושיר של ר"ח שיר של ר"ח קודם. א"ר יוסא שניא הוא דאמר ר' חייא בשם ר' יוחנן כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ר"ח. וזה ברור שאין כוונת ר' ירמי' שמוספי ר"ח קודם דהא משנה מפורשת {{ממ|בפרק כל התדיר}} שמוספי שבת קוד[מי]ם למוספי ר"ח. רק האי קדימה מיירי כשא"א לו לעשות רק או מוסף שבת או מוסף ר"ח וסבר (כההיא) [כהא"א]<!--לפי לוח הטעות, אך יש לבדוק האם לא צ"ל [כהה"א] או [כהי"א]?--> שבבבלי דשיר של ר"ח קודם לדחות וה"ה מוסף של ר"ח ידחה מוסף של שבת. וס"ל דאף שמוסף של שבת קודם למוסף של ר"ח והיינו לשיטת הירושלמי {{ממ|דבפרק בא לו הנ"ל}} דמוסף של ר"ח הוא מקודש ותדיר דוחה למקודש. בכל זה לענין לדחות מקודש דוחה לתדיר. וע"ז השיב דמה ששיר של ר"ח קודם הוא משום הכירא וכמו שמסיק רב ספרא בבבלי מאי דוחה דוחה לקדם. וכדי לפרסם שהוא ר"ח ובזה מוסף של שבת קודם כמבואר במשנה. והשתא גם סברת המק' בבבלי היה כסברת ר' ירמי' דשיר של ר"ח דוחה משום דר"ח מקודש וכדעת הירושלמי דקדושת ר"ח לא מהני לגבי שבת ובזה ל"ק לי' דתדיר קודם דזה לענין קדימה לא לענין דחיה. והשיב רב ספרא שהוא לענין ששיר של ר"ח קודם. ושפיר הקשה שהרי בזה תדיר קודם כמ"ש במשנה. דמוספי שבת קוד[מי]ם למוספי ר"ח ועי' במג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרפד#|סי' תרפ"ד]]}} שרמז לדברי תוס' הללו ולדעתו דבלא רב ספרא י"ל פרסומי ניסא עדיף לדחות. וע"ז הקשו האחרונים דר"ח אינו פרסומי ניסא. ועוד דהמק' לא ידע עדיין להא דמשום הכירא ולמש"ל כל הנהו נכון:

'''ובזה''' מיושב קו' התוס' בזבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/צא/א|דף צא]]}} ומנחות {{ממ|[[תוספות/מנחות/מט/א|דף מט]]}} על מה דמבעיא לי' בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/צא/א|שם]]}} תדיר ומקודש איזהו מהם קודם ומביא כמה ראיות לפשוט האיבעי' ובמנחות שם איבעי' לי' ג"כ כהך בעיא ולא הביא שם שום ראי' מהראיות שהביא בזבחים וכן בזבחים לא הזכיר מאומה מהראיות שבמנחות. ולפי הנ"ל התי' מבואר דהאבעיא שבזבחים הוא אם שניהם לפנינו איזהו מהן יקדים ונשאר בספק. ובעל האיבעי' דמנחות ידע כבר מהפלפול דזבחים. דהא בזבחים שם רצה הפושט לומר דתמיד של שבת לא מקרי מקודש ודחה אטו שבת למוספים אהני לתמידין לא אהני. ובמנחות שם קורא לתמיד של שבת תדיר ומקודש. הרי כבר ידע מסקנת הגמ' דבזבחים. רק שם איבעי' לי' ענין אחר בא"א למיעבד תרווייהו מי ידחה. כי בה"ג אע"ג שנאמר לענין קדימה תדיר קודם י"ל לענין דחי' מקודש דוחה לתדיר כנ"ל. וע"כ הוצרך לראיות אחרות:

'''והנה''' בירושלמי {{ממ|סוף מגילה}} תפילין ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת שכן נוהגת בשבתות ויו"ט ר"ה אמר תפילין קודמים שכן נוהגים במפרשי ימים מתניתא מסייע לי' לשמואל תפילין שבלה עושין אותה מזוזה מזוז' שבלתה אין עושין אותה תפילין שמעלין בקדש ולא מורידין. ויפלא לכאורה אחר דפלוגתת שמואל ור"ה הוא דשמואל סובר דמזוזה הוה תדיר ור"ה סובר דתפילין הוה תדיר. א"כ מה ראי' מביא מברייתא שמזוזה הוה מקודש לדחות בזה דברי ר"ה. הלא ר"ה לשיטתו שאמר בירושלמי דנזיר הנ"ל דלב"ה תדיר קודם למקודש ממילא אף שמזוזה מקודש מה בכך הלא תפילין הוה תדיר ולכן תפילין קודמים דתדיר אבל להנ"ל ניחא שמ"ש ב"ה לשיטת הירושלמי דתדיר קודם הוא דוקא לענין קדימה אבל לענין דחי' מודה דמקודש דוחה לתדיר, ולפ"ז בנידון דידן דתפילין מקודש נגד ציצית תפילין עדיפי. וכ"ש הוא ממזוזה שדוחה לתפילין להירושלמי מצד שמקודש אע"ג דתפילין הוה מצוה שבגופו.

אמנם יש להשיב ע"ז שהלא גם בבעיא שבמנחות {{ממ|דף מט}} בצבור שאין להם תו"מ פסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ח#|פ"ח מהל' תו"מ]]}} שאם אין להם רק שני כבשים ואם יקרבו היום למוספים לא יהיה להם תמידים למחר, שיעשו כרצונם, משום דלא נפשט האיבעיא שבמנחות. והרי שלדידן גם לענין דחי' תדיר ומקודש שוים. והשתא כיון דציצית הוה תדיר לגבי תפילין י"ל רשות לעשות כרצונו. וא"כ למ"ש למעלה דציצית הוה ג"כ קצת מקודש י"ל שפיר כהכנה"ג שכמו שבנידון הירושלמי אמר היר' לשיטתו שס"ל דמקודש דוחה לתדיר שמזוזה שמקודש דוחה לתפילין אע"ג שאם אין לו בית א"צ לעשות מזוזה מ"מ חשיב מצוה שבחובה כמו תפילין כן לדידן ציצית שי"ל מעלת תדיר והוא קצת מקודש נגד תפילין דוחה לתפילין. דאין לחלק שבציצית יש בידו שלא ללבוש הבגד ויפטר מן המצוה משא"כ במזוזה דהא רוצה לדור בביתו. דהא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קלא/א|דף קלא]]}} ומודה ר"א שאם צייץ טליתו ועשה מזוזה לפתחו שהוא חייב מ"ט הואיל ובידו להפקירו וממילא יכול להפקיע א"ע גם מחיוב מזוזה ואדרבא דהא ע"כ ציצית עדיפי לענין זה ממזוזה למ"ש הרמב"ם בשו"ת פאר הדור הטעם דמזוזה א"צ עיבוד לשמו משום שאינו בא רק לתקן הבית שיוכל לדור בתוכו. וא"כ קשה אמאי צריך טוי' לשמה בציצית הא אינו בא רק לתקן הבגד שיוכל ללבשו. (עי' במ"ל [[ארצות החיים - המאיר לארץ/אורח חיים/יא|סי' י"א]] מ"ש בזה). וא"ל ששמואל שסובר שצריך טויה לשמה אזיל לשיטתי' דס"ל דציצית חובת טלית הוא. ממילא ציצית עדיף ממזוזה דמזוזה אינו חייב רק כשדר בבית אבל ציצית כיון שי"ל בגד אינו יכול לפטור א"ע מציצית. דמלבד דבשבת שם אומר לר"א דגם ציצית לא מקרי חובת הגוף כמו מזוזה הואיל ובידו להפקירן אע"ג דשם קאי למ"ד חובת טלית הוא כמו שפרש"י שם ותוס' במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/מד/א|דף מ"ד]]}} ועבמ"ש באר"י {{ממ|[[ארצות החיים - ארץ יהודה/אורח חיים/יט|ס' י"ט]]}} חוץ מזה קשה דא"כ איך אומר במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/מב/א|דף מב]]}} דרב ושמואל דפליגי בטויה לשמה אזלי בפלוגתא דרשב"ג ורבנן לענין עיבוד לשמה. הלא יכול רב לומר אנא דאמרי אפי' כרבנן וציצית שאני שאינו חובת הגוף רק לתקן הבגד. וא"ל דשם בסוגיא קאי לרב חסדא אליבא דרב במנחות {{ממ|פ' התכלת}} דציצית חובת טלית הוא דא"כ יקשה על כל הפוסקים שפסקו בטויה לשמה כשמואל ופסקו דציצית חובת גברא הוא. ואע"ג דלמ"ש במאיר לארץ {{ממ|[[ארצות החיים - המאיר לארץ/אורח חיים/יא#ב|סי' י"א ס"ק ב']]}} בשם המגן <!--?-->כ"י והא"ר שפי' דעת הרמב"ם דא"צ טויה לשמה יש מקום לומר ולתרץ בל יקשה דבריו אהדדי שפוסק דצריך עיבוד לשמה דיסבור דטויה שאני דציצית דומה למזוזה וסוגית הגמ' למ"ד חובת טלית הוא מ"מ הא כבר דחיתי דבריהם והדק"ל. וע"כ מוכרח דציצית עדיפי בזה ממזוזה דאין שום מצוה כלל לדור בבית שיש בו מזוזה רק אם דר בבית צריך לעשות מזוזה אבל ציצית מצוה להתעטף בציצית ונוסח הברכה יוכיח (עמ"ש בזה למעלה סי' יט):

'''אך''' למ"ש הרא"ש {{ממ|סוף ה' תפילין}} על הירושלמי הנ"ל ומסתברא מלתא דרב הונא דמצוה שבגופו עדיף. ועוד דתלמודא מפ' מלתא דרב הונא. נראה פי' משום דלהש"ס דס"ל בהפך דעושין מתפילין מזוזה דקדושת תפילין חמור יותר מוכח כר"ה ממילא ה"ה בציצית ותפילין יש לקנות תפילין מה"ט דמצוה שבגופו עדיף. ולכאורה דברי הרא"ש תמוהים. דהא ר"ה אמר הטעם שנוהג במפרשי ימים ולא קאמר משום דהם מצוה שבגופו. ואיך חידש הרא"ש טעם זה מלבו. ומוכרח שהרא"ש פי' כן דברי ר"ה שגם הוא סובר דמזוזה תדיר משום שנוהג בשבתות ויו"ט ומ"מ ס"ל דתפילין קודמים דהוה מצוה שבגופו שנוהג במפרשי ימים ואינו תלוי בבית דירה אבל מזוזה תלוי בבית דירה ואינו מצוה שבגופו. וממילא ה"ה בציצית אע"ג דהוה תדיר לגבי תפילין כיון שאינו מצוה שבגופו תפילין קודמים. ועוד הוא כ"ש משם דהא במזוזה ע"כ מיירי שדר בהבית דאף שאין לו מזוזה מותר לדור בהבית (כמ"ש הר"י במרדכי ה' ציצית בהשגתו על הרש"ל טריוש כמ"ש באר"י {{ממ|[[ארצות החיים - ארץ יהודה/אורח חיים/ח#ב|ס"ח ס"ק ב']]}} וא"כ חל עליו מ"ע של עשי' מזוז' כמו שחל עליו מ"ע דתפילין ואעפי"כ פסקינן דתפילין קודמים כ"ש בציצית דכיון שאין לו ציצית בודאי אינו לובש הבגד דאף לדעת הר"י שהמ"ע הוא כשתלבש בגד עשה ציצית ולא אסרה תורה ללבוש בגד ד"כ בלא ציצית. מ"מ כתבתי במ"ל {{ממ|[[ארצות החיים - המאיר לארץ/אורח חיים/יג#|סי' י"ג]]}} שמדרבנן אסור ללבוש הבגד אפי' בשבת שא"י לעשות בו ציצית וא"כ לא חל עליו מ"ע של ציצית כלל ופשיטא דתפילין קודמים וכן בע"ת {{ממ|}} ויד אהרן {{ממ|}} והלק"ט {{ממ|[[הלכות קטנות/א/נד|ח"א סי' נ"ד]]}} ובשו"ת יד אליהו {{ממ|סי' מ"א}} חלקו על הכנה"ג והגם שתשובתם אינה מכרחת נגדו שמ"ש עמ"ש דציצית שקולה כנגד כל המצות והלא גם בתפילין הוקשה כל התורה לתפילין. אינה קושיא דרק לדינים אתקיש לא שיהי' שקול נגד כה"ת הגם שהב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לז#|סי' ל"ז]]}} בשם הרא"ש כתב גדולה מצות תפילין דהוקשה כה"ת לתפילין זה רק לסניף וכן מבואר ממ"ש בשבועות {{ממ|דף כ"ט}} ונדרים {{ממ|דף כ"ה}} ולשבע יתהון דמקיימיתו כל מצות, ומתרץ משמע ציצית דאמר מר שקולה ציצית כנגד כל המצות ולא אמר משמע מצות תפילין.

ומ"ש עוד דתפילין שייכה לק"ש כמ"ש בברכות {{ממ|דף ט"ו}} הרוצה לקבל עליו עול מ"ש שלמה יפנה וכו' ויניח תפילין ויקרא ק"ש משא"כ ציצית, הגם שמדברי התוס' והר"י והרא"ש והרשב"א בברכות {{ממ|דף י"ד}} מבואר דציצית אין שייך לתפלה כמו כך כמו תפילין. מ"מ למה יגרע כחו בזה הלא המצוה בעצמה גדולה מתפילין ומתפלה. ועוד שמזהר בראשית {{ממ|[[זוהר/א/כג/ב|דף כ"ג ע"ב]]}} ואי צלותא סלקא שלימה בעטופא דמצוה ותפילין על רישא ודרועא איתמר בי' וראו כל עמי הארץ וכו', ובפ' תולדות {{ממ|ד' קמא}} כגון דכל יומא ויומא אתתקף ב"נ בציצית דהוא מצוה ובתפילין וכולי ומאן דלא אתעטף בהאי ולא אתעטר לאתקפא בתפילין בכל יומא דמי לי' דלא שריא עמי' מהימנותא ואתעדי מיני' דחילי דמארי' וצלותא לאו צלותא כדקא יאות. וכן עוד בזהר במדבר {{ממ|דף קך ע"ב}} ואתחנן {{ממ|דף ר"ס}} וכן בתקונים {{ממ|תקון יו"ד ותקון י"א ותקון עיי"ן ד"ה אודנין}} וכ"כ בטוש"ע {{ממ|סי' כ"ד}} דלפחות יזהר להיות לבוש ציצית בעת התפלה. (ומ"ש הרב אבן עזרא {{ממ|פ' שלח}} שיותר טוב להיות לבוש ציצית כל היום מעת התפלה אין טעם בדבריו) אמנם הטעם שכתבו משום דתפילין חובת הגוף והוא בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין משא"כ ציצית שהוא טעם נכון וכן הביא בא"א בשם ת' בית דוד {{ממ|סי' י'}} דהקשה<!--בדפוס נשרה הד' לסוף השורה--> כן וכ"כ במו"ק מטעם זה דתפילין עדיפי ועי' בשו"ת שמש צדקה {{ממ|[[שמש צדקה/טו|סי' טו]]}}: