עריכת הדף "
ארץ חמדה/שמות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== {{ממ|שמות ג ב}} <br>'''וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה''' וכו'. הדקדוקים רבו ובמדרש הה"ד פתי יאמין לכל דבר מאי פתי נער שכן בערבי וכו' עד סופו תמוה. הנה חמשה חלוקים יש בין נבואת משה לשאר נביאים. חשבם הרמב"ם בהל' יסודי התורה {{ממ|פ' יד}} וז"ל מיסודי הדת שהאל מנבא בני האדם. ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהיה יצרו מתגבר עליו וכו' ובעת שיתנבא יתהפך למעלת המלאכים הנקראים אישים {{ממ|ב}} הנביאים מעלות מעלות הן. א) וכולם אין רואין הנבואה אלא בחלום חזיון לילה או ביום אחר שתפול עליהם תרדמה כמו שנאמר במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, ב) וכולם כשמתנבאים איבריהם מזדעזעים וכח דגוף כשל ועשתונותיהם מתטרפות ותשאר הדעת פנויה להבין מה שרואה כמ"ש אימה חשכה גדולה ובדניאל ולא עצרת כח ג) הדברים שמודיעים לנביא דרך משל מודיעין לו, כמו סולם יעקב. וחיות יחזקאל סיר נפוח ומקל שקד בירמיה. יש אומרים הפתרון ויש שלא אמרו. ד) כל הנביאים אין מתנבאים בעת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים עד שתנח עליהם הרוח כמ"ש {{ממ| ש"א י ה}} תוף וחליל כו' מתנבאים ה) אילו שהם מבקשים להתנבאות נקראים בני הנביאים: '''אבל''' הפרש בין נבואת משה להם {{ממ|א}} שנבא והוא ער ועומד {{ממ|ב}} כל הנביאים על ידי מלאך הוא והוא על ידי הקב"ה {{ממ|ג}} שלא ראה דרך משל וחידה. כמ"ש במראה ולא בחירות. {{ממ|ד}} שלא נתבהל כמ"ש פנים אל פנים. כאדם שאין מתבהל לשמוע דברי חברו. {{ממ|ה}} שנתנבא בכל עת שירצה שנאמר עמדו ואשמעה. הא למדת שכל הנביאים כשהנבואה מסתלקת מהם חוזרים לבתיהם ולנשותיהם אבל משה נתקדש כמש"ה קרן עור פניו. כי נקשרה דעתו לצור העולמים: '''במדרש איתא''' מה בין נבואת משה לנבואת בלעם. משה לא היה יודע מי מדבר עמו. בלעם היה יודע, יבואר על פי מ"ש בסוף החולץ מנשה לישעי' מידן דייני' וכו'. ואלא קשיא. הא באספקלריא המאירה ופי' הרמב"ן דעל ידי אספקלריא שמסך המבדיל רואה דמיון ותמונה אבל שלא באספקלריא משיג עצם הכבוד שאין לו דמות ותמונה ופי' בזה אוי לי כי נדמיתי ועל זה משה לא היה יודע אבל בלעם שראה באספקלריא שאינה מאירה היה יודע. הנה המשיג באספקלריא המאירה כמו נבואת משה יהיה לו כל החמשה תנאים שהיה בנבואת משה אבל המשיג באספקלריא שאינה מאירה לא ובזוהר איתא וארא אל אברהם וכו' באספקלריא המאירה כתב בה ידיעה באספקלריא שאינה מאירה כתב ידיעה. תא חזי תוקפי' דמשה בשרותא דנביאותיה לא נח רוחי' בהאי אתר דהא ידע דהא דרגא אחרא עלאה זמין ליה דכתיב וידבר אלהים אל משה. דא אספקלריא דלא נהרא מיד ויאמר אליו אני ה' ר"ל כי אספקלריא דלא נהרא נמשך על ידי השתלשלות מלאכיו ושמותיו העשרה המורים על מדותיו אבל באספקלריא המאירה נמשך משם העצם. דביה כתיב ידיעה לבד כי אין בו ראיה רק השגה ועל זה אמר תחלה וידבר אלהים מיד אמר אליו אני ה' שראה באספקלריא המאירה. בזה יבואר מראות הסולם שיעקב ראה באספקלריא שאין מאירה והראשון {{ממ|א}} ויחלום. שהיה נבואתו על ידי חלום לא בהקיץ כנבואת משה {{ממ|ב}} שראה והנה סולם מוצב ארצה שהיה בדרך משל וחידה {{ממ|ג}} והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים כיון שראה מלאכים ממילא השיג ע"י השתלשלות המלאכים. {{ממ|ד}} והנה ה' נצב עליו. כי באמת לא שייך לאמר על השם שמתקומם במקום רק אם רואה באספקלריא שאינ' מאירה. אבל אם משיג עצם הכבוד לא שיך שנצב במקום ועל זה וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן אני רואה כי יש ב במקום הזה {{ממ|א}} יש ה' שראה איזה ישות ודמיון {{ממ|ב}} במקום הזה שמתקומם זה סימן ואנכי לא ידעתי אין לי ידיעה רק ראיה דמיונית כמ"ש וארא: '''והנה''' אמרו כל הנביאים נתנבאו בכה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר. שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו. וק' הא מצאנו כמה נבואות שאמר משה בכה. כה אמר ה' כחצות כה אמר א' ה' עברו ושובו. אמרתי נבואת משה היה לפי ערך ישראל ובעת העגל גם נבואתו היתה במדרגה קטנה בזה יתורץ מ"ש דכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא שרתה שכינ' על משה והיינו שלא הית' נבואתו בזה הדבר שתשרה שכינה עליו בעצמו לדבר מתוך גרונו. בזה יתורץ מש"כ מדה שיצאה מפי הקב"ה אפילו על תנאי לא חזר בו. וסותר למ"ש בדף ד' עד יעבור עמך ה' אמנם כי יש חילוק בין נבואת ה' על ידי עצמו לבין על ידי נביא. אם הנביא מתנבא לטוב מוכרח לבוא ופרשתי ההיטב חרה לך ממילא בנבואה של זה הדבר שהיה שכינה מדברת בעצמה מגרונו יכול לחזור. והנה הנביא הוא שליח המקום ועל זה נביא שהוסיף על נבואתו חייב מיתה. כדין שליח ששינה מדעת משלחו וק' הא מצאנו שמשה הוסיף גם כן מדעתו והסכים השם על ידו אמנם כיון שהקב"ה עצמו דבר מפיו לא היה במדרגת שליח. אך שהמלך בעצמו הולך עמו. ויכול להוסיף. בזה יל"פ כה תאמר אל בית יעקב במכילתא שלא תפחות ולא תוסיף. כי בנבואת כה דין שליח יש לו ובאר בית יעקב הקטנים בכה אבל תגיד לבני ישראל אם שמוע תשמעו בקולי אז אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל בזה יבואר חטא מי מריבה שלא רצה משה לשנות להכות סלע אחר מפני שחשבם למורים. בזה יבואר מחלוקת קרח שטען כי כל העדה כלם קדושים חשב כי כולם מתנבאים באספקלריא המאירה ובתוכם ר"ל דייקא הויה ועל זה אמר חכם גדול היה קרח ומטועני הארון היה כי מן הארון היה לו לדעת דמעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה: והנה הם סברו כי כיון שנבואת משה בזה הדבר יכול לשנות ולעשות מעצמו שא"ל דין שליח ועל זה אמר בזאת תדעו כי ה' שלחני. דייקא אם בריאה יברא שעדיין לא נסתם פי הארץ: '''ואם''' היה משה נכנס לארץ היה כן והיה הנבוא' מתמדת בשם הויה ובאספקלריא המאירה. ובזה הדבר. וז"ש ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר שיהיה נאמר בעת ההיא שם הויה ועל זה השיב אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה שתהיה הנבואה בזה הדבר והביא ראיה כי לעתיד יהיה נחלה בלי מצרים אבל עתה עלה ראש הפסגה וראה צפונה וימה וכו' שעדיין יש מצרים ואתה תראה בעיניך כי לא תעבור הירדן הזה כי עדיין לא הגיע הזמן: '''דרך ב''' להנ"ל שטען רב לכם כי יש הרבה בידכם על ידי שכל העדה כולם קדושים ונבואתכם בזה הדבר ואם כן מדוע תתנשאו מלבכם כי לא צוה ה' אתכם ובזה יל"פ מה שעלו חמה ולבנה לזבול היינו שלפי זה יהיה חמה ולבנה משתמשים בכתר אחד. או שאין צריך לחמה ולבנה. כי לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם: {{ממ|א}} '''והנה''' יש נבואה טבעית ונבואה על ידי הכנה. יש מי שמוכן בטבע לנבואה כענין בטרם אצרך בבטן ידעתיך. ויש מי שצריך הכנה ועל ידי הלימוד והתל בא לנבואה כענין בני' הנביאים: {{ממ|ב}} '''יש''' חילוק ביניהם נבואה טבעית מתמדת תמיד אפילו כשאינו מכין את עצמו לנבואה כמו שהיה במשה אבל נבואה על ידי הכנה צריך להכין את עצמו אל הנבואה כמו שעשו הנביאים על פי הרוב וממילא אין הנבואה מתמדת תמיד: {{ממ|ג}} '''לפ"ז''' נראה כי למשה היה שני מיני נבואות נבואה של כה היה אצלו נבואה טבעית והראיה שנבואה זו לא סרה ממנו בשום זמן אבל נבואה של זה הדבר היה על ידי הכנה וע"כ לא היתה מתמדת תמיד וכל ארבעים שנה שהיו ישראל נזופים לא נבא בזה הדבר: {{ממ|ד}} '''יש''' חילוק בין נבואה טבעית ובין נבואה על ידי הכנה. נבואה טבעית יכול להאציל מנבואתו לזולתו. כמו שהיה במשה שכל הנביאים נתנבאו על ידי משה אבל נבואה הכנית כיון שגם אליו אין הנבואה בא רק על ידי הבנתו איך תחול על אחרים הבלתי מוכנים אליה: {{ממ|ה}} '''לפ"ז''' נמצא במשה חילוק שנבואה של כה שהיה טבעית היה יכול להשפיע לזולתו ולא היה צריך אליה שום הכנה אבל נבואה של זה הדבר היה צריך אליה הכנה. וגם לא היה יכול להשפיעה לזולתו בזה יבואר מ"ש ותדבר מרים ואהרן במשה כי משה פירש מן האשה משום הכנה לנבואה. אך בנבואה טבעית אין צריך הכנה וכו' הרק אך. אם יהיה נביאכם וכו': נחזור למראות הסנה הנה מראה ראשונה של משה היתה באספקלריא שאינה מאירה {{ממ|ועז"א בגמרא כשרציתי לא רצית (שאז היה יכול לראות דמיון}} עכשיו שאתה רוצה ר"ל כיון שאתה רוצה עכשיו. שכבר בא למדרגה אספקלריא המאירה איני רוצה). וכמ"ש בזהר שתחלה וידבר אל משה ועז"א {{ממ|א}} וירא מלאך ה' אליו. ר"ל שהיתה הנבואה על ידי מלאך. וזאת שנית שראה דמיון. זאת שלישית שראה הדמיון בלבת אש מחזה נורא ומבהלת שאין זה מגדר נבואת משה. רביעית מתוך הסנה. שהוא מקום שפל מאד שערך מקום גילוי הנבואה הוא לפי ערך איכות הנבואה חמישית וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל שהוא מראה שאין לה פתרון שאין זה מגדר נבואת משה (וגם התנאי שכל הנביאים לא נתנבאו עד אחר התבודדות היה גם כאן שלא היה הנבואה עד שבא אל הר האלהים חורבה ששם התבודד את עצמו והכין את עצמו לנבואה והנה נשלמו כל התנאים הנופלים בנבואה הנראית באספקלריא שאינה מאירה: '''ויאמר''' אסורה נא ואראה. הנה באמת כיון שנבואת משה היה טבעית לא היה צריך שום הכנה לנבואה אבל זה דוקא לנבואה של כה. אבל לנבואה של זה הדבר היה צריך הכנה כנ"ל וההכנה על ידי שפושט את נפשו מחמרו. להיות נפש בלי גויה. ובזה יוכל לעלות מעלה להשיג המראה באספקלריא המאירה. ובמדרש אומר אסורה נא ה' פסיעות פסע משה באותה שעה. כי יש ה' מדרגות נפש ר"נ חיה וכולם פסע משה שהפשיט אותם והבדילם מחומרו למען ישיג מראה הבחירה וז"ש אסורה נא שיסור ממדרגתו זאת עודו קשור בחומר ואראה את המראה מה פתרון של המחזה מדוע לא יבער הסנה?: '''עד כאן נמצא בין כתבי יד המחבר זצ"ל''' : '''אמר המו"ל מצאתי בין כתבי יד המחבר זצ"ל דברים מענין הנ"ל ראיתי להדפיסם כאן''' . '''המורה''' החליט כי מי שהוכן כחו הדמיוני והשכלי ומדותיו והכנותיו בשלימות על אופן הראוי לנבואה ולא ינבא הוא על צד הפלא כהנעת ידו של ירבעם. וכדומה ודברים האלה זרים אצלי. כי יש הבדל בין הדברים הטבעים ובין הדברים התלוים ברצון רוצה למשל המים טבעם לירד במורד, ואם לא ירדו זה היפך הטבע. וכן ידו של אדם טבעה שיוכל להניעה ברצונו ואם רצה ולא יכול להניעה זה היפוך הטבע. או הזורע בארץ צומחת ואם נשלמו כל הסיבות ולא צמחה זה נגד הטבע. אבל לא כן דברים התלוים ברצון רוצה. למשל התלמיד מוכן ללמוד ולקבל אם המלמד רוצה ללמדו ואם התלמיד מוכן וחד השכל ואין המלמד רוצה ללמדו ולא למד אין זה נגד הטבע. אם לא כמו שיאמר הרמב"ם שהנבואה ענין תלוי באדם בעצמו אם הוכן בשיעור הראוי יראה בחוש הנבואי בטבע כמו שיראה בחוש הראות בטבע ובאמת זה אינו. והכתוב אומר {{ממ|איכה ג}} גם נביאיה לא מצאו חזון מה'. אולם נראה דברי המורה סובבים על כללים אלה: ה' הוא שלם בתכלית השלימות ומטבע השלם להשלים לזולתו בכל מה שיהיה. החומר מוכן לקבל השלימות: והנבואה היא שלימות בחק הנביא שע"י ישיג מציאות ה' וכל ידיעות השונות בעין חזיוני. ובהכרח כשהוא מוכן לזה שלא יעצור ה' בפניו ואם לא ינבא הוא נגד טבע האלקית אולם בזה יש לפקפק הרבה כי הנראה שהנבואה הוא לא להשלים הנביא רק להשלים הדור ולשליחות וכדומה והכתוב אומר נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ואינו תלוי בשלימות הנביא כי לא לשלימותו נשלח רק לצורך הדור ואמרו כל ארבעים שנה שהיו ישראל נזופים לא שרתה שכינה על משה. והרי זה דומה ככנור המוכן לנגן וישנם כן המנגן רק שאין בעלי הסעודה אשר לפניהם ינגן. ע"ד והיה כנגן המנגן ותהי עליו וגו'. ועל זה אמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים וגם יעיר בבקר. ר"ל יש לי הכנה טבעיית וגם הרגליות בבקר בבקר אבל יעיר לי אזן לשמוע רק כלמודים כפי ערך המקבלים: '''ולענין''' מ"ש בענין מתן תורה להרמב"ם דעת אחרת שלדעתו לא שמעו ישראל רק הקול כמו קול דברים אתם שומעים בלי חיתוך אותיות ורק משה הגיד להם עשרת הדברים. ולדעתו גם אנכי ולא יהיה לך לא שמעו רק הקול. אמנם דעת החכמים הנאמנים לא כן הוא רק שמעו עשרת הדברים או שתי דברות הראשונות לכ"א כדאית ליה בחיתוך הדברים ובנבואה ממש. וכבר כתבתי שלא יסתור הכלל שנתן הרמב"ם שזה מן הנמנע שינבא מי שאינו מוכן בטבעו אל הנבואה. '''אמנם''' בעיון היטב גם כלל זה אינו מסכים עמו בהחלט והדמיון שלו שכתב שאי אפשר שינבא מי שאינו מוכן בנבואה כמו שלא ינבא השור והחמור אינו עולה יפה. לפמ"ש בעצמו שתנאי הכנת הנבואה שיהיה כחו הדמיוני בתכלית השלימות ושכלו ומדותיו. ובזה לא יבדל הנביא מיתר בני אדם כהבדל המדבר מן החי. רק ברב ומעט כי הנבואה ישיג אותה האדם. גם על ידי הכנה הרגליות. והראיה מבני הנביאים ועל ידי קדושה וטהרה ובהכרח יש לכל אדם כח דמיוני ושכלי רק מי שאין הדמיוני שלו חזק על שיעור הראוי א"א שינבא כמו שאי אפשר שמי ששכלו גס ישיג מושכל גדול ומכל מקום נמצא לו קצת שכל רק שאינו על שיעור שישיג המושכל ההוא הגדול ומכל מקום אם ירצה ה' וישפיע שפע הנבואה על האיש הזה אינה בריאה יש מאין. רק בריאה יש מיש בדרך נסיי. כמו שהיה בעניו הנסים שאלישע מלא הכלים שמן מן המעט שמן אשר באסוך ואליהו בכד הקמח שכבר לא היה יש מאין רק יש מיש שעל מעט השמן חל הברכה ויפרץ לרוב. וכן על הכח הדמיוני והשכלי הרפה אם ישפיע ה' שפע גדול נבואי והגם שהוא דרך נס מכל מקום אינה בריאה יש מאין ובענין זה היתה נבואת כל ישראל במתן תורה דרך נסיי לעת הצורך. כן אפשר על דרך נס שינבא גם מי שלא הוכן אל הנבואה. ומכל מקום אינה בריאה יש מאין. ובענין זה היתה נבואת כל ישראל במתן תורה דרך נסיי לעת הצורך ככל הנסים שנעשו להם במדבר [ובזה שטתי מובדלת מן המורה בשתים א) שלדעתו אם לא ינבא מי שראוי לזה הוא נס. ולדעתי אינו נס. ולדעתו שינבא מי שאינו ראוי הוא מן הנמנעות ולדעתי היא מן האפשרות בדרך נס] [ובזה נדחה מ"ש המורה בענין פתיחת פי האתון שהיה רק בחלום כי באמת היה ולא היה יש מאין אחר שיש פה כלי הדיבור גם ליתר בעלי חיים וקצת כח דמיוני רק שלא נשלם ונשלם לפי שעה בדרך נס]: ''' ע"כ.'''
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף