עריכת הדף "
אפיקי ים/א/לו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א-א== א) '''והנה''' לכאורה נראה מכ"ז לדבר פשוט דעיקר טעמא דפטור בנשבע לקיים ולא קיים הוא משום טעמא דקאמרי רבנן במתני משום דליתא בלאו והן שאם נשבע לבטל פטור. וכמ"ש התוס' ז"ל. ולפי"ז הדין פשוט דדוקא קרבן אינו בנשבע לקיים ולא קיים אבל מלקות איכא. דטעמא דבעינן איתא בלאו והן אינו רק לקרבן ולא למלקות כמו שמבואר בד' תוס' כ"ד ע"א ד"ה אלא כדרבא. וכן מבואר בדרש"י ז"ל שם בד"ה בשלמא לר"ל עיי"ש. וכן כתב להדיא הר"ן ז"ל {{ממ|בנדרים דף ח' ע"א}} בד"ה והלא. וכן מבואר בדברי הרז"ה ז"ל בסוגיין דמילתא דליתא בלאו והן לא אימעיטא רק מקרבן ולא ממלקות יעוי"ש. ועי' במל"מ פ"ד מה"ש ובא"מ בתשו' {{ממ|סי' י"ד}}. א"כ פשוט דלפי"ז בנשבע לקיים מצוה ולא קיים פטור רק מקרבן אבל חייב במלקות. וכדברי תוס' ז"ל מבואר גם שיטת הר"ן ז"ל {{ממ|בנדרים ד"ח ע"א}} גבי הא דקאמר שם רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי וגו' ופריך הש"ס והלא מושבע ועומד מה"ס הוא ומשני אלא הא קמ"ל דשרי לי' לאינש לזרוזי נפשי' וכתב הר"ן ז"ל דמעיקרא קס"ד דר"ג אתא לאשמועינן ששבועה חלה ע"ד מצוה כדבר הרשות ומוכח לה מדכתיב נשבעתי ואקיימה ומשו"ה פריך והלא מושבע ועומד הוא דהא מוכחין בפ' שבועות שתים בתרא דהא דכתיב להרע או להטיב בדבר הרשות כתיב קרא ולא בדבר מצוה וכי תימא ה"מ לקרבן דלהרע או להטיב גבי קרבן כתיבא אבל בל יחל איכא אפי' בדבר מצוה א"כ מאי נשבעתי ואקיימה הכי הו"ל למימר דנהי דאימעיטא מצוה מקרבן לא אימעיטא מבל יחל כדחזינא התם בפ' שבועות שתים בתרא {{ממ|דכ"ה ע"ב}} דמילתא דליתא בלאו והן אי נמי בלהבא דאמעיטא מקרבן מלהרע או להטיב ולא אמעיטא ממלקות ולהא ל"צ קרא א"כ מאי קאמר שנאמר נשבעתי ואקיימה ומתרצינן אלא הא קמ"ל דשרי לי' לזרוזי נפשי' כלומר ודאי לא אצטריך האי קרא לומר שהיא חלה לגבי בל יחל אלא ה"ק מנין שדבר הגון הוא להשבע לקיים את המצוה וכו' עכ"ל הרי מבואר שיטתו דנשבע לקיים המצוה חלה שבועתו לגבי בל יחל. וכן הוא שיטת הרז"ה ז"ל בפרקין דחילוק יש בין נשבע לקיים מ"ע ובין נשבע לקיים מל"ת דנשבע לקיים מ"ע אינה חלה מטעמא דליתא בלאו והן ולא אמעיטא רק מקרבן ולא ממלקות דלמלקות לא בעינן לאו והן. אבל נשבע לקיים מל"ת כגון נשבע שלא לאכול נבילות בזה טעמא רבא אחרינא איכא דלא חלה שבועתו גם למלקות משום דאין איסור חל על איסור עיי"ש עכ"פ בנשבע לקיים מ"ע ס"ל ג"כ כשיטת תוס' והר"ן ז"ל דמלקות איכא. הן אמנם דבמ"ש דשי' תוס' ז"ל, ג"כ כהר"ן והרז"ה ז"ל עוד יש לעי' בזה ויבואר לקמן בס"ד:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף