עריכת הדף "
אמרי בינה/דיני טוען ונטען/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== א) '''הגם''' דל"א מגו להוציא לדעת הסוברים כן מ"מ היכא דיש בידו שטר אמרינן מגו להוציא ועיין ש"ע {{ממ|סי' פ"ב סי"ב}} ובש"ך {{ממ|ס"ק כ"ט}} משם תשובת רמב"ן ובטעמ' דמלתא כ' התומי' דאף דמגו לא אלם להוציא ממון מ"מ כיון דמסייע ליה חזקה דשטרך בידי מאי בעי ובמקום דמסייע חזקה להמגו כתב המרדכי דאמרינן מגו להוציא ויש לגמגם בזה דע"כ לא אמרינן היכא דחזקה מסייע להמגו דמהני רק כמו במשארסתני נאנסתי דהחזקה הוא חזקה בפ"ע אף אם אין אנו דנין לגבי ממון מ"מ איכא חזקת הגוף דנבעלה אחר כך אבל לגבי חזקה דשטרך בידי מאי בעי עיקר כח המגו הוא החזקה כמו בסטראי כשדנין על השטר אם הוא פרוע העיקר מה דהלוה א"נ על השטר לומר פרוע הוא משום חזקה דשטרך בידי מאי בעי וכיון דהמלו' מודה דקבל רק דאומר סטראי איתרע השטר רק דיהי' נאמן במגו דלהד"ם ולהד"ם גם כן לא הוי נאמן רק מכח החזקה דשטרך בידי מאי בעי אם כן הכל הוא סוג חד. גם הא בסיטראי זה א"ש אם טוען שהלוה נתן לו ע"ח אחר מע"פ בזה שייך לומר דהיה לו ליקח השטר אם טענת הלוה אמת דפרע לו השטר אבל אם באמת כשהלוה טוען מיד דנתן לו על השטר והמלוה החזיק בהמעות על מלוה על פה אחרת אם כן אינו ראיה מחזקה דשטרך בידי מאי בעי ואמאי יהיה נאמן להוציא ואף די"ל דהיה לו לתבוע שישליש השטר ולא להאמין לו שיחזיר לו אחר כך השטר מ"מ בנתן לשליח לפרוע כמו באבימי כתובות {{ממ|דף פ"ה}} ל"ש חזקה דשטרך בידי מאי בעי לצרף למגו דלהד"ם: '''{{עוגן1|וי"ל}}''' דעיקר הטעם דכ"ז שיש שטר ביד המלוה אף דעומד לפרעו מ"מ יש חזקת חיוב להשטר דכמו שהשעבוד והחיוב הכתוב בשטר זכה בו המלוה כשבא לידו כן נשאר החיוב היינו שיש לו זכות וחיוב הכתוב בו והוא חזקה דמעיקרא דלא נשתנה כח השטר כמו כל חזקה דמעיקרא ה"נ חזקה דמעיקרא דאינו פרוע ועדיין בתקפו וחזקו שהיה לו מעיקרא אף דהוי מילי מ"מ קנין וזכות יש במה שכ' בו ושוה ממון למכור ואינו כמו נייר לצור ע"פ צלוחיתו ואם נאמר דפרוע הוא נשתנה ממה שהיה מעיקרא לכך הוי שפיר בכ"מ מגו וחזקה דלחזקה הזאת לא צריך להמגו דלמגו אם היה אומר לא היה דברים מעולם סגי דשטרך בידי מאי בעי. ועיין ש"ך {{ממ|ס"ק כ"ח}} דהקשה על הבעה"ת וטוש"ע דלמה באומר הלוה שנעשה על תנאי על המלוה להביא ראיה הא כיון דלדברי המלוה השטר כשר וגם אמאי הוי מגו להוציא ולמה שכ' י"ל כיון דלדברי הלוה נתבטל החיוב מעיקרא לא יש לשטר זה חזקה דשטרך בידי מאי בעי כיון דלא התחיל החיוב רק אם לא יקיים הלוה התנאי והוא מודה דמסר לו ובא לידו על תנאי וטוען דקיים התנאי לא התחיל החיוב שוב ראיתי בקצוה"ח {{ממ|ס"ק ח'}} דביאר כן דל"מ מגו אלא לגבי טענת פרעון דגם הלוה מודה דחייל השעבוד והוי כגבוי אלא דהוא הביא ראיה מהא דמשארסתני נאנסתי דהוצרך למגו הואיל דהוא בו"ש או חזקה ולא מהני אף דיש לה שטר אלא ודאי כיון דלדברי הבעל אין כאן שטר ומעולם ל"ה חיוב ושעבוד הוי מגו להוציא וזה אינו ראיה כ"כ דשם לא התחיל כלל החיוב אם היתה בעולה בשעת החיוב אבל כאן עכ"פ התחיל החיוב באם לא יקיים הלוה התנאי ועכ"פ יש חיוב על ידי השטר על הלוה אם יעבור על התנאי ויש עליו חיוב לקיים התנאי וגם מה שכ' דכל הטעם דמהני מגו להוציא במקום שטר דאז הוי כגבוי כבר כ' התומ' דאנן קיי"ל שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי אולם למה שכ' אתי שפיר ביותר כיון דהחיוב והשעבוד הכתוב בשטר נעשה על התנאי ועומד לכך שיקיים התנאי לא שייך כ"כ חזקת השטר שנשאר עוד בחזקתו כמעיקרא כיון דלא זיכה לו לחייב את עצמו בבירור ורק על תנאי. והוי כטוען לבטל השטר מעיקרא ומיושב נמי בזה דברי הפירוש משניות להרמב"ם המובא בש"ך {{ממ|סוף סי' פ"ג}} בטוען אמנה והמלוה אומר שהוא מוקדם דאינו נאמן במגו דהוי להוציא והקשה עליו הא מוקדם כשר לגבות מב"ח ואם כן הוי במקום שטר ולמה שכ' כיון דטוען לבטל השטר מעיקר' ולא הוי חזקת חיוב דשטר ל"מ לגבי' מגו להוציא: '''{{עוגן1|ובזה}}''' יש ליישב דברי רבינו יונה בש"מ כתובות דמתרץ על קושית תוס' סוגיא דפוגמת דלכך פוגם שטרו אינו נאמן המלוה במגו דהוי מגו להוציא והקשה בנה"מ שעל רבינו ירוחם הא בשטר אמרינן מגו להוציא. ולמה שכ' כיון דכל הטעם הוא הואיל דהשטר הוא בחזקת חיוב חזקה דמעיקרא כל זמן שהוא ביד המלוה אם כן שם בפוגם איתרע החזקת חיוב דהרי ראינו דישנו השטר ביד המלוה אף דנפרע מקצתו רק דאעפי"כ גובה בשבועה דחזקה דשטרך בידי מאי בעי הוא על הנשאר דאם פרע כולו למה הניח השטר ביד המלוה אבל חזקת חיוב היינו חזקה דמעיקרא שנשאר בחיובו ותוקפו זה ודאי איתרע כיון דהודה {{עוגן|קפג.}}המלוה דפרע מקצתו ולכך כתב שפיר דהוי מגו להוציא אף דהוי במקום שטר מ"מ הוי כליתא לענין זה כיון דחזקת חיוב איתרע תו לא מסייעי חזקה להמגו ואי דמסייע החזקה דשטרך בידי מאי בעי זה הוי ככח המגו דכל כח המגו שהיה נאמן הוא מכח החזקה הנ"ל: '''{{עוגן1|ועיין}}''' במה שכתבתי בהגהותי לספר ד"ח לאאמ"ו ז"ל דיני חזקת קרקעות {{ממ|סי' י"ג}} שם כתבתי ליישב דברי רבינו יונה הנז' בדרך אחר על פי מה שכ' משמו בש"מ ב"ב {{ממ|דף ל"ג}} בהא דרבה בר שרשום דלמה לא יהיה נאמן במגו דלקוח עד שיאכל וכ' דכ"ז שלא אכל הוי מגו להוציא ואעפ"י שיש שטר בידו כיון שאין דינו ליטול מן היתומים אלא בשבועה אם באת לומר שיטול בלא שבועה במגו הו"ל מגו לאפוקי ממונא מבואר דסובר דכיון דבלעדי המגו היה חייב שבועה אף שיש שטר לא מהני מגו להוציא כיון דבלעדי המגו הי' חייב שבועה ואולי לא ירצה לישבע הו"ל מגו להוציא וממילא אתי שפיר בפוגמת דלכך א"נ במגו דל"ה פוגם כיון דנאמר לפטור אותו ע"י המגו משבועה ולהוציא ל"מ. וע' בשער משפט דיני מגו {{ממ|אות ב'}} דנסתפק בזה בנשבעין ונוטלין דיש להן זכות ליטול בשבועה אם מהני מגו לפטור משבועה ומדברי רבינו יונה הנז' מבואר דאם בלעדי המגו חייב שבועה הוי מגו להוציא אף במקום שטר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף