עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ו" (פסקה)

== א ==

'''ודריוש מדאה קבל וכו'.''' הנה אין ספק כי ראוי לתת טוב טעם ודעת אל הודיע אלהים אותנו שהיה מדאה ומספר שניו ואומר קבל מלכותא ולא נאמר מלך כבר שנין וכו' ועוד אומר שפר וכו' כי יאמר נא מה פעל ועשה ואנחנו נדע כי היא ישרה בעיניו ונפשו אותה ויעש ככל דרך איש הישר בעיניו יעשה ומה זה אומרו שפר קדם דריוש ולא אמר כהתימו לומר כבר שנין שתין ותרתין והקים על מלכותא וכו' ועוד אומרו לאחשדרפניא כי אין ללמ"ד הזאת טעם ולא ריח והראוי יאמר אחשדרפניא וכו' וגם כל הודעת הקמת אחשדרפניא אין צורך בה כי אם בםרכין תלתא על די דניאל חד מנהון וגם למה זה הודיענו את מםפרם כי ק"כ היו ועוד באומרו ועלא מנהון סרכין תלתה וכו' הראוי יאמר ודניאל חד מנהון ולא די דניאל וגם מה צורך אלינו כי נדע כי על דלא להוא נזיק עשה הדבר. ועוד איך על ידי זה מצול מלהוי נזיק וגם אי זה הוא נזק שיירא ממנו ועוד באומרו אדין דניאל דנא מי לא ידע כי זה היה ולא אחר ומה ענין אומרו דנא ועוד באומרו וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי כי הלא בכלל אומרו וכל עלה לא יכלין להשכחה הוא ולמה הוכפל ומה ענין שלו ושחיתה ומה בין זה לזה ועוד באומרו די לא נהשכח לדניאל דנא מה ענין אומרו דנא וגם זה החלם בלשון די שהוא בלתי צודק בהתחלת דברים:

'''והנה ''' ארז"ל מה תלמוד לומר כבר שנין שתין ותרתין אלא שביום שנכנס נ"נ להיכל בימי יהויכין נולד שטנו דריוש הרי ע' חסר א' למיום שכבש את יהויקים ועד שנה א' לבבל עמד דריוש והשלימה לקיים מה שנאמר בשנה א' לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר הומלך על מלכות כשדים ע"כ. ולפי זה יתכן בכוונת הכתוב קרוב למאמרם ז"ל כי הנה מאשר בלשאצר לבדו מת והממלכה נכונה וכל חיל הכשדים חיים כלם עדנה הלא יורה כי לא מלאו הימים אשר קצב ה' לבבל להביא עליה את כל הדברים הרעים שבירמיה אך לעומת זה ראה נראה כי החלו לנפול כי מלך אין להם מקרב אחיהם כהם כי אם מזרע מדי כי זה יורה כי באה עת פקודתם ותתום מלכותם כי נכריה עבודתם על כן בא הכתוב להגיד מראש מה זה ועל מה זה באומר ודריוש מדאה קבל מלכותא וכו' לומר גם שהוא מדאה ולא מקרב עמם אין זו הוראת נפילת כללותם כי הלא לא בחיל ולא בכח לכד המלוכה כי אם הם מעצמם קיימו וקבלו אותו למלך עליהם בראותם כי מת גבורם וז"א קבל מלכותא וכן מצינו קבלו רז"ל כי בלשאצר נלחם עמו ונצחו ויעש משתה ועדיין היה דריוש סמוך לעיר ובלילה ההוא במות מלכם נועצו גדולים אשר בארץ המה להמליך עליהם את מדי כדבר דניאל באומר ויהיבת למדי ופרס והמה יצאו את העיר והמליכוהו באופן כי לא נהרסו ממצבם ובעמדם יעמודו ועוד להם אך המלוכה שהם המליכו עליהם איש נכרי כדבר ה' ביד דניאל ואם יאמר איש למה לא השליטם האלהים להמליך עליהם מקרב אחיהם לזה אמר כבר שנין שתין ותרתין כי לפי מנין זה כנזכר מרז"ל לא נותר בהם חלקם בחיים כי אם השנה ההיא ואחרי כן היה מעותד לכבשה על כן גם מעתה יהי לו אשר לו:

'''ועל ''' פי הדברים האלה ימשכו הכתובים הבאים על דרך אשר נדרוך בו בביאור שני בכתוב הראשון הזה מקושר עם כל מה שאחריו והוא כי כאשר יקום מלך חדש על .הארץ עד אשר לא חזקה הממלכה בידו היו יהיה לו לב רגז ופחד פן תשנא צבו המון עם הארץ או גדוליה ושריה ויקשרו עליו קשר להעבירו ככל הקורות את מקצת מלכי ישראל ככתוב בספר מלכים והן אמת כי לו יהי המלך מארצם וממולדתם ומקרב עמם תקל חתיתו ומוראו ולא יעריץ כי זאת ישיב אל לבו הן עם אחד ושפה אחת לכלנו ומדוע יבגדו בי אך בהיותו איש נכרי אשר לא אחיהם הוא אז ירך לבבו ותפול עליו אימתה ופחד כי לא יהיה נכון לבו בטוח בהם והנה אם המלך ההוא ביד חזקה וחמה שפוכה לכד המלוכה כי מלך עריץ וגדול הוא לא יירא מהם כי תפול חתיתו עליהם ועוד לא ירימו ראש נגדו אך אם הם המליכוהו ולא ממנו מבלי אין בהם גבר יצלח למלוכה אז יחרד לבבו פן יתהפך לבבם להמליך עליהם איש מקרב עמם ועל הכל יתגדל מוראו ומורך לבבו אם מלך זקן יהיה אשר לא יוכל לצאת ולבא כבחור מעם איש נבור חיל ישחק לפחד ולא יחת יצא לקראת נשק אשר מפחדו יגורו אילי הארץ מהפר בריתם אתו פן כאיש מלחמה יעיר קנאה להשיב להם גמול כמעשה ידיהם אך במלך זקן לא ישיתו לב באמרם כי הוא רפה ידים להעיר מלחמות ולחגור חמות. באופן כי כאשר יקום מלך חדש ממש והוא איש אשר אלה לו שמולך על עם אשר לא ידע תמול שלשום וגם לא לכד המלוכה בכח ידו שיראוהו אנשים וגם הוא מלך זקן יחרד לבו בהתחדשו טרם התחזקו במנכות ויהיה נועץ להתנכל בדרך ישכון אור ילך בטח ולא יירא מפחד פתאום. והנה שלש אלה איפה הם כאן נמצאו וכאן היו בדריוש מדאה אשר הומלך על מלכות כשדים והועלה זכרונם בפסוק הזה באומרו ודריוש מדאה שהוא היותו מעם אחר וגם קבל מלכותא כי לא לכדה בחזקת היד כי אם קבלה מהם ומה גם שהיה אחרי נפלו שהומלך בעת ההיא להעדר זולתו כמאמרם ז"ל וגם היה כבר שנין שתין ותרתין כי בן ששים לזקנה והוא עבר לפניהם זה שנתים: