עריכת הדף "אלשיך/בראשית/לח" (פסקה)

== א ==

'''ויהי בעת וגו'. ''' מהראוי יאמר וירד יהודה מאי ויהי בעת ההיא אך הנה ארז"ל {{ממ|שם פ' פ"ה}} כי על יהודה נאמר בגדה יהודה ותועבה עשה כי חילל יהודה וגו' ובעל בת אל נכר היא בת שוע אשר לקח והלא כמו זר נחשב יכשול לבלתי קחת אשה הגונה אליו: 

'''ועל ''' פי דרכנו נשית לב מה זה מיהר הוא יתברך לפגוע בער ואונן בני ז' שנים בלתי בני עונשים לא לשמים ולא לארץ. וגם למה לא הוזכר שם בת שוע אשת יהודה רק שם אביה משא"כ בתמר שנהפך הענין: 

'''אך ''' הנה ארז"ל {{ממ|שם}} שבטי' היו עסוקים למכור את יוסף כו' והקב"ה עסוק להוציא את מלך המשיח והלא יקשה כי כמה שנים עברו עד בא פרץ עד כי גדלו ער ואונן ולקחו את תמר ומתו ובא אליה יהודה ותלד את פרץ. ואיך יאמר כי בהיותם עסוקים למכור כו' היה הקב"ה עסק להוציא את המשיח: 

'''אך ''' הנה מאז היה חפצו ית' יקח אשה הגונה את תמר או דומה לה ולהוציא ממנה את פרץ מיד ולא ע"י יבום שאז היה כחו גדול כנודע מחכמי האמת כי על בא דוד מכח הייבום הורע כחו ואפי' בהולדו לא היה ראוי יהיה רק נפל לולא ניתנו לו מאז ע' שנים משנות האדם ומי גרם לו אלא שנכשל בבת איש כנענית בת אל נכר בלתי ראוי מצד עצמה כי ע"כ לא הוזכר שמה. וע"כ יצאו בניו בלתי הגונים להוציא מהם מלכות בית דוד עד חזר הוא ית' והוציאם פעם שנית מבטן תמר דרך ייבום שהיה כלי טהור ויצליחו למלוכה אחר אשר הורקו מכלי אל כלי. ואיך נתגלגל וטעה יהודה בבת שוע מתחלה. ע"כ הקדימה תורה ואמר' ויהי וגו' והוא דרך ארץ גדול מאד הלא הוא כי כמה וכמה טובות המתחבר לצדיקים מהמרדף ריקים. כ"א היה יהודה עם אחיו ובית אביו לא היה נכשל בבת שוע כאשר בקנות לו חבר את איש עדולמי כי עת רעה היתה. וז"א ויהי בעת ההיא לאמר הנה ווי ואבוי היה בעת ההיא כי ירד יהודה מאת אחיו הצדיקים ויט עד איש עדולמי כי ע"י כן למראה עיניו הביט וירא שם יהודה בת איש כנעני ולא שת לבו אל ייחוסה ואל כשרותה ועם היות כי ויקחה דרך ליקוחין ואישות ואח"כ ויבא אליה לא שוה לו כי לא טוב לבם עם אל כי ע"כ בת אל נכר קראה ה'. וע"כ ויהי ער רע ואונן שיחת ארצה כי לא הוכנו להטיב ובחמלת ה' עליו למהר בייבום יהודה כי פרץ הוא ער וזרח הוא אונן כנודע באופן שמיתתם מיד היתה ע"צ הרחמים למהר טובם. וזהו וימיתם ה' למהר הוצאות המשיח. או יאמר ויהי וגו'. בראות יהודה את סיגופי אביו בשק במתניו וממאן להנחם ואומר כי ארד אל בני וגו' ושעל ידו ירד יוסף מצרימה לעבד נמכר יוסף ואז קבל גלות על עצמו ווי צרה. וזהו ויהי בעת ההיא וירד גם הוא מאת אחיו ועד עדולם בא כבוד ישראל וגם ה' הסכים בתשובתו ויסור יסרהו גם הוא שקבר אשתו ובניו על שלא גמר המצוה כמ"ש ז"ל. או יאמר בהזכיר מאמרם ז"ל שהורידוהו אחיו מגדולתו כי כאשר אמר לכו ונמכרנו אם היה אומר נשיבהו אל אביו היו שומעין לו ועל כן בעטו בו ולעומת זה מצאנו ראינו כי אביו משבחו ואומר מטרף בני עלית כי על דבר יוסף עלה במעלה. ואיך הורד גאונו על כן יתכן כי גם זה מאמרו ית' פה. ויהי בעת ההיא וי וצרה היתה בעת ההיא כי מכרוהו. אך לא ע"כ יאשם יהודה להיות ירוד לפניו ית' כי הלא לא יבצר כי יהודה גבר באחיו והציל ממות נפש יוסף כי אלמלא יהודה היה מת בבור מרעב ללחם ומצמא למים ולמחיה היה לו אז יהודה ליוסף וע"כ מאז נגזרה עליתו במעלות. וזהו וירד יהודה. כלומר מה שוירד הוא מאחיו בלבד. אך לא מהקב"ה ואשר קבר את בניו לא היה רק על נשואים בלתי הגונים אשר עשה כי וירא שם יהודה בת איש כנעני כו' ועל כן יצאו בנים בלתי הגונים וימיתם ה'. אך אחר כך הוליד את פרץ שממנו הושתת ממלכת ישראל ועם כל זה על שלא גמר המצוה להצילו גם מעבדות כאשר הציל ממות נפשו על כן נצטער בהיות נדחה מאת אחיו. ומה גם במה שכתבנו על פסוק גור אריה יהודה מטרף בני עלית שמתחיל שלא לנוכח ומסיים לנוכח שהוא כי שלא לנוכח ידבר על מלכות בית דוד כי מתחלה היה גור קטן מולך על יהודה בחברון שבע שנים ואח"כ אריה מלך גמור על ישראל כולו כאריה בחיות והטעם הוא על כי אתה בני יהודה מטרף בני יוסף עלית במעלה. וע"כ כמקרך יקרה גם לדוד כי כאשר בתחלה לא משלת כי אם על עצמך ולא על אחיך באומרם לכו ונהרגהו ובהשליכם אותו הבורה כי לא משלת בם למונעם. רק על עצמך מלעשות כמעשיהם כן דוד תחלה היה מושל על שבטו הוא יהודה לבדו וכאשר אחרי כן מטרף בני משלת על כלם ואמרת מה בצע כי נהרוג כו' והצלתו. כן גם דוד יהיה כאריה מושל בכל השבטים וכן אשר בתחלת מלכות בית דוד כרע בימי ירבעם ורבץ בימי החורבן. גם זה על מה שאירע לך בטרף בני והוא כי כאשר ירד יהודה מאת אחיו שהורידוהו מגדולתו זולת בנימין שלא היה נכנס בזה כן רחבעם דחו אותו השבטים. זולתי יהודה שהוא שבטו ושבט בנימין והרביצה מעין חרבן ביתו במות תשתו ובניו. וזה יתכן בכונת המסרה והיא ויהי בעת ההיא ג' במסורה. {{ממ|א}} ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכול כו' אל אברהם כו'. {{ממ|ב}} ויהי בעת ההיא וירד יהודה כו'. {{ממ|ג}} ויהי בעת ההיא וירבעם יצא כו' והענין כי הנה ארז"ל שעל ידי מה שבעת ההיא כרת ברית אברהם עם אבימלך מלכו כמה מלכים באומות לפני מלך מלך בישראל: 

'''ונבא ''' אל הענין כי כאשר היה וי בעת ההיא שאבימלך דבר אל אברהם שמלכו זרים ונתמעטה שרר' ישראל. כן וי היה בעת ההיא שוירד יהודה מאת אחיו: 

'''ומה ''' היתה הרעה הלא היא ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים וימצא אותו אחיה השלוני כו' שבישרו על מלכות י' השבטים שיוסרו מבית דוד. כי זה היה מאז ירד יהודה מאת אחיו כמדובר: