עריכת הדף "
אלשיך/בראשית/לז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''וישב יעקב בארץ מגורי אביו כו'. ''' הנה פסוק זה יראה בלתי מקושר לא למעלה ולא למטה. והנה אמרו רז"ל {{ממ|ב"ר פרשה פ"ד}} בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעה"ב אלא וכו' הנה שקשרו הכתוב אל מה שאחריו אך עדיין קשה במאמרם כי הלא ענוש לצדיק על בקשו שלוה בעוה"ז הלא כמו זר נחשב. כי למה לא יאכל פירות תורה ומצות בעה"ז והקרן לעה"ב והנה שמעתי אומרים כי זה תירץ באומרו לשון בקשה באומרו בקש ולא אמר רצה. כי גם את הטוב יקבל איש מאת אלהים אך לא שיבקשנו ויחזור אחריו. והן אמת שהבקי במדרשים יראה פעמים אין מספר אומרו בקש במקום רצה. אך אחשבה תירץ הענין בהתימו לומר לא דיין וכו' כי זולת הייתור ראוי לשים לב אל אומרו מה שמתוקן להם ולא אמר מה שמזומן להם וכיוצא בלשונות אלו. ולא לשון תקון שמורה שמתוקן להם מה שהיה חסר תקון והנה כמה צדיקים מצינו שלא יאכילה פירות תורה ומצות. המיוחדות לאכול פירותיהן בעה"ז כר' חנינא בן דוסא ורבי אלעזר בן פדת ודומיהם ומה נעשה מפרי תורתם ומעשיהם. והנה על מאמרם ז"ל אמרה תורה לפני הקב"ה כתיב בשמאלה עושר וכבוד למה בני עניים. והשיב להנחיל אוהבי יש כו' ומה ומה זו תשובה ינחילם הקרן בעוה"ב והפירות בעוה"ז. אך הוא שאומר הוא ית' אם אאכילם פירות בעה"ז. ילכו פירותיהם במה שהוא הבל שהוא טובות העה"ז ולא במה שהוא יש על כן יעשה מהפירות קרן קיימת לעה"ב. וזה יאמר פה בקש יעקב וכו'. ושמא תאמר האם יחסר ליעקב יושב אוהלים מה שיאכל פירות בעה"ז. לז"א לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם מפרי מעשיהם שהוא טובות העה"ז שהמה הבל מתוקן להם ונעשה טוב רוחני שאין תיקון גדול מזה אלא שמבקשים גם טוב בעה"ז: '''ועל ''' דרך הפשט מקושר גם כן אל מה שלמטה יאמר בשום לב אל אומרו בארץ מגורי אביו שהוא מיותר והיל"ל וישב יעקב בארץ כנען. אך לזה נזכירה מאמרינו על פסוק ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו' שראוי לשית לב אל הכניסו בלשון יחיד וצאתו בלשון רבים. וכן נכנם בגרות ויצא בעבדות ועינוי. אך הורה כי מיצחק מתחיל הארבע מאות שנה. והוא כי יש גרות בעלמא ויש שעבוד עצמיי. אמר ידוע תדע שתי ידיעות. אחד כי גר שהוא גרות וטלטול בעלמא יהיה זרעך שהוא מעת בא לך זרע שהוא מיצחק שנקרא לך זרע טרם הגיעם לכלל רבוי. אך בהגיעם לכלל רבוי אז ועבדום כשיהיו רבים וענו אותם שהוא במצרים ובין הגרות והעבדות הם ארבע מאות שנה: '''ובזה ''' יובן מאמרו יתברך אל יצחק באומרו שכון בארץ כו' גור בארץ וגו' וגם שינוי הלשון. אך הוא כי אחרי צוותו יתברך ישכון בארץ כנען. הנה יוכל יצחק לומר איך אשכון בארץ הזאת. והלא אתה אמרת גר יהיה זרעך בארץ לא להם אך ארץ כנען הלא לנו היא. ואיך ינוכה בה הגרות. לז"א גור תחשב גר בארץ הזאת כי לא לכם היא כי לזרעך אתן לעתיד ולא מעתה. וזה גם כן כיון באומרו בארץ לא להם כי עדיין אינה להם ועדיין ביעקב היה נמשך הגירות. ואלו היה בשלוה היה נפסק חוט הגירות ולא ימנו מאז הארבע מאות שנה והיא הפסד עצום ורב. על כן אמרה תורה הנה וישב יעקב ביישוב ובשלוה. בארץ שהיו גר בה אביו לקיים הגרות וזהו בארץ מגורי אביו. כי ארץ לא להם תחשב אף היא כי הוא בארץ כנען ולא לישראל עדיין באופן כי ביישובו היה נפסק חוט הגירות. ויתחיל הארבע מאות שנה מזרע יעקב לכן אלה תולדות יעקב וגו' שע"י היות יוסף עיקר התולדות נמשך אחריו אל השעבוד האמיתי. ותמנע שלותו מעתה ולא יפסיק חבל מספר שנות הגרות: '''עוד ''' אפשר ויקושר הכתוב גם עם הקודם והוא להורות מה בין בחירת עשו לבחירת יעקב. והוא כי למעלה נאמ' בעשו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. ופירשו ז"ל כי אמר עשו הלא לנו נחלה היא ארץ כנען וחוב הוא גלות מצרים. מי שנוחל את אביו כורע חובו על כן וילך מכל תחום הארץ לבל יגלה מצרימה. אך יעקב היפך כי בחר בגירות שהיחל בו יצחק. וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו ולאיזה טעם עשה כן כי בחר שבזרעו יתקיים גר יהיה זרעך בשביל ארץ כנען. כי הפורע חוב אביו יורש נחלתו וז"א בארץ כנען שהבי"ת בי"ת בעבור. ובזה אינה מיותרת אחר שנאמר בארץ פעם אחרת: '''עוד ''' יתכן ויהיה הקשר אמיץ בסמוך לנו למעלה ולמטה. והוא כי באה תורה ללמדנו דעת כמה וכמה צריך יזהר אדם על שלום ביתו כי רע עליו שביב אש קנאה בתוך ביתו המביאה לידי שנאה מכל מחנות שונאין אנשי מלחמה שמדלתי ביתו וחוצה. כי הביטה וראה מה גדלו ועצמו מאד בני עשו ואלופיו ושריו יחדו שונאי נפש יעקב הנזכרים. ועם כל אלה וישב יעקב ביישוב ושלוה ואין מחריד מכלם. עם היות בארץ מגורי אביו שהיו גר ומטולטל שם אביו מרגשת תושבי הארץ. באופן היו ליעקב שגי סוגים שכנים רעים וחטאים שונאי נפשו. אלופי עשו ותושבי הארץ נוסף על היות בארץ כנען שהיא ע"י ייסורין ועם כל זה בהיוח שלוה בארמנותיו בלי קנאה היה ביישוב. אך אלה תולדות יעקב כו' שע"י שנתגלגלה קנאה ושנאה בביתו ובחומותיו מאז לא שלו ולא שקטו לא נח כהמשך הסיפור: '''או ''' מעין הדבר הזה הורה ג"כ כי כל אויבי איש לא ישלטו להצר לו. כל עוד שאין בו ובביתו עון. כי אין ערוד ממית כו' וזהו וישב כו' לומר ראה כי עם כל האלופים הנזכר וישב יעקב ביישוב ושלוה. עם היות בארץ מגורי אביו כו' עד שואלה כו' שגתגלגלה ביניהם אשמה מה מהדבה והקנאה ויתעתדו מאז לגלי צרות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף