עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/רמד" (פסקה)

==א==

[א] '''וקוצץ וכו'.'''  בשם הרמב"ם בסתם, ותמיה לי דרמב"ם למד מדין איגרת בסימן רמ"ז, אבל במרדכי פרק קמא דשבת בשם ספר התרומות כתב זה לשונו, כותים שכיר או שפחה שהדליק נר או עשה אש בשביל ישראל אסור ואין להתיר מטעם דהוי כמו קצץ דמותר דהני מילי שולח איגרת שאין גוף ישראל נהנה מגוף האיסור אבל הכא הישראל נהנה מדבר האיסור גופו ממלאכת שבת ודאי אסור אם נעשה בשביל הישראל עד כאן לשונו, ובספר התרומות גופיה סימן רכ"ב ביאר יותר וסיים וזה לשונו ולא דמי לאיגרת שאין גוף הישראל נהנה מגוף ההוצאה וההולכה עד כאן לשונו, וכן כתב האגודה פרק קמא דשבת וסמ"ג וכלבו, אם כן אמאי סתמו בעל שולחן ערוך הכא להתיר אף שנהנה מגוף מלאכות השדה ואבנים וכתיבה ואריגת הבגד המבוארים בסימן זה, וכן למד בהגהות אשירי פרק קמא דשבת מזה לאסור אף בעשיית מלבוש. ואין לומר דכל הנך פוסקים מיירי לענין אם כבר נעשה אם מותר ליהנות ממנו בשבת עצמו, אבל לדינא מותר ליתן לו, דאם כן מה מייתי מאיגרת. שוב האיר עיני בהגהות מיימוני פרק קמא דשבת שכתב נמי דברי הפוסקים הנזכרים לעיל זה לשונו, כלים לכובס וכו' אבל לתקן מלאכת ישראל בבית ישראל לא מהני קציצה, וכן בכל מלאכה שישראל נהנה ממלאכות איסור כגון נכרי שהדליק נר או שעשה אש אפילו קצץ אסור ולא דמי לאיגרת וכו', עד כאן לשונו. ולכאורה תמוה דסותר עצמו דהא כשנהנה ממלאכות איסור כמו כלים לכובס אף בבית כותי אסור, וכן בספר התרומות שם קשה טובא עיין שם כי קיצרתי. לכן נראה לי דבאמת בבית כותי מותר הכל כשקצץ אף שנהנה ממלאכת איסור ואין איסור אלא בבית ישראל כמו נר ואש דמסתמא עושה בבית ישראל או לפניה, והא דהקשה מאיגרת היינו כמו שכתב המרדכי וספר התרומות שם דכיון שכתב ישראל ניכר הוי כמו בבית ישראל לזה אמר דאפילו הכי מותר כיון שאין נהנה מגוף ההוצאה. ועתה יתבאר דאין מחלוקת בין הפוסקים דהא דמתיר הרמב"ם ושולחן ערוך בקצץ היינו בית כותי דוקא כמו שכתב בסעיף ה' וכמו שכתבו כל הפוסקים ובסימן רנ"ב סעיף ב', והגהות אשירי שלמד מפוסקים הנזכרים לעיל שגם במלבוש שעשה הכותי בביתו אסור לא ירד לכל זה והניח לו מקום: