עריכת הדף "אליה רבה/אורח חיים/קעט" (פסקה)

==א==

[א] '''[לבוש] יש אומרים הרשות וכו'.'''  זה לשון מלבושי יום טוב דעת הטור וכבר דחהו בית יוסף עד כאן לשונו. ואני אומר דבאמת שדחהו בית יוסף לגמרי וכתב דלכולי עלמא בנטל ידיו אסור לאכול ולשתות לגמרי עד שיברך ברכת המזון, ושכן פסק הרא"ש וכן סתם ופסק בשולחן ערוך. אבל פליאה בעיני שלא יצא הבית יוסף ידי חובות עיונו בזה שמצאתי בבעל הלכות גדולות דף י' ואי בעיא למישתא מים או למיטעם מידי בתר דמאשי ידיה מברך ושותה והדר מברך ברכת המזון, עד כאן. הרי להדיא כדברי הטור, וכן מוכח לי בספר שבלי הלקט דף י"ט ע"ב וספר תניא סימן כ"ה, וכן משמע מדברי רש"י סוף פרק אלו דברים עיין שם ודו"ק כי קיצרתי, וכן כתב להדיא בספר תניא דף ל"ד ע"ב, ובספר זכרון לר"י הכהן פרק כיצד מברכין. וראיתי שגם הב"ח חולק על בית יוסף במה שכתב דהרא"ש היא נגד דעת הטור, והאריך ומפרש דהרא"ש סבירא ליה כטור, ומכל מקום מסיק הב"ח ומגן אברהם בסוף דירא שמים לא יאכל וישתה אף בברכה אחר שנטל ידיו עיין שם. וגם עליו התמיה ואין ספק שאילו ראה הב"ח דברי גדולים הנזכרים לעיל שהבאתי היה פוסק להלכה למעשה כטור. ויותר תימא עליהם שלא ראו דברי הרא"ש פרק ערבי פסחים והביאו בית יוסף גופיה לקמן סימן רע"א שכתב זה לשונו, אף על גב דמשי ידיה אין צריך לברך ברכת המזון אלא מברך על מה שאוכל וישתה כמו בהב לן ונברך עד כאן לשונו. הרי מפורש דהרא"ש סבירא ליה כטור וכן משמע בתוס' שם דף מ"ב ובמרדכי וקיצור פסקי הרא"ש שם ואבודרהם דף קל"ג להדיא, וגדולה מזו כתב בחידושי רשב"א שם דהב לן ונברך גרוע מנטל ידיו דהא קיבל עליו בפירוש לברוכי, לכן אני אומר להלכה למעשה כדברי יש אומרים אלו שכתב הלבוש שהרשות לאכול ולשתות כשמברך לפניו ומכל מקום אם אינו רוצה לאכול ולשתות עוד אסור להפסיק בדיבור כן נראה לי, וכן משמע במגן אברהם ובב"ח אפילו בלא דיבור אין להפסיק שיעור כ"ב אמה ועיין לעיל סימן קס"ו ולקמן סימן קפ"א: