אליה רבה/אורח חיים/קעט

אליה רבה ‏ אורח חיים קעט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] יש אומרים הרשות וכו'. זה לשון מלבושי יום טוב דעת הטור וכבר דחהו בית יוסף עד כאן לשונו. ואני אומר דבאמת שדחהו בית יוסף לגמרי וכתב דלכולי עלמא בנטל ידיו אסור לאכול ולשתות לגמרי עד שיברך ברכת המזון, ושכן פסק הרא"ש וכן סתם ופסק בשולחן ערוך. אבל פליאה בעיני שלא יצא הבית יוסף ידי חובות עיונו בזה שמצאתי בבעל הלכות גדולות דף י' ואי בעיא למישתא מים או למיטעם מידי בתר דמאשי ידיה מברך ושותה והדר מברך ברכת המזון, עד כאן. הרי להדיא כדברי הטור, וכן מוכח לי בספר שבלי הלקט דף י"ט ע"ב וספר תניא סימן כ"ה, וכן משמע מדברי רש"י סוף פרק אלו דברים עיין שם ודו"ק כי קיצרתי, וכן כתב להדיא בספר תניא דף ל"ד ע"ב, ובספר זכרון לר"י הכהן פרק כיצד מברכין. וראיתי שגם הב"ח חולק על בית יוסף במה שכתב דהרא"ש היא נגד דעת הטור, והאריך ומפרש דהרא"ש סבירא ליה כטור, ומכל מקום מסיק הב"ח ומגן אברהם בסוף דירא שמים לא יאכל וישתה אף בברכה אחר שנטל ידיו עיין שם. וגם עליו התמיה ואין ספק שאילו ראה הב"ח דברי גדולים הנזכרים לעיל שהבאתי היה פוסק להלכה למעשה כטור. ויותר תימא עליהם שלא ראו דברי הרא"ש פרק ערבי פסחים והביאו בית יוסף גופיה לקמן סימן רע"א שכתב זה לשונו, אף על גב דמשי ידיה אין צריך לברך ברכת המזון אלא מברך על מה שאוכל וישתה כמו בהב לן ונברך עד כאן לשונו. הרי מפורש דהרא"ש סבירא ליה כטור וכן משמע בתוס' שם דף מ"ב ובמרדכי וקיצור פסקי הרא"ש שם ואבודרהם דף קל"ג להדיא, וגדולה מזו כתב בחידושי רשב"א שם דהב לן ונברך גרוע מנטל ידיו דהא קיבל עליו בפירוש לברוכי, לכן אני אומר להלכה למעשה כדברי יש אומרים אלו שכתב הלבוש שהרשות לאכול ולשתות כשמברך לפניו ומכל מקום אם אינו רוצה לאכול ולשתות עוד אסור להפסיק בדיבור כן נראה לי, וכן משמע במגן אברהם ובב"ח אפילו בלא דיבור אין להפסיק שיעור כ"ב אמה ועיין לעיל סימן קס"ו ולקמן סימן קפ"א:

ב

[ב] [לבוש] ויברך תחילה וכו'. ואם הוא לחם צריך גם נטילת ידים, וכן משמע בתוס' ברכות דף מ"ב ד"ה ר' זירא וכו':

ג

[ג] [לבוש] ואינו מזקיק וכו'. כתב הב"ח אף שרשב"ם ורשב"א פרק כיצד מברכין לא פסקו הכי מכל מקום אין להחמיר כי בטלה דעתם ברוב פוסקים עד כאן לשונו. ואשתמיטתיה דברי הרשב"א פרק כיסוי הדם שפסק להדיא כמו רוב פוסקים דאינו מזקיק ברכה אחרונה, גם בפרק כיצד מברכין מסיק וכתב זה לשונו, אבל הרי"ף לא כתב כן:

ד

[ד] [לבוש] ויש אומרים דהב וכו'. זה לשון השולחן ערוך ואכילה דינו כשתיה להרא"ש אבל להרבינו יונה ור"ן אכילה שאני וכו'. ונראה מדבריו לפסק הלכה כהרבינו יונה ור"ן כי הרא"ש הוי יחיד לגביה, וכן משמע בלחם חמודות דף נ"א. ואני תמה על בית יוסף הא תוס' פרק כיצד מברכין דף מ"ב ד"ה איכא וכו' וד"ה תיכף וכו' כתבו להדיא כהרא"ש וכן ראיתי במרדכי ואגודה וחידושי רשב"א שם וכלבו דף כ"ד ותשב"ץ סימן שי"ד, ורבינו ירוחם דף קנ"ט וספר צידה לדרך וספר זכרון להגאון ר"י הכהן ואבודרהם שם להדיא, ואם כן רבינו יונה ור"ן ודאי יחידאה הם. גם תמיהני על בית יוסף מנא ליה דהר"ן סבירא ליה כרבינו יונה הא כתב זה לשונו, בפרק כיסוי הדם כתב ר' משולם ולענין נמלך צריך לחזור ולברך על השחיטה ואינו דומה ליושב ואוכל בתוך סעודתו דאף על פי שגמר בלבו שלא לאכול אינו חוזר ובוצע כדאמרינן אפילו גמר ואפילו סילק מותר לאכול עד שיטול ידיו דהתם משום דיש קבע לאכילה ופעמים שאדם יושב בסעודה קטנה וממשיך לסעודה גדולה, אבל לשחיטה אין קבע, ומשום הכי נמלך וחוזר ומברך עד כאן לשונו. ואם כן אפשר דסבירא ליה לר"ן דאכילה אסור כשתיה והיינו כל שאמר הב לן ונברך או שנטל ידיו דבסילק השולחן לבד לא הוי היסח הדעת, ולזה מתרץ בשחיטה דקיימא לן דבסילק לבד הוי היסח הדעת הוא משום דלשחיטה אין קבע ודו"ק. והבית יוסף הבין מדבריו דבשתיה קאמר דאין לו קבע לכן אסור בהב לן ונברך, ולא ידעתי מנא ליה דמדברי הר"ן הנזכר לעיל מבואר דאין חילוק, וכדמשמע פשטא דש"ס, ובר מן דין נדחק הבית יוסף מאוד בפירוש הר"ן עיין שם ולמאי שכתבתי רווחה שמעתתא דר"ן. שוב מצאתי בחידושי רשב"א פרק כיסוי דם שכתב נמי ללשון הר"ן רק במקום תיבת, אבל לשחיטה אין קבע, ונראה וניכר כבית יוסף שהיה גם לפניו נוסחא זו בר"ן וזה גרם לו לדחוק כדבריו, וכן במעדני מלך דף נ"ב משמע כן. אבל לעניות דעתי ברור שנוסחא מוטעת הוא אבל לשתיה דבשתיה מאן דכר שמיה, ועוד בר מן דין קשה על בית יוסף דהא הר"ן כתב הב לן ונברך ברכת המזון אם כן על כרחך בקביעות סעודה מיירי דאי למתק השתיה קיימא לן בסימן רי"ב דאין לברך עליו לא לפניהם ולא לאחריהם, וכבר כתב הוא גופיה דשתיה בתר אכילה גרירא, ואי אכילה מותר הוא הדין שתיה ובלאו הכי דבריו דחוקין. אלא הנכון והאמת כמו הנוסחא שלפני אבל בשחיטה וכאשר פירשתי וכן צריכין להגיה בחידושי רשב"א. גם נראה לי ראיה ברורה לזה דאם לא כן יהיה לדברי רשב"א סותרים שהרי הבאתי בשמו בפרק כיצד מברכין דאף בהב לן ונברך אסור באכילה ואדרבה שכתב שהוא גרע מנטל ידיו, אלא ברור כדפירש רש"י. לכן נראה לי להלכה למעשה שלא יאכל אם אמר הב לן ונברך עד שיברך לפניו ועיין לקמן סימן קצ"ו סעיף א'. כתב מגן אברהם סוף סימן ר"ח דצריך גם ברכה אחרונה ואין ברכת המזון פוטרות דלא גרע ממשך ידו מפת בסימן קע"ז סעיף ב', עד כאן. ולעניות דעתי אפשר לחלק מהתם אף שאוכל נשאר במשיכתו מן הפת מה שאין כן בנמלך הוי כמו שחוזר לפת וזה נראה דעת של"ה שם:

ה

[ה] [לבוש] ושתיה ברור וכו'. לפי זה קשה ברכה ראשונה נמי לא ליבעי בשתיה, וצריך לומר שהלבוש הבין כן בדברי בית יוסף, אבל כבר כתבו הב"ח וט"ז שיש טעות סופר בבית יוסף וצריך לומר אלא דקשה דמאחר וכו', ולי נראה דצריך לומר ואין נראה לפרש, גם נראה דהלבוש הגיה מדברי בית יוסף עד שמשמע פירושו ונכון הוא שהרי כתב בית יוסף וכן דעת הרבינו יונה וכו' ודו"ק, וכבר כתבתי דבלאו הכי דברי בית יוסף בזה לא נראה לי:

ו

[ו] בעל הבית וכו'. או גדול השולחן ספר צידה לדרך דף נ"ז, ונראה לי דוקא כשישתקו והסכימו לדבריהם:

ז

[ז] [לבוש] ואפילו הוא עצמו וכו'. נראה לי אם בשעת אמירתו הסיח דעתו בבירור שאף שיאכל וישתה בעל הבית לא יאכל וישתה ונמלך אחר כך צריך לברך וכל שכן כשנטל ידיו מגן אברהם, וכן משמע בפירוש רש"י [ברכות] דף מ"ב ד"ה אתכא:

ח

[ח] אינם צריכין וכו'. הט"ז תמה על השולחן ערוך שפסק כן משום שפירש בבית יוסף בדוחק דברי תוס' דף מ"ב והיינו דבי ריש גלותא לשון קושיא, אלא פירש דסייעתא הוא דהולכין אחר דעת בעל הבית ואף שהאורח סובר שיתנו לו יותר שמא לא יתן בעל הבית עיין שם שהאריך. ולי נראה דהשולחן ערוך שפסק כן סמך על מה שכתב בית יוסף בשם הרי"ף ולכך פירש גם דברי תוס' כן עיין שם ודו"ק, ועוד שגם פירוש הט"ז דחוק ושאר ראיותיו בקל יש לדחותן עיין שם ואין להאריך ועוד שספק ברכות להקל:

ט

[ט] [לבוש] לשם רע וכו'. כתב מלבושי יום טוב בבית יוסף כתב לשם רע וכן הוא בשולחן ערוך ולי נראה שהוא ראשי תיבות לשחין רע:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.