עריכת הדף "אור שמח/ביאת מקדש/ד" (פסקה)

== ח ==

'''ואין הציץ מרצה אלא בזמן שהוא על מצחו כו'.''' 

''' בכס"מ ''' בשם הר"י קורקוס ז"ל ותירץ שסובר רבינו שאותה קושיא אינה מוכרחת כו' עיי"ש. פירוש דהכי דריש והיה על מצח אהרן ונשא את עון הקדשים כשנושא עון הקדשים לא המקדישים כמו דדייק בזבחים {{ממ|דף כ"ג}} אז אינו נושא רק כשהיא על מצח אהרן אבל בדברים דגלי קרא במועדו אפילו בטומאה דחזינא גבי קרבנות צבור מרצה ציץ על טומאת המקדישים דכיון דטומאה דחויה בציבור בעי ציץ לרצויי כדאמר בפסחים {{ממ|דף ע"ז}} סברוה דלכו"ע טומאה דחויה כו' ובעי ציץ לרצויי, אם כן מרצה ציץ בציבור גם עון המקדישים בזה מרצה גם אף אם אינו על מצח אהרן, וזה נאות בפשט הכתוב רק לר' יהודה דסבר טומאה הותרה בציבור ולא בעי ציץ לרצויי א"כ מוכרח דעל מצח מורה שרק על מצחו ולדבריו שקיל וטרי מכה"ג ביוהכ"פ דאז כי מרצה על הטומאה אינו על מצחו. ונכון זה לפי שיטת רבינו דבציבור כיון דדחויה היא בעי ציץ לרצות גם על טומאת הגוף כמוש"כ לעיל אלא א"כ היתה הטומאה דחויה בציבור שהציץ מרצה עלה, ולקמן בהלכה ט"ו יעו"ש וזה והיה להם לרצון הוא על טומאת הגוף דציבור ג"כ. {{ממ|נ"ב. ונראה דרבינו פירש כן בפשט הגמרא זבחים ריש פרק שני בני ישראל למעוטי מאי כו' אלא למעט נכרים השתא ציץ לא מרצה כו' בטומאה קרב דכיון דאין הציץ מרצה תו אין קרב בטומאה אף בצבור ובטומאת הגוף ודלא כרש"י שפירש דרך פלפול יעו"ש כי הוסיף דברים שלא נזכרו בגמרא וברור מאד}} ומה שפרש"י בסוף פ"ק דשבועות על המזבח שהקטיר בטומאה צ"ל בטומאת זב דטומאת מת הותרה בציבור לר' יהודה שם ודוק: