עריכת הדף "אגודה/תולדות המחבר" (פסקה)

==א==

רבינו ר' אלכסנדר זוסלין הכהן מפראנקפורט ענ"מ, מחבר הספר שלפנינו נולד בארפורט. שנת הולדתו לא ידועה לנו, אבל הגאון ר' חיים יוסף דוד אזולאי בספרו "שם הגדולים" {{ממ|מערכת גדולים, אות ז', סי' א}} אומר: "שהיה בזמן רבינו יעקב על הטורים". זאת אומרת שחי בסוף המאה הא' ובראשית המאה הב' לאלף הששי. הוא הרביץ תורה בעיר מולדתו, בוורמס, בקולוני' ובפראנקפורט. לפי המשוער, ישב בפראנקפורט עוד בשנת ק"ה לאלף הששי.

ימיו האחרונים היו בזמן שמחלה המתדבקת של שנאת ישראל הגיעה לפסגתה בשנת ק"ח לאלף הששי, שבה נתפשטה בארופה אחת המגפות הנוראות ביותר: הדבר שבא מארץ הקדם, שנקרא בפי העם "המגפה השחורה". המגפה גרמה לקרבנות עצומים: רבבות אנשים מתו, ערים וגלילות נתרוקנו מיושביהם. משערים, שבזמן קצר של שתים שלש שנים בלעה המגפה השחורה כשליש מכל אוכלוסי אירופה. האנשים היו כמטורפים. ההמון החשוך שלא ידע פשר האסון, האמין לשמועות משונות על הסיבות ונתעורר למעשי אכזריות כנגד כל החשודים המדומים. למרות העובדא שגם היהודים חלו במחלה הזאת כמו שכניהם הנוצרים, בכל זאת האמינו ההמון בעלילה שנאשמו היהודים כי שמו מות בנהרות ובבארות להמית את הנוצרים השותים מימיהם. האשמה הזו נהפכה לניצוץ ובסוף היתה ללהב, וחמת העם נשפכה על היהודים, ויקומו הנוצרים כאיש אחד להרוג את היהודים או לגרשם מן הארץ. בקצת מקומות נתחזק החשד כלפי המרעילים על ידי שהתמותה בין היהודים היתה קטנה, ודאי מפני סדר חייהם המיושב וחוסר השיכרות, וביחוד מפני טפולם הטוב בחוליהם. אולם המאמינים בעלילות דם וכדומה לא היו מוכשרים להתחשב עם נמוקים הללו. ועלילה זו שהתחילה בצרפת הדרומית ובמדינות ספרד הסמוכות, הגיעה לאשכנז. המגפה התפשטה בארץ זו בסוף שנת ק"ח ונמשכה שנה שלמה עד שהגיעה לגלילות הרינוס. וקהלות הקדושות שפייאר, וודמס, קלן ומיינץ נפגעו פגיעה קשה מיד בתחילת הרדיפות, וכמעט שלא נשאר שריד ופליט. באותו קיץ נחרבו גם הקהילות הגדולות של ארפורט ופרנקפורט דמיין. כשנכנסו גדודי הסגפנים לפרנקפורט, התחיל ההמון מיד את מעשי האכזריות והיהודים הנואשים הבעירו בעצמם את שכונתם ומתו בלהבה. כזה אירע גם בקהלת ארפורט אשר הומתו בה כל היהודים הנמצאים בעיר, כשלשת אלפים נפש, ועל צבאם מחבר הספר הזה רבינו אלכסנדר הכהן. שבסוף ימיו השתקע בעיר מולדתו. (על פי ס' "עמק הבכא" מר' יוסף הכהן).

ר' ישראל בר' יואל מארפורט שניצל מעמק הבכא הלזו קונן עליו בקינתו "ציון אריוך בכי" בדברים האלו:

:ערפורט מהדרה, לה שם ברוב עשרה, שם חוד כבוד תורה - חק דת פליליך.

:זכו נזיריה, צחו צעיריה, נעמו נעריה - בם רב אציליך.

:הרב אלכסנדרי, כהן וראש נזרי, לעשות רצון יוצרי - עז כשחליך.

{{ממ|ס' קינות לובלין שע"ז בהוספות שם}}