עריכת הדף "אבני מילואים/אבן העזר/ד" (פסקה)

== א ==
'''ונתינים אסורים איסור עולם.''' ביבמות {{ממ|דף ע"ו}} אמר רבא הני מילי בהיותן נכרים כי מגיירי בישראל שרו ורבנן הוא דגזרו בהו כו' הדר אמר רבא לאו מלתא היא בהיותן נכרים לית להו חתנות נתגיירו אית להו חתנות. והנה דעת הרמב"ם פי"ב מא"ב {{ממ|ה"א}} כלישנא קמא וכל ז' אומות שנתגיירו התחתנות בהן מן התורה מותר ודוד גזר עליהם שלא יכנסו בקהל לעולם וכן הוא דעת רש"י {{ממ|כתובות כט, א}}, ודעת הרמב"ן {{ממ|יבמות עח, ב}} והרשב"א {{ממ|שם}} דהלכתא כלישנא בתרא דרבא ושבע אומות מן התורה אסור אחר גירות אלא דהבנים שנולדו אחר שנתגיירו מותרים דלא כתיב בהו דורות, ונתינים מחמת גזירת דוד אסורין לעולם. ודעת ר"ת {{ממ|כתובות כט, א ד"ה אלו}} דשבע אומות גם הדורות אסורין לעולם וגזירת דוד לא הי' רק לשעבוד. ועיין יבמות {{ממ|דף ע"ח}} אמר ר' יוחנן אי לאו דאמר ר' יהודה הכתוב תלאו בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש כיון דאמר מר קהל גרים אקרי קהל, מצרי שני במה יטהר, דלמא אי עבר ונסיב, דאי לא כתב קרא. ובתוס' שם ד"ה מצרי שני במה יטהר ז"ל וא"ת וישא נתינה והולד כשר לר' יוחנן דאמר בסמוך מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי דבתר דידיה שדינן וי"ל דר' יוחנן דהכא סבר כאידך דר' יוחנן דאמר רב דימי א"ר יוחנן בנה שני דבתר דידה שדינן עכ"ל. ולשיטות הרמב"ן והרשב"א דסברי אין בהן איסור דורות בנתינה מן התורה א"כ יתעורר קושיית תוס' וישא נתינה דאע"ג דבתר דידה שדינן נמי בנה מותר כיון דדורות שרי מן התורה. ונראה כיון דדעת הרמב"ן הובא בב"י סי' זה דמצרי ראשון שנשא מצרית שניה דבנה שלישי ומשום דקי"ל כאידך דר' יוחנן דבתר דידה שדינן דכתיב אשר יולדו דתלינן בתר לידה בין לקולא בין לחומרא, וא"כ אפי' מצרי ראשון שישא נתינה נמי בנה מותר כיון דבמצרי לא אזלינן רק בתר לידה דידה ולא משכחת מצרי שלישי אלא בנושא מצרית שניה ולשיטת הרמב"ם דפסק דאזלינן בתר לידה לחומרא אבל לא לקולא ומצרי ראשון שנשא מצרית שניה בנה שני ולשיטת הרמב"ם עוד דנתינים מותרין אחר גירות קושית תוס' לא קשה מידי כיון דלר' יהודה קהל גרים מיקרי קהל א"כ מצרי אסור בנתינה.