עריכת הדף "
אבן האזל/ממרים/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ז == '''כיצד דנין בן סורר ומורה מביאין אותו אביו ואמו תחילה לבית דין של שלשה, ואומרין להם בננו זה סורר ומורה, ומביאין שני עדים שגנב משל אביו וקנה בשר ויין במה שגנב ואכל אותה אכילה האמורה אחר ההתראה, וזו היא עדות הראשונה ומלקין אותו כשאר חייבי מלקות שנאמר ויסרו אותו ולא ישמע אליהם, חזר וגנב משל אביו ואכל אכילה זו, אביו ואמו מביאין אותו לבית דין של שלשה ועשרים ומביאין שני עדים ומעידין עליו שגנב ואכל אכילה זו האמורה אחר שהתרו בו, וזו היא עדות אחרונה אפי' היו השנים הראשונים הם האחרונים, ואחר שמקבלין עדותן בודקין אותו שמא הקיף השער את כל הגיד, אם לא הקיף ולא שלמו לו שלשה חדשים גומרין דינו כדרך כל הרוגי בית דין וסוקלין אותו, ואינו נסקל עד שיהיו שם שלשה הראשונים שנאמר בננו זה זהו שלקה בפניכם.''' ''' ואחר ''' שמקבלין עדותן בב"ד בודקין אותו שמא הקיף השער את כל הגיד, הכ"מ כתב ע"ז צ"ע שלא הצריך לבדוק אם הקיף זקן אלא בעת שרוצים לגמור דינו למיתה, למה לא הצריך לבדקו קודם שילקוהו שאם הוא גדול כיון שאינו נעשה בן סורר ומורה לאו בר מלקות הוא עכ"ל, וכתב על זה הלח"מ דלענין מלקות מוקמינן לי' אחזקתו הראשונה דעדיין לא הקיף כמו שהוא עד עתה עד שיתברר לנו שהקיף אבל לענין מיתה לא סמכינן אחזקה אלא צריך לבודקו, וסברתו אינה ברורה דמנלן לחלק בין מיתה למלקות ולמה לא נברר גבי מלקות כיון שאפשר לברר, אך באמת מדברי הרמב"ם בהלכה ה' מוכח דכל החילוק בין הקיף או קודם שהקיף אינו אלא לדין סקילה שכתב וכן איש שגדל והרי הוא ברשות עצמו אינו נסקל מפני שגנב ואכל ושתה אכילה זו המכוערת הא כיצד מפי השמועה למדו שאין דין זה אלא בבן שלש עשרה ויום אחד שהביא שתי שערות עד שיקיף כל הגיד הרי הוא ברשות עצמו ואינו נסקל ומבואר דכל הדין שאם הקיף פטור אינו אלא בדין סקילה. ''' ובטעמו ''' של הרמב"ם נראה דסובר דקרא דכי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם והנה אף שהפסוק הוא לחייבו מלקות מדין בן סורר ומורה דבלא זה לא היה מתחייב במלקות מפני שהוא קטן ולא בר מלקות הוא, אבל עיקר הפסוק הוא הקדמה לפסוק שלאחריו דכתיב ותפסו בו אביו ואמו וגו' עד ורגמוהו וגו' ועיקר מה דכתיב ויסרו אותו זהו על הב"ד של שלשה ועל זה לא כתיב התנאי של בן ולא הראוי לקרותו אב, אלא דבקרא דכתיב ויסרו אותו הוא גם הלכה דכיון דהוא סורר ומורה וגנב משל אביו ואכל בשר ושתה יין מלקין אותו וזהו הקדמה לעיקר קרא שאחריו דכתיב ורגמוהו, ולכן גם בתחילת הפסוק דכתיב כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וכתוב בן זהו הקדמה על הפסוק שאחריו דכתיב ורגמוהו, אבל דין המלקות לא שייך לדין בן סורר ומורה ולא צריך לזה התנאי ד"בן". {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף