עריכת הדף "שיירי קרבן/עירובין/ז/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
תשעים וששה וכו' בגליון כתב וזה המניין לא קאי אלא על החצירות או על הכותל ע"כ ר"ל דאלו על החלון לא מצי קאי דהא חלון לא איירי אלא רוחב ד' טפחים על ד' טפחים והיקפו אינו אלא ט"ז טפחים אך לא ידעתי מה שיעור לחצירות בהיקף ד' אמות על ד' אמות ועוד מאי למעלה מי' שייך בחצירות וכותל ועוד דמה שאמר אחר כך היתה עגולה וכו' וקשה הא בעיגול בעינן יותר כדי לרבע בו ד"א על ד"א גם כל הסוגייא בחלון איירי לכן נ"ל דבחלון איירי וה"ג היתה עגולה והיה בו היקף שבעה עשר אפילו כל שהוא וכו' א"נ ס"ל להש"ס אפילו החלל גדול כל כך שיש בו צ"ו טפחים נמצא שהמקום שמתחילין לרבע בו ד' על ד' טפחים אינו למטה מי' אלא לפחות גובה ב' טפחים מתחילת העיגול וא"כ היה ראוי שיהו ב' טפחים למטה מעשרה אפ"ה סגי בכל שהוא כיון שכל החלל אינו יותר מהיקף של ארבע אמות כולו נחשב כחלון:

'''{{עוגן1|והעמודין}} משלימין לד'.''' תימא שכל הפוסקים השמיעו דין זה ונפקא מיניה נמי לענין טומאה ולעניין סוכה:

'''{{עוגן1|כופת}} שהדריגות.''' בגליון פירש חתיכת ע" שעשה ממנו מדריגה וי"מ שהוא כלי המיוחד לישיבה ושל תמרה הוא ע"כ ולשני הפי' קשה לפרש הא דבתרא ממעט מ"מ וכו' נעשי' כשליבה עבה ולפמ"ש בקו' לק"מ והוא עיקר:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>