עריכת הדף "
שיירי קרבן/סנהדרין/ב/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|הדא}} אמרה ספסל כו'.''' עי' בקונט' וקשה דלמא לכך לא התירו לו מטה כיון שכל העם יושבים על הארץ. ותדע דהא מלך אינו חייב בכפיית המטה כדאמרינן לקמן ה"ד ואפ"ה לא התירו לו ליישב על המטה אלא על דרגש וי"ל קסבר דרגש הוא יפה ממטה ומשום כבודו של מלך הוא יש בעל הדרגש א"נ כיון שהוא אבל מותבינן ליה אדרגש מידי דהוי אבשר ויין כדאמרינן בבבלי בפרקין. בירושלמי מ"ק [פ"ג ה"ה] גרסינן אבל אמר הריני כופה את מטה וישן על הספסל שומעין לו מתני' לא אמרה כן אלא וכשמברין אותו כו' והוא מיסב על הספסל בכה"ג הא בהדיוט לא וברבים אבל ביחיד לא ולא עבדין כן. וקשה דהכא מסמע דכה"ג שוה לכל אדם בכפיית המטה ובישיבת הספסל וי"ל סוגיא דהכא לפי המסקנא דלא עבדין כן אלא כל האדם יושבין על הספסל. לכך מפרשין למתני' דאין חילוק בין כה"ג נשאר כל אדם. אך הא דקאמר בכה"ג הא בהדיוט לא לא משמע כן. ותו' כתב מ"ק דף כ"ז אהא דתניא מאימת זוקפין המטות בערב שבת מן המנחה ולמעלה. נ"ל שמכאן סמכו שלא לישב ע"ג כסא וספסל אע"ג שאין ראיה גמורה דשאני מטה דצריך כפייה ולא מצינו כפייה לכסא וספסל ע"כ. וטפי ה"ל לאתויי ראיה מסוגיין דמפורש דספסל אין בו כפייה. גם מוכח מהכא דכל אדם יכולין לישב על הספסל וכ"ת א"כ מ"ש כה"ג דנקט דודאי בשאר כל אדם כשהמנחמים אצלו אסור לו לישב על הספסל כדאמרינן מ"ק אר"י אמר רב מנין שאינו רשאי לישב ע"ג המטה אלא ע"ג הקרקע שנאמר וישבו אתו לארץ כ"כ הרי"ף סוף מ"ק. אך קשה א"כ מאי קאמר בירושלמי מ"ק וברבים אבל ביחיד לא אדרבא ברבים יש לאסור טפי מביחיד וי"ל דה"פ משני הא דפריך מכה"ג דוקא ברבים כשהמנחמין שם הוא דחלוק כה"ג משאר כל אדם אבל ביחיד שוין כמ"ש בפירושי שם בל"ב. ולא עבדינן כן אפילו ביחיד נמצא דמטעם מנהג אסור וסוגיין דהכא אזלא אליבא דדינא. ובתשובת שאלה הארכתי: '''{{עוגן1|או}} איחרו שעה אחת.''' בבבלי ברכות דף י"ט גרסינן אין מוציאין את המת סמוך לק"ש כו' איני והא רב יוסף אפקוהו סמוך לק"ש אדם חשוב שאני. וקשה תניא מ"ק דף כ"ב כל המתים הממהר להוציא מטתן ה"ז משובח על אביו ואמו ה"ז מגונה וכתב הש"ך י"ד סי' שכ"ז כיון שחייב להספידם ולקונן עליהם הרבה הממהר להוציאה ה"ז מגונה א"כ מהירות זה אינו כבוד אלא בזיון לאדם חשוב וכ"ש רבו דהא רב יוסף ריש מתיבתא הוי. ואפשר שמפני קושיא זו השמיטה הרי"ף. אבל נראה דרב יוסף אפקוהו סמוך לק"ש מלאחריו וברייתא משמע בין מלפניו בין מלאחריו וקשיא ליה ומשני אדם חשוב שאני שמותר להוציאו מלאחריו דמאי קאמרת שמא לא התפללו כל הקהל נמצא מתבטלים ממצות הלווייה כיון דאדם חשוב הוא הכל מקדימין למצוה וליכא למיחש למידי. ואני תמה על הפוסקים שלא הביאו דין זה שאסור להוציא המת סמוך לק"ש מלאחריו ואין לומר דלאחריו א"צ להמתין אלא כדי שיהא שהות לקרות ולהתפלל במהירות דא"כ מאי קמ"ל או איחרו הא כבר תני אין מוציאין סמוך לק"ש והיינו כדי שלא יעברו זמן ק"ש א"כ פשיטא דצריך להמתין עד כדי שיוכלו לקרות וצ"ע ועיין בב"י א"ח סי' ע"ב: '''{{עוגן1|תני}} ההספד כו'.''' כתב הט"ז א"ת סי' ע"ב דה"פ ההספד הן החזנים עושי ההספד והעוסקים בהספד הן הבאים לשמוע ההספד חייבים בק"ש שהיא דאורייתא ופטורים מתפלה שהיא דרבנן מעשה והפסיקו רבותינו אף לתפלה ופריך והתנו אם התחילו כו' ש"מ דאין מפסיקין ואף אם נאמר מתני' אחזנים קאי מ"מ קשיין חזנים אהדדי ומשני חזנים ביום הראשון פטורים והשני חייבין אבל השומעים לעולם פטורים ע"ש. ודבר זה רחוק מפשט. ואף נראה מדברי הטור שההספד היינו החזנים. נראה יותר פירושי קמא בקונטרס ומתני' ודאי לא קאי על החזנים אלא על כל העושין השורה שהן המספידים והן העוסקים בקבורה והיינו דתנן קברו את המת וחזרו כו'. והא דתניא העם העוסקין בהספד בזמן שאין המת מוטל לפניהם הם קורין ומתפללין והאונן יושב ודומם איירי ביום השני אבל שורה שעושין ביום הראשין כשחוזרין מן המת אין מפסיקין לק"ש ולתפלה. ועיין בב"י שם. והרא"פ כתב מפסיקים לק"ש שא"צ כוונה אלא שלשה פסוקים הראשונים ע"כ וא"נ שבש"ע סי' ס"ג מפורש שא"צ כוונה אלא בפסוק ראשון: '''{{עוגן1|חד}} אמר של האל הקדוש כו'.''' כתב ב"י בשם מהרי"א הטעם משום דהוא סיום שלש הראשונות ושומע תפלה הוי סיום אמצעית ואמן של שים שלום יחיד עונה אותה על ברכת עצמו לפיכך אין לו להפסיק. וכתב המג"א סי' ס"ו לדידן דקיי"ל אין היחיד עונה אמן אחר ברכת שים שלום אפ"ה אין לו להפסיק לענותו בק"ש דהבו דלא להוסיף עלה ומי יודע מאיזה טעם ייחד שני אמנים אלו ע"כ וקשה מירושלמי איכא למידק שאין הטעם כמ"ש הרי"א דא"כ מ"ד האל הקדוש אף דאיירי בשבת מ"מ ה"ל לפרש אף אמן דמקדש השבת שהוא סיום אמצעים דשבת ועוד לתרי אמוראין קשיא ה"ל לפרש אמן דשים שלום: '''{{עוגן1|תני}} רי"א היו כולן כו'.''' בבבלי ברכות דף י"ט גרסינן ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה ושאינה רואה פנימה חייבת רי"א הבאים מחמת האבל פטורים מחמת עצמן ולא מחמת כבוד חייבין. ופירש"י הרואה פנימה את חלל ההיקף אחורי שורה הפנימית שהאבל יושב שם. ועיין בט"ז א"ח סי' ע"ב סק"ד שדחק הרבה בפירושו. ול"נ דפי' פנימה היינו הרואה פני האבל כמפורש כאן ובירושלמי גרסינן היו עומדין בשורה הבאין מחמת עצמן חייבין משום כבוד ומשום אבל פטורין. ובזה הסוגיא עולה כהוגן בלי פקפוק: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף