עריכת הדף "
שיירי קרבן/כתובות/ב/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|רשבג"א}} מעלין לכהונה ע"פ עד אחד.''' בקונטרס פירשתי דלא כמסקנת הבבלי. דבגמרין אמרינן הא דאין ערער פחות משנים לא אתיא כרבנן דתמן א"כ לדידהו מפרשין מתני' כמ"ש בקונטרס ואין צורך למאי שדחק בבבלי מכח קושית דר"י אמר ד"ה אין ערעור פחות משנים. גם לא נזכר בירושלמי דר"י אמר לד"ה אין ערעור פחות משנים ואפשר דלר' יהודה הוא דאמר הכי וכדפירשתי בקונטרס: '''{{עוגן1|מתניתא}} לענין קדשי הגבול אבל לענין משפחה וקדשי מזבח צריך ב' עדים.''' מכאן נ"ל ראיה מבוררת לדעת האומרים דאף לתרומה דאורייתא מעלין ע"פ עד אחד מדקאמר לקדשי מזבח צריך שני עדים אבל תרומה אף שהיא דאורייתא לא החמירו בה חכמים ואוקמוהו אדאורייתא דעד א' נאמן באיסורין. וזהו דלא כדעת הרמב"ם ריש פ' ך' מהא"ב שכתב דאף לתרומה דאורייתא אין מעלין אלא בשני עדים וצ"ע: '''{{עוגן1|חד}} העלה אח מפי אחיו.''' בקונטרם פירשתי ללויה כן מפורש בבבלי. אך לקמן בשמעתין משמע שגם זה מספקא לן אם ללויה או לכהונה: '''{{עוגן1|א"ל}} בנו הוא וכו'.''' פירשתי בקונטרס שהתורה האמינו דכתיב יכיר אבל קשה דלמא דוקא לפסלו האמינו התורה אבל לא להכשירו ובבבלי בפרקין הגירסא נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה. והרא"ה כ' שבירושלמי מוחלפת השיטה מדר' לדר"ח. ואינו מכוון דדברי ר"ח שוין בירושלמי ובבבלי אלא דברי ר' מוחלפים: '''{{עוגן1|ויעשה}} כהרחק עדות.''' ראיתי בחידושי הרא"ה והריטב"א שכתבו בשם הרמב"ן ויעשה בהרחק עדות כלומר יהא נאמן במגו שאם רצה היה נעשה בהרחק עדות שלא היה מודה שהוא קרובו והיה נאמן להעלותו על פיו והשיבו כיון שהודה שהוא בנו שוב אינו נאמן להעיד עליו ע"כ ואין כן משמעות לשון הש"ס בתשובת רבי וגם קשיא לי מאי מגו הוא זה הא איכא למימר שאמר שהוא בנו שיירשנו גם לפטור את אמו מן היבום. ותו' כתבו דף כ"ה בד"ה הרי שאמר וכו' דאין כאן מגו ע"ש: '''{{עוגן1|אפי'}} תימר בן מפי אביו ללויה.''' כתבו תוס' בפרקין דף כ"ו ע"א בד"ה במסיח לפי תומו וכו' ועוד דא"א דר' העלה אח ע"פ אחיו ללויה אפי' בלא מסיח לפ"ת דהתם אין שייך לומר שבידו להאכילו מעשר למ"ד מעשר מותר לזרים. ע"כ. וקשה גבי לוים אין צורך למגו דכיון דקסבר רבי דנאמן לומר שהוא אחיו תו ליכא למיחש לשום דבר דמה תאמר שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא הא ודאי לא פסול בלוי. ולפסול ממזרת ליכא למיחש דכל המשפחות בחזקת כשרות הן וכמ"ש תוס' דף כ"ד בד"ה אבל וכו'. גם נסתפקתי בזה אם ממזר בן לוי אינו אוכל במעשר. משא"כ בכהן אף שמאמינים לו שהוא בנו עדיין יש להסתפק שמא בן גרושה הוא. וזה מבואר בסוגיין. וצ"ע: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף