עריכת הדף "
שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/קמא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''תשובה קמא'''{{ש}}לידידי מחותני הרב רבי '''זנוויל''' נ"י אב"ד בק"ק '''וואלשטיין'''.}} '''{{עוגן1|מה}}''' שהרבה מעכ"ת לתמוה בגיטין {{ממ|דף ל"א ע"ב}} חלוקים עליו חביריו דתנן מקוה שנמדד, והרמב"ם דפסק לההיא דמקוה שנמדד, ובפ"ז ה"ד מהל' מעשר פסק מצאן שאבדו הר"ז חושש לכל שהפריש ואינו מעשר ודאי, ואמאי לא הוי ודאי כמו במקוה ואם יש מקום לחלק ביניהם, אמאי אמרינן חלוקים עליו חביריו עכ"ד: '''{{עוגן1|אין}}''' בזה סרך קושיא, דהרי בסוגיא ריש נדה פרכינן חביות אמקוה, דבמקוה הוי ודאי ובחביות הוי ספיקא, ואמרי' מאן תנא חביות ר"ש, ותמה הרשב"א שם על פסקי הרמב"ם דפסק לההיא דמקוה וגם ההיא דחביות, ועי' במ"ל סוף הלכות מקואות שהאריך ליישב דסוגיא הנ"ל קאי לל"ק דשם, אבל הרמב"ם פסק כלישנא בתרא, וללישנא בתרא אתיא חביות גם כת"ק, דרק בטמאה אמרינן דהוי ודאי, אבל לא בעלמא עיי"ש, וא"כ הא דאמרינן הכא בגיטין דחלוקים עליו חביריו דתני' מקוה שנמדד היינו אי לל"ק דהכל דומה למקוה יהי' הכא ודאי טבל למפרע, ואי לל"ב, עכ"פ הוי למפרע ספק כההיא דחביות, וא"ל הכא תולין מעל"ע, ומוכח דחלוקים עליו חביריו, וא"כ להלכה דס"ל להרמב"ם דבחביות הוי ספק, ה"נ הוי ס' למפרע ואין תולין מעל"ע, ואין מקום לקושוית מעכ"ת נ"י דלפי דפסק הרמב"ם ההיא דחביות שפיר פסק הכא דכל מה שהפריש הוי ספק טבל, ועיקר הקושיא רק על הרמב"ם בההיא דחביות דמ"ש ממקוה, וזה כבר הקשה הרשב"א הנ"ל והמ"ל יישבו: '''{{עוגן1|ואזכיר}}''' גרגיר אחד בההיא עניינא והוא מרגניתא טבא לענ"ד הקלושה, והוא, בירושלמי ספ"ג דגיטין אההיא מתני' דמניח חביות להיות מפריש עליהן תרומה, תמן תנינן הלוקח יין מן הכותים וכו' ר"י ור"ש אוסרים שמא יבקע הנוד, א"ר זעירא תמן למפרע נתקלקלה ברם הכא מתן ואילך נתקלקל היין, ובקרבן עדה נדחק בזה דהתם הכל מקולקל למפרע והכא בחומץ אין לחוש אלא מעל"ע, וזה תמוה דניחוש ג"כ הכא שיבקע החביות ויהי' מקולקל למפרע לגמרי, כמו בלוקח יין מבין הכותים, גם גוף החילוק אינו מובן, ולענ"ד הפירוש דמבואר בסוגיא דגיטין {{ממ|דף כ"ב ע"א}} דשמא מת לא חיישינן ושמא ימות חיישינן, דהר"ז גיטך שעה אחת קודם מיתתי אסורה לאכול מיד שמא ימות תוך שעה, ויעויין קדושין {{ממ|דף מ"ה ע"ב}} תוס' ד"ה בפירוש אמר מר, דהר"ר מנחם מווינא דן לאסור לישא קטנה שאביה במדה"י דחיישינן שמא יקדש אביה כמו דחיישינן לשמא ימות, ור"ת כתב דדוקא שמא ימות דיהי' האיסור למפרע שעה אחת מקודם, אבל בההיא דקטנה אמרינן בכל ביאה וביאה שיבא עליה דשמא קידש לא חיישינן דהא קדושין דאביה אינו גורם איסור למפרע רק משעת קדושין, ובכל פעם אמרינן דקידש לא חיישינן עיי"ש, והן הן דברי הירושלמי דהנה כי היכי דהתם חיישינן שמא יבקע ה"נ הכא במפריש חבית להיות מפריש ניחוש לכך, ומשני תמן למפרע נתקלקלה, היינו דאם יתקלקל שתה למפרע טבל, וזה מקרי שמא יתקלקל, וכההיא דחיישינן בגט שעה אחת קודם מיתה לשמא הכי, ברם הכא מתן ואילך נתקלקל היינו דאם יופסד החבית ליכא קלקול למפרע אלא מכאן ולהבא מה שיפריש אח"כ, מש"ה מותר לסמוך להפריש על החביות, דבכל הפרשה והפרשה אמרינן שמא נתקלקל לא חיישינן וזה ראיה לשיטת ר"ת הנ"ל כן נראה לענ"ד ברור: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף