עריכת הדף "
שו"ת מהרשד"ם/אבן העזר/קעא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''שאלה''' ראובן לקח לו אשה אחד והכניסה לו בנדוניא כל הנמצא אתה כסף וכלים ומטלטלי' בגדים ושמלות ואחר זמן הלך ראובן אל ארץ אחרת לעשות פרקמטיא ונפטר שם לבית עולמו חיי ולרבנן ולכל ישראל שבק ונכסי עזבון בדיטאש שהיו חייבים לו בשטרות אשר הפקיד אותם ביד שליש קודם פטירתו. ועתה אשתו הנזכרת רצתה לגבות סכום כתובתה מהדיטאש הנז' כי אין לה לפרעון כתובתה כי אם מהדיטאש הנז' והם אינם רוצים לתת לה מאומה לפי שהם חוששים ואומרים שמא אח"כ יבואו יורשי הנפטר הנז' ויתבעו מהם ירושת אביהם ובזאת הטענה מתנצלים ואינם רוצים לפרוע לה כתובתה. עתה יורנו מורנו מורה צדק אם יש טעם בדבריהם או אם כופין אותם בדין לפרוע לאלמנה כתובתה מכל איזה מקום אשר ימצא מנכסי עזבון ראובן בעל' הנז' עוד שאל השואל אם תוכל האלמנה הנז' לגבות כתובת' מנכסים התפוסים ביד היורשים מנכסי עזבון ראובן הנזכר אם לא: '''תשובה''' '''נראה''' לע"ד שדין זה פשוט הביאו הטור א"ה סי' ק' וז"ל אין הכתובה נגבית מדינא דגמ' אלא ממקרקעי כו' עד אבל במלוה שחייבים לבעל נקרא מוחזק ונגבית מהם אפי' הוא על הגוי ומשנה שלמה היא בכתובות פ' הכותב מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשים כו' וכ"ש בתר תקנת הגאוני' דכתוב' נגבת מן המטלטלים וכמו שכתבו שכבר נהגו כל ישראל להגבות כתובת אשה ממטלטלי' שהניח הבעל אפי' תפסום היורשי' ואין צורך לאורך וא"כ אשה זו גובה כתובתה ע"י ב"ד מן הדיטאש וא מרתי על פי ב"ד דהכי דהלכ' כרבי נתן שאמר ראובן שנושה מנה משמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן. כדמוכח מקרא ונתן לאשר אשם לו ועל מה שמפחדין הלווים שמא יתעלמו מהם היורשים דין יש להם בזה והתיקון שישלחו ב"ד ליורשים אם רוצים הם לפרוע יבואו ויטענו טענתם או תלך היא למקום שהם עומדים ותעמיד אותם בדין ואם הם לא יפרעו או לא יתנו טענה מספקת אז מוציאין מהדיטאש ופורעים לאלמנה ודין זה הביאו ב"י בח"מ סי' פ"ו בשם חשובת גאונים ועם מה שכתבנו נתבררה השאלה השנית דודאי שיש לאלמנה לגבות מכל מה שתפסו היורשים בין ממון ובין מטלטלין. ולא עוד אלא שאם יש ביד היורשים ממה שהניח אביה' אינה יכולה האלמנה לגבות מן הדיטאש שכן הסכימו הפוסקים כההיא דר' נתן דהא דמוציאין מזה ונותנין לזה הוי דוקא שאין לחייב דבר כדי לפרוע אבל כל שיש לראשון ממה לפרוע צריך הבעל חוב להעמיד לדין למי שחייב וכשיראו ב"ד שאין מקום לבעל חוב לגבות חובו מן ראובן אז מוציאין משמעון: כלל הדברים שהאלמנה יש לה כח לגבות כתובתה מן היורשים אם תפסו מן שהניח להם אביהם ואם לא הניח להם אלא הדיטאש יכתבו בית דין שיבואו ואם ימרדו ולא ירצו לבא לבית דין אז מוציאין ב"ד מן הדיטאש ופורעים לאלמנה כך נראה לי הלכה למעשה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:שו"ת מהרשד"ם: אבן העזר]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף