עריכת הדף "
שו"ת הרא"ש/נה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל נה - סימן ה'''</noinclude> '''שאלה''' ילמדנו רבינו נהגו באלו הארצות שהנושא אשה כותב לה שטר חוב על עצמו קודם שישאנה וקורין לשטר זה שטר נדוניא ובתקנת נשואין שבטוליטולה יש שכשתמות האשה ולא תניח מבעלה זרע של קיימא שאע"פ שהבעל יורש את אשתו דבר תורה שיחלקו בעלה ושאר יורשיה כל הממון שתניח בעת פטירתה בין מבלאות נדוניתא בין קרקע אם יש לה בין שטר נדוניתא של בעלה יגבו מבעל החצי מן השטר ואם תניח ממנו זרע של קיימא יחלוק אותו הזרע עם אביו ירושת האם ואם ימות הזרע ההוא אחר כך יחזור הכל לאב כדין תורה שהאב יורש את בנו ועתה הוציא ראובן שטר נדוניא על שמעון גיסו ואמר לו אחותי היתה אשתך והיה לה שטר נדוניא עליך וכיון שמתה אחותי זכיתי בחצי השטר כפי התקנה ושמעון משיב כשמתה אחותך הניחה לי בן וחיה אחר מיתת אמו זמן מרובה וירשתי החצי מבני וראובן אמר לא כי הבן מת תחלה על מי להביא ראיה כי יש פה מי שדן שעל הבעל להביא ראיה ואני אומר על היורשים להביא ראיה שהממון בחזקת הבעל הוא והיורשים באים להוציא מידו בטענה שהם יורשים כמוהו ועליהם להביא ראיה שהם יורשים כמוהו שאע"פ שהיתה אחותם אין להם בירושתה כלום אלא א"כ מת הבן תחלה אבל הבעל יורש הוא ממה נפשך או הכל בדין תורה או החצי מדין התקנה והם באים לומר אנו שותפין עמך בירושה זו אם כן עליהם להביא ראיה ודמיא לזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי ואי הוה טלית ברשותא דהיאך דקאמר כולה שלי הוי אידך מוציא מחברו ועליו הראיה ועוד ראיה מההיא דהמפקיד (לט) אחוה דמרי בר איסק דאתא ליה אחא מבי חוזאי ואמר ליה לא ידענא לך ואצרכיה רב חסדא לאיתויי ראיה דאחוה הוא ואף על גב דהנך ארעתא דלא שייך בהו המוציא מחברו דלא קיימא ברשותיה דהאי טפי מאידך דקרקע בחזקת בעליה עומדת אפ"ה כיון דהאי ודאי יורש והאיך ספק אין מוציא מידי ודאי וכל שכן הכא דמטלטלי שבקא אחתיה דהאי גבי בעל וזה אומר גם אני יורש כמוך שעליו להביא ראיה ועוד דאי לא תימא הכי לא שבקת חיים לכל בריה שאם תמות אשתו של אדם שיש לו זרע של קיימא ממנה אפילו יחיה אותו הזרע כ' שנה וימות אחר מכאן לסוף זמן גדול יוציאו יורשי אשתו שטר נדוניתה לפי שהן תופסין אותו לעולם מפני שהאשה בבית בעלה יראה לתפסו עמה בבית ואם לא יהיה לבעל מי שיזכור שחיה בנו אחר מיתת אמו שהשכחה מצויה וגם מיתה מצויה ושמא מתו היודעים ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן אבל כי מצרכינן להו לאיתויי ראיה ליכא פסידא הודיענו האמת על פי התורה כי לך המשפט נאם דורש שלומך ושלום תורתך המשתוקק לראות פני הדרתך המשתחוה אפים לעומתך. '''תשובה''' יקבל החכם הנכבד את תשובתו מה שהבאת ראיה לנדון זה מזה אומר כולה שלי וזה אומר חצי שלי ודאי אי טלית ברשות דהאיך דאמר כולה שלי הוי אידך המוציא מחברו ועליו הראיה לא דמיא כלל להך דהכא דהתם אם היתה הטלית כולה ברשות האומר כולה שלי אין לאותו האומר חציה שלי זכות וראיה באותה טלית אלא כאדם האומר לחברו כל מה שבביתך הוא שלי אבל הכא הוא בא מכח שטר חוב שהיה לה לאחותו על בעלה והוא עומד במקום אחותו לירש חצי השטר מכח התקנה אם מת הבן תחלה ובזה נולד הספק שאין ידוע מי מת תחלה וזה בא לירש את הבן וזה בא לירש את אחותו דממה נפשך כשמתה אשתו נתחייב בחצי דמי השטר או ליורשי אשתו או לבנו ויורשי האשה אומרים הבן מת תחלה וזכיתי בחצי השטר והבעל אומר אשתי מתה תחלה ונתחייבתי לבני ומת בני ואני יורשו ודמיא לההיא דפרק מי שמת (קנ"ח) נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים האשה מתה תחלה ואחר כך מת הבעל ויורשי האשה אומרים הבעל מת ראשון ואח"כ מתה האשה בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן פירוש נכסי צאן ברזל ישארו בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בחזקת יורשי האשה גמרא נכסים בחזקת מי רבי אלעזר אומר בחזקת יורשי האשה [לפי שהגוף נכסי צאן ברזל הוא של האשה רבי יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל] שאחריותן הוי עליו ותנא בר קפרא הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש יחלוקו וקיימא לן כבר קפרא וכך היה ראוי לדון בדבר זה יורש האשה בא לירש אחותו והאב בא לירש את בנו אלא שיש לחלק דהתם האשה שהיו נכסים שלה והאיש שהיו הנכסים באחריותו מתו שניהם ויצאו מחזקתן ויורשי שניהם מעוררים על הנכסים ואין לשום אחד מהם חזקה יותר מחברו הילכך שניהם שוים בנכסים הללו ויחלוקו אבל בנדון זה הנכסים הללו לא יצאו מעולם מרשות הבעל ואין עליו כי אם שטר חוב וקיימא לן כבית הלל דשטר חוב העומד ליגבות לאו כגבוי דמי וכיון שהבעל מוחזק ויורשי האשה באין להוציא ממנו בטענת ספק שאומרים שמת הבן תחלה לא מפקינן מיניה עד שיברר טענתו ודמי להא דתנן בפרק ארוסה במסכת סוטה (כ"ד) מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלין כתובתן ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן במאי קא מיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד ליגבות כגבוי דמי [ובית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי] וכיון דספק הוא אימר זכאי ואימר לא זכאי לא מפקינן ממונא מספק וכן בנדון זה על יורשי האשה להביא ראיה ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן הרב רבי יחיאל זצ"ל. <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף