עריכת הדף "
שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/ע
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן ע'''}} לידידי הרב החסיד יר"א כש"ת מו"ה בערלי נ"י מו"צ בישוב לאדמיר: שאלה שתי אחיות כל אחת יש לה בן ונשא בן של אחת אשה וקידש אותה בטבעת אשר נתן לו אביו ואמו במתנה גמורה וחלוטה וקידש אותה כדת ואח"כ נשא בן השנית ולא הי' לו טבעת קדושין והלך אל אם של בן הראשון שהיא דודתו ומכרה לו הטבעת קדושין של בנה אשר קידש בו אשה הנ"ל בלי ידיעתם ואח"כ כשנודע להזוג הראשון היו מריבין מאד עם אם הנ"ל עד שהלכה ולקחה מהזוג השני הטבעת בהחזרה ע"כ לפמ"ש הב"ש [סי' כ"ח סק"נ] אפי' באשתו [שנתנה בלא דעת בעלה] אמרו שדומה למי שהלך לבית חבירו ולקח לו כלי או כיוצא בו וקידש בו אשה דאינה מקודשת מכ"ש ענין כזה ולפ"ד צריך לקדשה מחדש בז' ברכות כפי מה שהביא הב"ש את הב"ח ע"כ השאלה: תשובה מכתבו הגיעני ומחמת שאני כאן בלתי ספרי הש"ע הצריכה להוראה לזה לא יכולתי להחליט הדבר אולם לפע"ד פשוט שאין צריכה הבחנה כלל כי לדעתי א"צ אפילו לקדשה מחדש כי קדושין הראשונים קדושין גמורים כי מאן הוא שמעיד שזה הטבעת הוא של הזוג האחר וכ"ז שאין לפנינו עדים מעידים שמכירים בטביע שהטבעת הוא של אחרי' הוא בחזקת של האשה המתקדשת היא הכלה וא"צ להחזיר עפ"י דיבור של הבעל שאומר שהוא גזול וגם אפילו אם הי' עדים מכירים שהטבעת הוא של אחרים מ"מ כ"ז שאין עדים שגנוב הוא והוא אינו כלי שעשוי להשאיל ולהשכיר (כי אם עשוי להשאיל לחופה א"כ אומר אני שבאמת שאל לחופה שמהני לרוב השיטות כידוע) וקיי"ל דאין יכולים להוציא כלי מחבירו לומר בגזל בא לידך או בפקדון כ"ז שאין עדי פקדון לפנינו וא"כ אם אין עדים מכירין שזה הטבעת בא בגזל מהזוג בודאי אין יכולים להוציא מהכלה הטבעת והיא מקודשת גמורה אפילו הבעל שיודע שהוא גזל ל"מ מידי ואפילו גם האשה יודעת מזה שהוא גזול אם אין עדים ע"ז אין יכולים להפקיע איסור א"א והיא מקודשת גמורה ואם הכלה לא ידעה שהיא גזל אפילו אם הי' גנוב בעדים צריך להחזיר לה המעות משום תק"ה ואז חל עכ"פ קדושי דרבנן ויעויין בב"ש סי' (נ"ח) [כ"ח סק"ג] מה שמפקפק בזה ולכן לדעתי עפ"י דין א"צ קדושין מחדש אך טוב להחמיר להצריך קדושין בלא ברכה והבחנה אין שייך כאן דאפי' בבא על הפנוי' א"צ הבחנה אם הבועל רוצה לקחתה לאשה ובפרט באם לקחה לשם אישות בטעות אין כלל ביאת איסור והרבה האריכו בזה במעיל צדקה [סי' א'] ובנ"ב [קמא סי' נ"ו] וכן המנהג שמקדשין מחדש כמה פעמים מפני איזה חשש ולא שמענו הבחנה ומחמת טרדותי אפסיק ומחמת שאסור להורות בלא עיון בש"ע לזה לא יפסוק עדי יראה בש"ע אה"ע סי' י"ג ובסי' כ"ח ובח"מ בדיני חזקת מטלטלין ובסי' ע"ב וע"ג ואם יסכים לדברי מה טוב. ואומר שלום כנפש ידידו דבש"ת בלונ"ח: {{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף