עריכת הדף "
שאילת שלום על השאילתות/קכב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''אילו גברא דעל לבייתי' כו' מי אמרי' מההיא עידנא דעבד איסורא וכו' והיינו טעמא דקאמר לי' וכו' ולחם סתרים ינעם בריך שמי' דקב"ה אימור כך תנן וכו'''' חסרון הניכר יש כאן כי בכל סי' הלזה לא התעורר לשוב אל איתנו הראשון לפשוט האיבעי'.זו ולא דיבר מענין זה מאומה עוד. ובלתי ספק המעתיק או המדפיס שגג. ואולם בסוגי' נדרים צא: מסיק רבא דהאי איתתא שרי' אם איתא דעבדי איסורא ניחא ליה דליכול ולימות דכתיב כי נאפו ודם בידיהם פשיטא מהו דתימא איסורא וכו' דתהוי אינתתי' עלויה מים גנובים ימתקו קמ"ל: '''שם וכל תבואת שדה וכו':''' לפנינו בנדרים נ"ה. איתא ואי אמרת דגן כל דמידגן משמע מאי כפרוץ הדבר הרבו וע' פרש"י כלומר מה הוסיפו על מה שכתוב בתורה. אמנם מפירוש הר"ן נראה שהי' לפניו כנוסחת גאון מאי וכל תבואת שדה. ולפיכך כתב הר"ן בזה"ל ואי אמרת דגן כל דמידגן משמע מאי וכל תבואת שדה דהא כל דמידגן הוי בכלל דנן וא"כ כל תבואת שדה בכלל ע"כ. מיהו בפי' הרא"ש נראה שהיה לפניו כנוסחא שלפנינו ולפני רש"י רק שפי' קצת באופן שני שפי' הר"ן ע"ש. ובסוגיא שעמדנו יש לעמוד דמאי קא קשיא לי' לרב יוסף מהא דכתיב וכפרוץ הדבר וכו' עליה דמתני' הנודר מן הדגן וכו' הלא קיי"ל וערוכ' בידינו בר"ה יב: יומא עו: ובמכילתין ל: מט. נא: בכורות נה. ערכין ט: יט. בנדרים הולכין אחר לשון בני אדם. בכן מה ענין לפרוך מקרא על לשון ב"א ויתכן ליישב ולומר ממה דחזינן דאיפליגו ר"מ וחכמים במשנה דלר"מ הנודר מן הדגן אסור בכל וחכ"א אינו אסור אלא בחמשת המינין. על כרחך דלא נתברר בהך מילתא לשון ב"א האיך הוא. וכבר בררתי לעיל בחיבור זה סי' ס"ט דהיכא דלא ידענא לישנא ב"א אזלי' בנדרים אחר לשון תורה ע"ש ויערב לך והשתא רב יוסף שפיר קמותיב: עירוב פרשיות קא חזינא הכא כי כל ענין שאילתא הלזה גם ברם צריך וכו' שכתב בסמוך יש שייכות לפ' נשא. ואולי בדפוס או בהעתקה בשגגה נעשתה התחלפות: ז"ל רש"י בחולין ס"ו. ד"ה ומר וכו' וחגבים הללו אין טעונין שחיטה שהרי אחר דגים הזכירן הכתוב וכו' וכל נפש החיה הרומשת במים אלו דגים וכל נפש השורצת על הארץ אלו חגבים בהלכות גדולות עכ"ל. וע"ש בתוס' ד"ה במאי ותו' שבת צ': ובע"ג ל"ח. ד"ה לעולם כתבו דבר זה בשם תוספתא ע"ש: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף