עריכת הדף "
רש"ש/נדרים/ס/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''גמרא והתנן הטבל כו' אבל דבר שא"ז כלה ג"ג אסורין.''' בגה"ש העלה בצ"ע דמאי פריך מטבל שאני טבל דהוה דבר שיל"מ ע"ש. וכמו כן קשה בפסחים {{ממ|לד}} דפריך כה"ג ע"ש. ול"נ דהש"ס מפרש דהא דתני אבל דבר שאז"כ כו' קאי נמי על מתניתין דלעיל {{ממ|מד}} ג"ת תרומה וג"ג חולין דומיא למה שפי' הר"ן לעיל {{ממ|נז}} במשנה ע"ש ודלא כפי' הר"ן והרא"ש דפריך מכח כש"כ ועמש"כ בתרומות שם: '''רא"ש ד"ה והתנן הטבל גידוליו מותרין כו'.''' כצ"ל: '''רא"ש ד"ה רבויא דרבו. דהא דאסור גידולי גידולין בלא רבו כו'.''' כצ"ל: '''במשנה חדש זו.''' במשניות ובירושלמי הגי' זה וכן בציון המפרשים כאן וכן עיקר. כי בכל המקרא הוא בל"ז. וכצ"ל לקמן בפיסקא שבגמרא: '''שם יום אחד כו' אסור מיום אל יום.''' נ"ל משום דבנדרים הולכים אחר לשון בנ"א. אבל בל"ת איננו רק עד שתחשך. וראיה לדבר אותו ואת בנו דכתיב בו יום אחד ודינו כמבואר ביו"ד סי' טז ס"ד: '''והנה''' אם אמר שלשים יום משמע לי מסוגיא דנזיר {{ממ|ה, ו}} ומפי' התוס' שם דמקצת יום למ"ד ככולו. וכן יום שעומד בו עולה ליום אחד דומיא דנזיר שם. {{ממ|ובחדש אחד כ' הש"ך בסי' ר"כ סקי"ג דמונה משעה לשעה}}. ונראה דה"ה אם אמר שני ימים עולה לו יום זה ליום אחד ולמחר עולה לו ג"כ מקצת היום ככולו. אך לפ"ז אם נדר סמוך לשקעה"ח יהיה חמור יום אחד משני ימים וזה תימה: '''גמרא גזירה היום משום יום אחד.''' והרע"ב שכתב משום יום סתם ל"ד דיום סתם גופיה הוא בעיא דלא איפשטא לקמן. וזה הוא מאמר מחלט: '''ר"ן ד"ה ואחרים פי'. ולפי האי פי' נ"ל כו' לאשמעינן דינא דנודר באמצע זמנים כו'.''' ק"ל דהאי נ"מ הוה ג"כ בגוונא דאיירי מתניתין דבשבת ושבוע אסור ג"כ ביום שבת ושביעית הבאים. ובחדש ושנה מותר בר"ח ור"ה העתידים: '''בא"ד מיהו האי פירושא ליתא כו' דהמודר כו' לשנה דאם אמר לשנה זו אפי' לא עמד כו'.''' כצ"ל. והנה לישני דמתניתין אסור בכל השבת וכן בכולן משמע כפירושם. דלפירוש הראשון אינו אסור בכל השבת כי מה שעבר אין ואינו אסור אלא מיום שעומד בו עד תשלום השבוע וכן כולן. ולענין קושייתו נ"ל לתרץ דהכא את"ל דלא אסר עליו אלא יום השבת ושנת השביעית שעומד בהן הל"ל היום. שנה זו. או השנה {{ממ|עי' ש"ך סי' ר"כ סק"ט}} משא"כ התם איכא למימר משום דהיה רוצה להאסר אף ביום למ"ד דאלול אם יהיה מעובר ונכון בעז"ה: {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף