עריכת הדף "
רש"ש/יומא/יג/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} '''גמרא אי חזי לה דקא בעיא למימת קדים כו'.''' עי' ת"י. וק"ל דאכתי איכא למיחש דילמא מייתא ראשונה בפלגא דעבודה. מאי אמרת כיון דלמיתה דתרי ל"ח א"כ חברתה לא תמות ותהא זאת מגורשת למפרע. הא לא יקויים התנאי רק לאחר מיתתה וזה לא מהני. ויש לחלק שתנאי שהוא בשב ואל תעשה מהני הקיום אף לאחר מיתה משא"כ תנאי שהוא בקום ועשה לא מהני אלא בקיומו מחיים. עוד י"ל דבשעה שתהא נוטה למות רגע קודם מיתה כבר אנו יודעין שחברתה לא תמות והוה כאילו אז נתקיים התנאי בעודה בחיים. וסברא זו מצאתי להשעה"מ בפ"ח מהל' גירושין ה"א לדחות בה ראיית ס' מכתב מאליהו למש"כ הרמב"ם אפילו מת הבעל קודם שיתקיים התנאי ממשנת מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת בתוך יב"ח ה"ז גט ע"ש. אבל לפי ב' תירוצים הללו לא הוה מקשה הת"י מידי מהא דמעכשיו כו'. אך חילוק הת"י מוכרח מהא דגיטין {{ממ|עד}} ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ומת כו' רשב"ג אומר נותנה לאביו כו' וגם הת"ק ל"פ אלא משום דסבר לי ולא ליורשי. אלמא דמהני קיום התנאי לאחר מותו. ומזה ג"כ ראיה ברורה לדעת הרמב"ם הנזכר. ותימה על שעה"מ שלא הזכירה. ועמש"כ בחדושי להרמב"ם בפ"ב מהל' ביאת המקדש ה"ו. אולם חילוק הת"י בין מת הוא למתה היא בטרם קיום התנאי בעיני דוחק גדול. וגם לא ראיתי להפוסקים שחילקו בזה. ולעד"נ אחר שהוכיח הש"א בתשו' צ"ג דסוגיא זו חותרת למצוא תקנה אליבא דאיו לר"י דס"ל אין ברירה ע"ש וא"כ ע"מ שאכנס לבהכ"נ לא הוי מגורשת למפרע למ"ד א"ב וזה דלא כדבריו ז"ל שם דה"ר מפרש"י בפרק כל הגט דזה הוה כשאר תנאי בעלמא דכ"ע מודו. דהא רש"י כתב שם לחלק מטעם דבדעתו לקיים התנאי בודאי. והכא אין דעתו לקיימו רק אם תמות בפלגא דעבודה. ולכן לא מהני קיום התנאי לשוויי גיטא למפרע אלא מקיום התנאי ואילך. ולהכי קאמר הש"ס קדים כו' {{ממ|פי' קודם שיתחיל בעבודה}} ומשוי לגיטא כו' למפרע {{ממ|פי' טרם שתמות וטרם שיתחיל בעבודה}} ונכון בס"ד: '''גמ' שם ואת אמרת מייתינן ליה מתוך ביתו.''' כצ"ל: '''רש"י ד"ה מקריב אונן. א"צ כו' כלל מלהיות כו'.''' כצ"ל: '''רש"י ד"ה להביאו. מצוה הוא שיביאוהו למקדש כו'.''' נ"ל דלפ"ז אזיל ר"י לשיטתו בסנהדרין ר"פ כה"ג דמפרש מן המקדש ל"י כפשטיה. ות"ק דהכא כר"מ שם דדריש מקדושתו. ולכן מה שפרש"י כדי לפקח צערו אינו מן הצורך אלא משום דלמא מקרי ואתי ונגע כדמפרש הש"ס התם: '''תד"ה ודלמא. נ"ל דל"ג ולא עיילא היא כו'.''' כצ"ל: '''תד"ה שאינו. ול"ג דלמא אתי למיכל דאנינות לילה דרבנן כו'.''' כצ"ל: '''בא"ד והא דמסיק כה"י אבל לילה לא היינו דיום קבורה.''' משמע דיום קבורה הוה מה"ת עי' מהרש"א. וצ"ע דזה לא מצינו לשום תנא שם: {{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף