עריכת הדף "רש"י/בבא מציעא/נד/א" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''הבעלים נותנין.''' על כרחן עשרים ושש שאי אפשר לתת לזה באחד ועשרים שנמצא הקדש נפסד בחמשה סלעים ולבעלים נמי לא פחתינן מן הקרן ששמאה איש אחר הלכך נותנין כ"א לקרן וחמשה לתוספת חומש ועל עילויו של זה שהעלה בדמיו סלע אין מוסיף חומש אלא על קרן ששמאה הוא:

'''עשרים וחמש הבעלים נותנין שלשים.''' והתם {{ממ|[[בבלי/ערכין/כז/ב|ערכין ד' כז:]]}} פריך ונימא לגיזבר אתא גברא בחריקאי הרי בא אחר תחתינו שחפץ ליתן כמה שעולה קרן וחומש שאמרתי ואין הקדש נפסד ולמה נכוף את זה לתת שלשים וסיום המשנה אמר אחד הרי הוא שלי בעשרים ושש. אומר הגעתיך:

'''ש"מ חומשא מלבר.''' מדקתני חומש על עשרים סלעים חמש סלעים הרי חומש מן החוץ: 

'''הוא וחומשו חמשה.''' היינו חומש מלבר שהוא רביע של קרן:

'''חומש מעכב.''' אכילה חוץ לחומה עד שיתן החומש:

'''אכנפשיה.''' מאיליו אינו בכלל הפדיון שארבעה הזוזים פדו מעשר שהוא כנגדם:

'''או דלמא ארבעה בחמשה פריק.''' כך הוא גזירת הכתוב שהחומש מן הפדיון הוא ואין שוה ארבעה נפדין בפחות מחמשה:

'''הדמאי.''' מעשר שני של דמאי שחייבו חכמים להפריש הלוקח מעם הארץ:

'''אין לו חומש.''' אם פודהו בעליו:

'''ואין לו ביעור.''' בשנה שלישית שנצטוו ישראל לבער כל מעשרותיהם מן הבית ולתת למי שהם רוצים כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#|דברים יד]]}} מקצה שלש שנים וגו':

'''הא קרן יש לו.''' דכל זמן שלא פדאו אסור לאוכלו חוץ לחומה:

'''מ"ט.''' אין לו חומש ויש לו קרן:

'''דמעכב מדאורייתא.''' במעשר דאורייתא:

'''איתיה בדרבנן.''' במעשר דמאי דרבנן:

'''בשבת.''' מפני כבוד שבת לא יעכב מלאכול בשביל חומש:

'''מדקאמר רבי נראין דברי ר' אליעזר בשבת.''' אבל בחול אינו רואה את דבריו: 

'''מכלל דאיהו אפילו בחול.''' אמר יאכל ובמעשר ודאי קאמר:

'''דכ"ע חומש לא מעכב.''' שיהא האוכלו לוקה עליו משום לא תוכל לאכול בשעריך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#|שם יב]]}}:

'''והכא בחוששין לפשיעותא.''' הא דקאמר רבי יהושע לא יאכל מדרבנן קאמר שמא יפשע ויתיאש ולא יתן חומש עוד:

'''הואיל וגזברין תובעין אותו.''' את החומש וליכא למיחש לפשיעותא:

'''נראין דברי רבי אליעזר בהקדש.''' הואיל וגזברין תובעין אותו:

'''הרי אמרו.''' במסכת בכורות בפרק בתרא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/נא/א|ד' נא.]]}}:

'''ונתן הכסף.''' ואם המקדיש יגאל וגומר ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו:

'''תרומה.''' זר האוכלה בשוגג:

'''אינה משתלמת.''' מעות אלא פירות חולין שהתשלומין נעשין תרומה כדכתיב בו את הקודש מה שהוא נותן לו נעשה קודש אלמא מידי דחזי להכי בעינן:

'''שלא מן החולין.''' מעות או בגדים שוה כסף:

'''עליו.''' בכולהו חומשין כתיב יוסף עליו:

'''ולא אכלה.''' דהיא חוזרת בעין:

'''משלם את הכפל.''' של קנס גניבה במעות:

'''דמי תרומה.''' כמה שהיא שוה לימכר בשוק ודמיה פחותין מדמי חולין שאינה ראויה אלא לכהנים ואינה ראויה בימי טומאתו ואם מטמאה אסורה באכילה לפיכך דמיה מועטים והיינו דקאמר דמי תרומה:

'''אכלה.''' בשוגג דלא ידע שהיא תרומה:

'''שני קרנין.''' אחד לקרן ואחד לכפל וחומש בשביל אכילתה:

'''מן החולין.''' פירות מתוקנין:

'''והקרן.''' השני שהוא בא מחמת כפל של קנס גניבה משלם נמי דמי תרומה כלומר מעות כמו שנמכרת תרומה בשוק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:רש"י: בבא מציעא]]