עריכת הדף "
רמב"ן/מכות/ט/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} '''מ"ט דר' יהודה דכתיב ואשר יבא את רעהו ביער ואפי' סומא וכו'.''' {{ממ|ר"מ}} [י"מ] משום דה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט וא"ק לך לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא ממעיט דהא לר"מ אצטרי' רבוי ל"ק דר' יהודה ס"ל דאי לא מיעטיה רחמנא מחייב כיון דחייביה התורה בכאן שוגג א' אע"פ שאינו רואה אותו ור"מ סבר אע"פ שהתורה חייביה שוגג א' משום דה"ל לעיוני אבל האי אנוס הוא הילכך אצטריך רחמנא לרבוייה ולא מחוור האי פירושא משום דהל"ל בגמרא ה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט כדאמרי' במילתי' דר"מ. ורש"י ז"ל כתב דבלא ראות משמע דאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר, והאי פירושא קשיא למה ליה לאתויי ואשר יבא את רעהו ביער ובפ' בתרא דנדרים איתא הכי רבי יהודה סבר ואשר יבא את רעהו ביער כל דבר מיעל ליער וסומא בר מיעל ליער הוא. ואי אמרת בלא ראות משמע לרבות את הסומא מיער נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות פרט לסומא ור"מ סבר כתיב בבלי דעת כל דבר מידע וסומא לאו בר מידע הוא ואי אמרת פרט לסומא מבלי דעת נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות לרבות את הסומא והא פירושא ר' יהודה סבר בלא ראות הכי מדריש שאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר דאי ס"ד לרבות מיער נפקא לי' וכיון דשמועתיה דקרא דריש לא הוי רבוי אחר רבוי אבל לר"מ ס"ל דודאי בלא ראות משמעותיה למעט ובבלי דעת למעט וה"ל מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות לפום מאי דאמרי' בשמעתיה ור"מ לא משמע ליה ביער אפי' סומא דא"ה לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא לא מתרבי' ומי' ההו' גמרא {{ממ|דנזיר}} [דנדרים] משמ' דלאו דריש ליה משום רבוי אחר רבוי אלא משמעותי' דוקא כדפרישי' בדר' יהודה ומוחלפת השיטה בכאן . מ"ט דר' יהודה דכתיב ואשר יבא את רעהו ביער ואפי' סומא וכו'. {{ממ|ר"מ}} [י"מ] משום דה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט וא"ק לך לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא ממעיט דהא לר"מ אצטרי' רבוי ל"ק דר' יהודה ס"ל דאי לא מיעטיה רחמנא מחייב כיון דחייביה התורה בכאן שוגג א' אע"פ שאינו רואה אותו ור"מ סבר אע"פ שהתורה חייביה שוגג א' משום דה"ל לעיוני אבל האי אנוס הוא הילכך אצטריך רחמנא לרבוייה ולא מחוור האי פירושא משום דהל"ל בגמרא ה"ל רבוי אחר רבוי ואינו אלא למעט כדאמרי' במילתי' דר"מ. <br>ורש"י ז"ל כתב דבלא ראות משמע דאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר, והאי פירושא קשיא למה ליה לאתויי ואשר יבא את רעהו ביער ובפ' בתרא דנדרים איתא הכי רבי יהודה סבר ואשר יבא את רעהו ביער כל דבר מיעל ליער וסומא בר מיעל ליער הוא. ואי אמרת בלא ראות משמע לרבות את הסומא מיער נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות פרט לסומא ור"מ סבר כתיב בבלי דעת כל דבר מידע וסומא לאו בר מידע הוא ואי אמרת פרט לסומא מבלי דעת נפקא לי' אלא ש"מ בלא ראות לרבות את הסומא והא פירושא ר' יהודה סבר בלא ראות הכי מדריש שאינו רואה כאן אבל רואה במקום אחר דאי ס"ד לרבות מיער נפקא לי' וכיון דשמועתיה דקרא דריש לא הוי רבוי אחר רבוי אבל לר"מ ס"ל דודאי בלא ראות משמעותיה למעט ובבלי דעת למעט וה"ל מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות לפום מאי דאמרי' בשמעתיה ור"מ לא משמע ליה ביער אפי' סומא דא"ה לא ליכתוב רחמנא חד מינייהו וממילא לא מתרבי' ומי' ההו' גמרא {{ממ|דנזיר}} [דנדרים] משמ' דלאו דריש ליה משום רבוי אחר רבוי אלא משמעותי' דוקא כדפרישי' בדר' יהודה ומוחלפת השיטה בכאן: ה"ג רש"י ז"ל '''נשמט אנשמט ל"ק כאן באוהב כאן בשונא''' ופירוש' נשמט מידו והוי אבן ולא דמיא לנשמט הברזל מקתו ולא מן העץ המתבקע אלא לכ"ע חייב. ובנוסחי דילן כתיב נפסק הנפסק ל"ק כאן באוהב כאן בשונא, וכך פירושא מאי נשמט דקתני קמייתא נשמט הברזל מקתו או נשמט הדלי מן החבל שלא היה קשור קשר של קיימא דהיינו נמי נשמט מקתו. וברייתא בתרייתא קתני עד שישמט כל מחלצו מידו כלומר שנשמט הברזל עם קתו מידי ולפו' הכי מקשי' קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט כלומר קמייתא בספק גולה בשונא וכ"ש באוהב ובתרייתא קתני אינו גולה. קשיא נשמט אנשמט דקמייתא קתני אינו גולה בשונא משום שיכול לומר לדעת הרג הא באוהב גולה והיינו ברזל מקתו ובתרייתא קתני אינו גולה עד שישמט כל מחלצו מידו דהיינו נשמט ברזל וקתו מידו ומפרקי' קמייתא בשונא כדמפרשא בהדיא ודוקא קתני בשונא גולה בשנפסק החבל דלא הוי אנוס הא אוהב אינו גולה והיינו אידך בתרייתא דקתני אינו גולה באוהב ואנוס הוא ונשמט אנשמט ל"ק דהא קמייתא דקתני נשמט אינו גולה בשונא אבל באוהב גולה. רבנן קתני לה דסברי נשמט הברזל מקתו גולה ובתרייתא רבי. כך פירש הרב אב ב"ד ז"ל, כתבתיו כדי לקיים גרסת הספרים אבל אינו נכון בעיני שלא מצינו שונא גולה ואוהב אינו גולה ואינו בדין כן שאם דעתו שישמט או יהרג זה או כיון כלל לדבר מזיד הוא בזה ובזה ואם לאו אנוס בזה ובזה. ועוד שכיון דברייתא דקסב' נשמט הברזל מקתו אינו נולה אמאי אצטריך לדחוקי נפשיה בהא באוהב האבשונא הא ודאי לעולם אינו גולה בנשמט דהיינו נשמט הברזל מקתו הוא ואינו מן העץ המתבקע דהא אוגדו בידו ואי טעמא דר' משו' דה"ל לעיוני בנשמט הברזל מקתו וחשיב ליה קרוב למזיד האי נמי ה"ל לעיוני שלא יפסיק , אלא כגרסת רש"י ז"ל נר' עיקר . נשמט אנשמט ל"ק כאן באוהב כאן בשונא ופירוש' נשמט מידו והוי אבן ולא דמיא לנשמט הברזל מקתו ולא מן העץ המתבקע אלא לכ"ע חייב.<br>ובנוסחי דילן כתיב נפסק הנפסק ל"ק כאן באוהב כאן בשונא, וכך פירושא מאי נשמט דקתני קמייתא נשמט הברזל מקתו או נשמט הדלי מן החבל שלא היה קשור קשר של קיימא דהיינו נמי נשמט מקתו. וברייתא בתרייתא קתני עד שישמט כל מחלצו מידו כלומר שנשמט הברזל עם קתו מידי ולפו' הכי מקשי' קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט כלומר קמייתא בספק גולה בשונא וכ"ש באוהב ובתרייתא קתני אינו גולה. קשיא נשמט אנשמט דקמייתא קתני אינו גולה בשונא משום שיכול לומר לדעת הרג הא באוהב גולה והיינו ברזל מקתו ובתרייתא קתני אינו גולה עד שישמט כל מחלצו מידו דהיינו נשמט ברזל וקתו מידו ומפרקי' קמייתא בשונא כדמפרשא בהדיא ודוקא קתני בשונא גולה בשנפסק החבל דלא הוי אנוס הא אוהב אינו גולה והיינו אידך בתרייתא דקתני אינו גולה באוהב ואנוס הוא ונשמט אנשמט ל"ק דהא קמייתא דקתני נשמט אינו גולה בשונא אבל באוהב גולה. רבנן קתני לה דסברי נשמט הברזל מקתו גולה ובתרייתא רבי.<br>כך פירש הרב אב ב"ד ז"ל, כתבתיו כדי לקיים גרסת הספרים אבל אינו נכון בעיני שלא מצינו שונא גולה ואוהב אינו גולה ואינו בדין כן שאם דעתו שישמט או יהרג זה או כיון כלל לדבר מזיד הוא בזה ובזה ואם לאו אנוס בזה ובזה. ועוד שכיון דברייתא דקסב' נשמט הברזל מקתו אינו נולה אמאי אצטריך לדחוקי נפשיה בהא באוהב האבשונא הא ודאי לעולם אינו גולה בנשמט דהיינו נשמט הברזל מקתו הוא ואינו מן העץ המתבקע דהא אוגדו בידו ואי טעמא דר' משו' דה"ל לעיוני בנשמט הברזל מקתו וחשיב ליה קרוב למזיד האי נמי ה"ל לעיוני שלא יפסיק , אלא כגרסת רש"י ז"ל נר' עיקר: '''בגלעד שכיחי רוצחין.''' א"ק לך והא לא גלו אלא שוגגין. איכא למימר רמאין היו ומראין עצמן כשוגגין הילכך מרבינן להו ערי מקלט כדי שיהיו קולטות את כלן לפי שאין יודעין איזה בשוגג ואיזה במזיד: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:חידושי הרמב"ן: מכות]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף