עריכת הדף "
רידב"ז/ערלה/א/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|וכי}} כל הנטיעות אינן כלאים בכרם.''' פי' בשנו"א ז"ל הא כל הכרם נאסר על ידן ומשני דמיירי בערוגה ורבי יוסי בי רבי בון משני דמיירי שהעביר עציץ נקוב תחת גפן אחד ונאסר הגפן הזה ונתערב אח"כ הגפן בכל הכרם: '''{{עוגן1|רשב"ל}} בשם חזקי' לוקט ג' אשכולות ומתיר.''' פי' דמותר ללקוט ג' אשכולות וג' לאו דוקא אלא ר"ל מיעוט מהנטיעות לוקט ומותרים הני ג' דתלינן שנשאר האיסור ברובא ואך אם יטול א' או ב' לא מהני מה שתלינן דהאיסור ברובא נשאר אך אם ליקט ג' דאז בטל ברובא מן התורה אז תלינן שהאיסור ברובא נשאר ע"ז פריך מחלפא שיטתיה דרשב"ל תמן אמר בשם ר"ה היו לפניו מאה וחמשים חביות סתומות דלא בטל נתפתחו מאה מהן מאה מותרין דאז נתבטל ברובא והשאר לכשיתפתחו מותרין ואמר ר' זעירא דוקא לכשיתפתחו הא לכתחלה אסור ואי כדס"ל לרשב"ל הכא דכיון דאיכא רובא מה"ת תלינן שאיסורא ברובא נשאר א"כ ה"נ נימא כמו כן דמותר לפתוח השאר ולבטל ברובא מה"ת ולתלות האיסור בהמאה שכבר נתבטל דהוי רובא ומשני תמן בשם ר"ה והכא בשם חזקי' ואמרין תמן בשם רשב"ל פותח ג' חביות מהשאר ומתיר כהא דאמר הכא ופריך הגמ' ממתניתין דידן ב' קושיות על רשב"ל דתני בהדיא דלכתחלה לא ילקוט וא"כ קשיא על רשב"ל דאמאי מתיר לכתחלה ללקוט והא הכא אינו מותר אלא לשעבר ועוד קשה והא תנינן יעלו באחד ומאתים ולא תנינן ההיתר דעולה ברובא בשליקט המיעוט ומשני א"ר יוסי ב"ר בון כאן בשליקט ג' כאן בשליקט כולהון פי' דלא מיירי המתני' בשליקט המיעוט אלא מיירי בשליקט הכל ולא מיירי מזה דליקט המיעוט כדינא דרשב"ל ובליקט הכל לבטל כל האיסור אסור לכתחילה דאין מבטלין איסור לכתחלה אבל בשלא ליקט רק המיעוט לבטל רק המיעוט הזה ברובא והאיסור ישאר במקום אחר ברובא זה לא הוי מבטל איסור לכתחלה דהא גוף האיסור עדיין לא נתבטל: '''{{עוגן1|תני}} רמוני בדן ספיקא מעלה ודאי אינו מעלה אף בקרקע כן.''' כדמפרש ואזיל כגון נטיעות ספק קרקע ר"ל דקרי ספק קרקע לנטיעות שהן מחוברין בקרקע פי' הסוגיא הזאת עפ"מ דמבואר בב"י ז"ל ביו"ד בסי' נ"ז ובסי' ק"י מחלוקת הפוסקים ז"ל בספק א' בגופו וספק א' ע"י תערובות דעת כמה פוסקים ז"ל דלא מהני ס"ס באופן זה ודעת כמה מרבוותא ז"ל דמהנו ס"ס בדרוסה שנתערבה עם אחרים והיא ספק דרוסה עיין בב"י ז"ל דכל הפלוגתא של הנך מרבוותא ז"ל הוא רק בב"ח ודבר חשוב דמה"ת כבר נתבטל ברובו אך דמדרבנן אינו בטל וכיון דהוי איסורא דרבנן בזה מהני ס"ס אפילו ספק אחד בגופו והב' ע"י תערובות משא"כ בשנתערב חד בחד דהתערובות הזה אינו בטל אפילו מדאורייתא לא מהני ס"ס בספק א' בגופו וספק השני בתערובות עיין בט"ז ז"ל סי' ק"י סקי"ב עיי"ש דמפורש כן והב"י ז"ל כתב בשם הנך מרבוותא ז"ל דס"ל דספק אחד בגופו והשני ע"י תערובות מהני דכן משמע בירושלמי [והוא ירושלמי ריש מס' ביצה] ובזה מבואר היטב הסוגיא הזאת דרמוני בדן דתערובתן אסור אבל בספק איסור מותר משום ס"ס דמהני ספק אחד בגופו והב' ע"י תערובות וכן מחובר לקרקע דנטיעות דאסור תערובתן אבל בספק שפיר דמי וע"ז שאל ר' יודן אם דוקא התערובות דאסור בהנך דברים דחשובים ומחובר דאסור בתערובתן ברובא או אפילו בשאר איסורין דאסור תערובתן כגון נבילה וכל איסורין דאסור תערובתן באופן דלא הוי רובא להתירא אם מהני ספק איסור לענין ס"ס ספק אחד בגופו וספק השני בתערובות ע"ז אמר דז"א דדוקא בהני דברים החשובים דיש לו עלי' מדאורייתא ורק מדרבנן אסור ע"כ מהני ס"ס באיסור דרבנן משא"כ בשאר איסורין דאסור תערובתן הוא באופן דאין לו עליה מה"ת באופן זה דאסור תערובתן מדאורייתא ע"כ לא מהני ס"ס. וע"ז סמכו הפוסקים ז"ל וכתבו דלא מהני ס"ס בזה אלא בתערובות של אופן הזה של בע"ח ודבר חשוב דאסור תערובתן מדרבנן [אבל יש לו עלי' מה"ת] מהני הס"ס ספק א' בגופו וספק הב' בתערובות. אבל בתערובות דאין לו עלי' דלא הוי רובא לא מהני ס"ס הזה בספק אחד בגופו וספק השני בתערובות ופי' זה הוא אמת בע"ה ומיוסד לשיטת הפוסקים ז"ל הנ"ל: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן סאה תרומה שנפלה למאה טחנן וכו'.''' גי' הגר"א ז"ל בכי"ק כמו שגרסינן במס' תרומות פ"ה סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין וטחנן והותירו כו' אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה מותר. תני אף טוחן לכתחלה ומתיר. מתניתין דר' יוסי דר' יוסי אומר אף מתכוין וילקוט ויעלה בא' ומאתים אר"ז שכן דרך כהנים וכו' וא"כ דכהנים עתידין לטחון מה נפיק מבינהון פי' אם הטעם משום דהכהנים עתידין לטחון או דבלא"ה מותר לטחון ולהתיר בלא שום טעם ומסיק דהנ"מ הוא בכלאי הכרם: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף